מצבם של למעלה מ-67 מיליון עובדי משק בית ברחבי העולם הורע בעקבות הקורונה, כך לפי מרטל ויטבוי, נשיאת פדרציית עובדי משק הבית הבינלאומית (IDWF) בה חברים 78 ארגונים, המייצגים כמעט 600 אלף עובדים מ-61 מדינות.

לפי ארגון העבודה העולמי, 80% מעובדי משק הבית בעולם הם נשים, ו-17% מהגרות ומהגרי עבודה. 7.5% מהשכר המשולם לנשים בעבור עבודה ברחבי העולם משולם על עבודות במשק בית.

בפתיחה לדוח שפרסם הארגון על שנת 2019, כתבה ויטבוי, בהתייחס למשבר הקורונה, כי "זה מקומם שלעובדי משק בית במדינות רבות אין את הזכות לימי מחלה בתשלום, גם במקרים בהם אנו נדבקים בעבודה. לא מספקים לנו ציוד מגן ויש המפוטרים ללא הודעה מוקדמת, או שהייתה להם ירידה דרמטית בשעות העבודה ובשכר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדבריה, עובדי משק הבית נמצאים בחזית, ושומרים על בריאות המשפחות והקהילות, והם נחשפים לנגיף כאשר הם קונים מצרכים עבור מעסיקים, מנקים משטחים מזוהמים, מטפלים בקשישים וחולים בסיכון גבוה, מסיעים מעסיקים נגועים לבית החולים ועוד. יתרה מזאת, "מהגרים שהם עובדי משק בית, במיוחד ממדינות אסיה, הופכים לשעירים לעזאזל".

ההישגים והאתגרים של 2019

הדוח מציג את ההישגים רבים של המדינות החברות בפדרציה בתחום זכויות ותנאי ההעסקה של עובדי משק בית, וטוען שהצלחת מאבקי עובדי משק הבית תורמת לתנאי ההעסקה של עובדים במגזרים אחרים.

בין ההישגים שמונה הדוח: פסיקת בית המשפט העליון הפרטוריה, דרום אפריקה, נגד הדרת עובדי משק בית מחוק פציעות ומחלות תעסוקתיות; העלאת שכר המינימום לעובדי משק בית במנילה שבפיליפינים; החלת שכר מינימום וביטוח לאומי על עובדי משק בית בנפאל והעלאת שכר המינימום של מעל מיליון עובדי משק בית בארגנטינה ב-30%.

עובדת ניקיון (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

שתי מדינות חתמו ב-2019 על אמנה 189 של ארגון העבודה העולמי, העוסקת בזכויות עובדי משק בית ובכך עלה מספר המדינות החתומות ל-29. אמנה 190 של ארגון העבודה העולמי מוזכרת גם היא כהישג חשוב. האמנה, שנכנסה לתוקף בחודש יוני 2019, עוסקת בצעדים כנגד אלימות והטרדה במקום העבודה. אמנם עד כה רק שתי מדינות הפכו את האמנה לחוק מדינה מחייב, אך מדינות נוספות צפויות לעשות כן בהמשך. ישראל אינה חתומה על שתי האמנות.

בנוסף להישגים, עוסק הדוח באתגרים הניצבים בפני עובדי משק הבית והארגונים המייצגים אותם: האופי הנסתר של העבודה בבתי פרטיים; התלות במעסיק למגורים, מזון והגירה; החשש המתמיד מפני תקיפה והטרדה; אי הכללת עבודת משק הבית בחוקי העבודה במדינות רבות; שעות עבודה ארוכות, ללא מנוחה, זמן פנוי או חופשות; ועוינות מצד הרשויות.

בישראל: המטפלות הסיעודיות נאבקות על מעמדן

בימים אלו, 100,000 מטפלות סיעודיות בישראל נאבקות על מעמדן, לאחר ניסיון בן שלוש שנים להגיע הסכם קיבוצי במסגרת ההסתדרות.

קשישה ומטפלת סיעודית (צילום: יהל פרג')

מזה כשנתיים, מקבלי קצבת סיעוד יכולים לקבל את הקצבה בכסף, במקום בשעות סיעוד. תופעה זו התרחבה משמעותית בתקופת הקורונה והביאה לפגיעה עובדות סיעוד רבות, שתנאי העסקתן הירודים ממילא אינם מכסים תשלום על זמן המעבר בין מטופלים, ובתקופה הקורונה כוללים גם דרישה לשמירה קפדנית על היגיינה כגון החלפת מסכות, שימוש באלכוג'ל וכו', ללא תוספת שכר.

השבוע קרא יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, למוסד לביטוח לאומי להפסיק העברת קצבה בכסף עבור טיפול בקשישים זכאי חוק הסיעוד, מחשש לקריסת ענף הטיפול הסיעודי ופיטורי עשרות אלפי עובדות מקצועיות, וביום שלישי הגיע מאבקן לוועדת העבודה והרווחה.