שריפה אבו-מועמר, אמא לשלושה ומורה אהובה ומוערכת, עמדה במטבח ביתה בשכונת גן חק"ל א' ברמלה בערב ה-31 באוגוסט השנה, מעט לפני 22:00, ובישלה לילדיה, כשקליע שחדר מהחלון פגע בידה ובצווארה. מאמצי כוחות ההצלה לא הועילו. אבו-מועמר מתה במקום ונכנסה לסטטיסטיקה המרה של הפשיעה בחברה הערבית.

השבוע (שני) התקיים בכנסת דיון של הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, שבו הוצגה תכנית חדשה להתמודדות עם הפשע הגובר ביישובים הערביים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התגאה בכך שהממשלות בראשותו הגדילו את ההשקעה בחברה הערבית באחוזים גבוהים, ביחס לממשלות קודמות, והתכוון לתכנית 922 שיזם אגף התקציבים באוצר, בהיקף של 10 מיליארד שקלים לחמש שנים.

ח״כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) לא התרשם. "‏המדד היחיד לתכנית למיגור הפשיעה", אמר בדיון, "תהיה הירידה בכמות הנרצחים, ולא העלייה בכמות ההבטחות שנשמע משרים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

79 גברים ו-10 נשים נרצחו ב-2019

מתחילת 2020, ועד היום, נרצחו 88 ערבים אזרחי ישראל. לפי הנתונים של "יוזמות אברהם", ארגון לקידום שוויון בין יהודים וערבים בישראל, בשנה שעברה קיפחו את חייהם כתוצאה מאלימות 89 אזרחיות ואזרחים ערבים, 79 גברים ו-10 נשים.

על פי מדד הביטחון האישי והקהילתי של הארגון, ב-2019 חשו 60.5% מהערבים הישראלים חוסר ביטחון אישי ביישוב מגוריהם בגלל אלימות, גידול חד משנת 2018, אז 35.8% דיווחו על תחושת היעדר ביטחון, לעומת 12.8% בלבד בקרב היהודים. מהנתונים עולה גם כי 73.1% מהערבים חששו כי הם או מי מבני ביתם ייפגעו מעבירות אלימות, לעומת 19.3% מבין היהודים.

"ריב בין ילדים הגיע למבוגרים"

הנאשמים ברצח שריפה אבו-מועמר, הם שני אחים, פארס (25) ומוחמד (26) אלשמאלי, תושבי רמלה. על פי בקשת הפרקליטות להארכת מעצרם עד תום ההליכים, בין משפחתם לבין משפחת אבו-מועמר, שררה במשך תקופה מערכת יחסים מתוחה – סכסוך שכלל "אירועי אלימות, שבהם פעלו הצדדים לפגיעה זה בזה".

לדברי סעיד אבו-מועמר, קרוב משפחה של שריפה, המתח בין המשפחות החל בעקבות "ריב בין ילדים בני 13-12,  שהתפתח והגיע לאנשים מבוגרים". בין המשפחות, הוא מספר, "אין היסטוריה של בעיות. להיפך. יש בין החמולות 300-200 מטר מרחק. יש לי שתי אחיות שנשואות לצד השני, יש 30 ילדים ונכדים משותפים. באירועים של חתונות לא היית מבדיל בין המשפחות".

סעיד אבו מועמר (צילום: אלבום פרטי)

הסכסוך התפתח במשך כשלושה חודשים ובעקבותיו התקיימו חיפושי נשק של המשטרה ונסיונות הודנה (מעין "הפסקת אש" מוסכמת). "יום לפני שנגמרה ההודנה", מספר אבו-מועמר, "כינסו אותנו המכובדים בדיוואן שנמצא באמצע בין שתי המשפחות, כדי שנשב ונעשה סולחה. כל המכובדים עזבו את המקום, ולפתע נפתחה אש מכמה כלי נשק לכיוון האנשים בדיוואן".

"פתחו קבוצת ווטסאפ לתיאום הפגיעה"

על פי כתב האישום, שני האחים קשרו ביניהם "ובין אחרים ממשפחת אלשמאלי קשר לפגוע באופן פיזי בבני משפחת אבו-מועמר. לצורך מימוש תכניתם, פתחו קבוצת ווטסאפ בה תיאמו את פרטי תוכנית הפגיעה.

"בסיום הפגישה בין שתי המשפחות", מתאר כתב האישום, "כשבמקום נותרו נציגים מבני משפחת אבו-מועמר בלבד, הגיעו הנאשמים וחלק מהאחרים למכולת ברחוב, ארבו לקרוב המשפחה שהיה במכולת, והמתינו ליציאתו במטרה לפגוע בו.

"כשיצא מהמכולת, שלף אחד מהאחרים סכין ודקר אותו בגבו. לאחר מספר שניות, שלף פארס את האקדח, כיוון אותו אל גופו של קרוב המשפחה, וירה בכוונה לגרום למותו. קרוב המשפחה נס לעבר ביתו שברחוב. תוך כדי מנוסתו, המשיך פארס, ולאחר מספר שניות הצטרף אליו מוחמד, בירי וברדיפה אחריו וירה מספר יריות לכיוונו…".

