"זה לא פיגועים המוניים, אבל יש משהו קשה מאוד בפיגועים האלה", אמר ל'דבר' רפי מולכו (48) המתגורר סמוך לפריז. "התחושה היא שרוצחים אותנו בגלל מי שאנחנו, בגלל הערכים שלנו. בפריז רצחו מורה שלימד את תכנית הלימודים. הוא לא עשה משהו יוצא דופן. הוא העביר שיעור על חופש הביטוי לפי תכנית הלימודים. בניס ובליון רצחו אנשים בבתי התפילה שלהם. וכל זה הגיע במקביל לסגר נוסף, וזה מאוד מבלבל".
גל פיגועי טרור תפס את הצרפתים בזמן רע – בדיוק בתחילתו של סגר שני. הרבה יותר צרפתים מתים ממחלת הקורונה בשבועיים האחרונים (בין 200 ל-600 ביום), אולם "טרור הבודדים" שהכניס את המדינה למצב חירום ביטחוני, הוא המרעיד את אמות הסיפים.
"הם פצעו את ארצנו", נכתב בעמוד הראשון של 'הפיגארו' הצרפתי הבוקר (ראשון), "הטביעו אותה בדם, דמעות, מוות, וברבריות חייתית ביותר". גל הפיגועים, שזכה לכינוי "גל שני של פיגועים" שונה מהפיגועים של 2015-2016 שגבו את חייהם של מאות אזרחים. הגל הקודם היה מאורגן יותר, ודאעש ואל-קאעידה לקחו אחריות על מרבית הפיגועים. הפעם מי שמסית את המוסלמים לבצע פיגועים זה ארדואן.
מה שהחל לפני כשבועיים עם עריפת ראשו של המורה סמואל פאטי ליד פריז, המשיך במתקפה המזוויעה בבזיליקת נוטרה-דאם בניס ובפיגוע הירי אתמול בכנסייה יוונית בליון. ובאותה הנשימה, שלשום החל בצרפת הסגר השני, שנהליו מחמירים פחות מהסגר הראשון שנערך באביב, וזאת אף על פי שהמגפה מתפשטת כעת בצרפת במהירות חסרת תקדים עם 1.2 מיליון חולים פעילים, השנייה בעולם לאחר ארה"ב.
"רמת התחלואה עלתה ויש חשש שנצטרך סגר בכריסמס", אמר מולכו שעובד כמנהל כוח אדם בחברה שמפעילה פעוטונים בכל צרפת. "בינתיים עושים הכל כדי שבכריסמס המצב יהיה טוב. אצלנו זה כמו ליל הסדר. זה הזמן שנפגשים עם המשפחות. וזה גם מועד כלכלי חשוב מאוד".
"אנשים מקבלים את הצורך בסגר, כי הם מבינים שזה או עכשיו או בכריסמס. הצרפתים נשמעים לחוקי המדינה. זוהי מדינה של חוק וסדר. וזה נוגע גם לפיגועים. בא איזה מהגר, צ'צ'ני בפריז, או תוניסאי בניס, רוצח ועורף ראש ממניעים דתיים. הצרפתים לא מכירים את זה. בצרפת הדת מנותקת לחלוטין מהפוליטיקה לכן זה מפתיע שדת מניעה אנשים לרצוח. בגל הטרור הקודם התחושה הייתה שהמלחמה בסוריה זולגת לצרפת. עכשיו זה שונה. עכשיו התחושה היא שיש מלחמה תרבותית בתוכנו. מתקיפים אותנו בגלל מי שאנחנו. תחושה שיש מי שמערער על הערכים הכי בסיסיים של הצרפתים".
"ניתן להרגיש את הפחד והאבל, אבל לא בגללם הרחובות ריקים", אמרה ל'דבר ג'ואנה לוי (31), "מזג האוויר אפרורי בימים האחרונים, וכולם סגורים בבתים בגלל הסגר. יושבים על הספה ומשוטטים ברשתות החברתיות. לא ממש פוגשים אנשים. וזה משפיע על האווירה. השיח ברשתות הוא מקוטב וקיצוני. גל הפיגועים מחמיר את המצב עוד יותר".
לוי עובדת במנהלת השירותים החברתיים בעיריית שטרסבורג, ובתקופת הסגר אחד מתפקידה הוא לנהל את הסיוע של העירייה לזקנים שאין באפשרותם לעשות קניות בעצמם. בימים כתיקונם, לפני מגפת הקורונה, היא עסקה בקידום פרויקטים סביבתיים של העירייה, כמו למשל תכניות למניעת בזבוז מזון, אולם בעקבות מגפת הקורונה התפקיד השתנה. "גם לפני כן הייתי בקשר עם הסופרים ודאגתי שהמזון יגיע לנזקקים ולא ילך לפח. עכשיו אני דואגת שהוא יגיע לזקנים שלא יכול לצאת מהבית. זה דומה אבל שונה."
"התחושה היא שהממשלה עזרה לנו בסגר הראשון, וגם עכשיו עוזרים לנו, אבל יש קצת בלבול כי זה סגר שונה מהסגר הקודם", הוסיף מולכו. "המשפחה שלי בסגר אבל בעצם אף אחד מאיתנו לא בבית כי אשתי מורה והילדות הולכות לבית הספר, ולי יש אישור עובד חיוני אז אני נוסע למשרד. פעם קודמת סגרנו את הדלת ויצאנו מהבית רק אחרי חודשיים. הפעם סגרנו את הדלת בשישי בערב וביום שני חזרנו לעבודה. ומצד שני הרחובות ריקים. תקופה מוזרה".
