ועדת הכלכלה של הכנסת קראה למשרד התקשורת לדחות את מתן ההיתר לבזק ולהוט לספק שירות אינטרנט באופן מלא לצרכן החל ב-5 שנים ל-2027. זאת על רקע החשש שהמהלך יחסל את התחרות בשתי החברות מצד ספקיות אינטרנט אחרות, בהן חברת הבת של בזק, בזק בינלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): "החשש ל1,900 עובדים בבזק בינלאומי לא מופרך".

הוועדה קיבלה, למעשה, את טענות ארגוני העובדים בתעשיית התקשורת. פרופסור ירון זליכה, המייעץ לאיגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והיי-טק בהסתדרות: "זה יהיה אריה בלול התרנגולות. הוא ירמוס את כולם. 20 חברות קטנות ייסגרו, בזק בינלאומי תתמוטט. התמיכה של רשות התחרות ואגף התקציבים היא מבישה".

יאיר חקאק, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד התקשורת, הציג את הפגיעה בצרכנים במצב המפוצל הקיים. לטענתו, במצב הנוכחי, בו לקוחות נדרשים לחתום על הסכמים נפרדים מול ספקית הגישה לספקית התשתית, קיים חוסר סנכרון בתאריכי סיום החוזים בין שני הספקים, טרטור הלקוחות בין החברות כשיש תקלות, סרבול הליך הרכישה וקיומם של מנויים רדומים, שממשיכים לשלם לספקית האינטרנט על שירות שלא מתקבל כלל.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רעיה עדני, נציגת אגף התקציבים שמרד האוצר, הביעה גם היא תמיכה ברפורמה, וטענה שרוב התחרות בתחום הספקת האינטרנט כיום היא על הנייר בלבד. "לרוב החברות אין ערך תחרותי לצרכן, הן משלמות עמלה לבזק על זה שהיא משווקת אותן", אמרה, "הבחירה כאן היא בין מגה-רפורמה, שתוציא את בזק והוט לגמרי מקשר עם לקוחות קמעונאים לבין מתן הקלות לבזק והוט, עם מגבלות תחרותיות מסוימות".

עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הסביר כי באוצר וברשות התחרות תמכו כבר זמן רב בחלופה השנייה, ומשרד התקשורת היה האחרון להתרצות: "רבנו במשך שנתיים בצוות רב משרדי עם מהומות אלוהים על סוגיית ההפרדה המבנית (בבזק, א.ר.). אם נעשה הפרדה מלאה, זה ייקח אותנו לשלוש שנים של קביעת רפורמות שישאירו את בזק גדולה וחזקה. לכו לאיטליה ולאנגליה, המקומות היחידים שעשו את זה, וזה לא הצליח. ברפורמה כזו אתה מאיין את היתרונות של חברת התשתית בהשקעה בתשתיות. אתם רוצים שבעוד עשור עדיין נהיה עם כבלי נחושת ולא עם סיבים אופטיים?"

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "אתה אומר שאנחנו לא יכולים לעשות רפורמה גדולה מאוד, כביכול מה שצריך לעשות, אלא נפעיל רגולציה. אבל הסיבה שלא נוכל לעשות רפורמה גדולה זה כי הרגולציה שלנו לא עובדת?"

רז-דרור: "כי זה פתרון גרוע, שמפחית את התמריץ להשקיע בתשתיות. לבזק יש סיבים כבר מ-2013 אבל לא היה לה תמריץ להפעיל אותם".

יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות: "יש קשר בין הרפורמה הצרכנית ובין הפגיעה בעובדים. הרפורמה הצרכנית היא טובה. צריך למכור מכאן והלאה אינטרנט אחוד. לא מבינים למה צריך לחזק מונופולים. אפשר אינטרנט אחוד. צריך לטפל בחומרה בתופעת מנויים הרדומים. השימוע הזה לא מטפל בה. יש פה ספין".

רז-דרור: "המנויים הרדומים היא רק חלק קטן מהעלות הצרכנית הגבוהה של המצב הקיים".

יש לציין, שבנושא המנויים הרדומים המשרד מטפל ביוזמה נפרדת, שלא קשורה להיתר המדובר לבזק והוט. גם בעיית טרטור הלקוחות במקרי טיפול בתקלות תמשיך להתקיים, מפני שחשבונית אחת אין פירושה שירות מאוחד באמת. הלקוחות ימשיכו להיות תלויים בבזק והוט, גם אם בעקיפין ולא באופן ישיר.

במשך הדיון התקשו חברי הוועדה להבין את ההיצע העצום של מסלולי שיווק בתחום האינטרנט בישראל, ורז-דרור ניסה להסביר לחברי הכנסת מי מהם לקוח סיטונאי ומי לא, מה שמעיד על הקושי בתחום.

רז-דרור הציג את השוק הסיטונאי כמחולל התחרות המרכזי בשוק האינטרנט, אך כאשר ציין שהוא מהווה רק 30% מהרשת של בזק ו-6%-5% מרשת הוט, ח"כ מרגי הטיל ספק בכוח ההסדר הזה להחזיק מעמד, וסיכם: "אנחנו נדרוש להרחיק את מתן הרשות להוט ובזק למכור שירות מלא ל-5 שנים. אם תבואו עם תכנית טובה עם פיקוח ובקרה על התחרות נוכל לקצר את המועד הזה".

לשימוע עצמו של משרד התקשורת ניתנה אורכה להגשת תגובות עד ה-5 בנובמבר.