לאחר שאבד קשר העין עם קרוב המשפחה, "החלו הנאשמים לירות באקדחיהם לכיוון הבית ומקום המפגש, בו שהו רבים ממשפחת אבו-מועמר, בכוונה לגרום למותם. כתוצאה מהירי שביצע פארס לעבר הבית, חדר קליע לתריס חלון הבית, פגע במנוחה, ששהתה עם ילדיה הקטינים בביתה, וגרם לה לפציעות ירי בידה ובצווארה. לאחר מכן נקבע מותה".

בחקירת המשטרה התברר כי הקליע שפגע בשריפה אבו-מועמר נורה מאקדח גנוב, שנתפס על ידי המשטרה. בתקשורת תואר המקרה כפגיעה מכדור תועה. "כתוצאה מהירי", כתבה עורכת הדין מורן טרבלסי, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז המרכז, "נגדעו באיבם חייה של אישה תמימה, אם לילדים רכים בשנים, שכל חטאה היה שעמדה במטבח ביתה".

"היא לימדה אותי הרבה דברים בחיים"

שריפה אבו-מועמר היתה מורה אהובה ומוערכת בבית הספר "דרור רמלה". "לא האמנתי כששמעתי על זה בחדשות", משחזר אחמד אבו לבדה (19) בוגר בית הספר, שלמד בכיתתה במשך שלוש שנים. "זה כואב לכולם. היו מכבדים אותה. היא היתה אחלה מורה. היא לימדה אותי הרבה דברים בחיים. דחפה אותי ללמוד שחייה, עודדה אותי במגמת מסגרות בבית הספר, במתמטיקה, בעברית. הכל חוזר לשריפה. היו לי בעיות, היא עזרה לי באמת. דיברה עם ההורים, זה ריגש אותי".

אחמד אבו לבדה. "היא לימדה אותי הרבה דברים בחיים" (צילום: אלבום פרטי)

"הכרנו שש שנים", מספרת נארימן נאסר, מורה שעבדה עם אבו-מועמר. "כרכזת חברתית היא חיפשה פרויקטים, וזה מה שהרים את בית הספר. היא לקחה על עצמה את פרויקט מחויבות אישית, עבדה על זה עם הגנים, עם הזקנים. היא היתה לוקחת את הילדים קבוצות קבוצות ועוזרת לקהילה.

נארימן נאסר (מימין) ושריפה אבו-מועמר בבית הספר. "מה אני יכולה להגיד לילדים חוץ מלנחם?" (צילום: אלבום פרטי)

"היא גם עשתה פרויקט משותף של יהודים-ערבים עם בית ספר בבאר-טוביה, אירחה אצלנו והם אירחו אותנו. בגלל שבבית הספר אין בנות, היא עשתה פרויקט עם בית ספר 'אורט' הסמוך. היא רצתה שזה יהיה טבעי ולנרמל את הנוכחות של בנות. מה אני יכולה להגיד לילדים חוץ מלנחם? התלמידים אומרים כל הזמן 'איפה המשטרה?'"

"אנחנו משפחה לא נקמנית"

גם לאחר מותה של אבו-מועמר, נמשכת היריבות בין שתי המשפחות. בני משפחת אבו-מועמר התלוננו שאפילו בזמן ההלוויה וביום בו הוגש כתב האישום ספגו ירי. ההודנה שנקבעה עד ל-30 באוקטובר הוארכה למספר שבועות. במשפחת אבו-מועמר טוענים כי החמולה השנייה דורשת פיצויים עבור עונשם של הנאשמים. בינתיים, לא נחתמה סולחה, ויש חשש כי מעגל הדמים יימשך.

סעיד אבו-מועמר: "פניתי למשטרה כמה פעמים והתרעתי, חבר'ה בואו תעצרו את הנשק, תבואו לעשות סדר בשכונה, אנחנו נדאג ונעשה. אבל זה לא קרה. אנחנו משפחה לא נקמנית", הוא מוסיף, "שומרים חוק. שני המעורבים יושבים במעצר עד תום ההליכים, וזה מרגיע אותנו. ברגע שיקבלו את העונש הכל נגמר".

פרקליטם של הנאשמים, עו"ד אורי בן נתן: "האחים כופרים במיוחס להם והאמת תתברר בבית המשפט".

"מי שרצח שייכנס לכלא לכל החיים"

מותה של שריפה אבו-מועמר אינו מקרה המוות הראשון עמו נאלץ להתמודד צוות בית הספר. לפני פחות משנה נרצח תלמיד בית הספר, מחמוד עטאונה (16), גם הוא תושב רמלה.

"יש פתרון לאלימות ברמלה", אומר אבו לבדה. "צריך להוציא את הנשקים מכל הבתים, שהשב"כ יכנס, שיידע הכל. גם האנשים צריכים להשתנות. צריך שמי שרצח ייכנס לכלא לכל החיים. שלא יישאר בחוץ וילך איפה שבא לו. צריך שישב באופן מיידי בכלא".