דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
17.6°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 17.6°תל אביב
  • 16.4°חיפה
  • 17.2°אשדוד
  • 14.6°באר שבע
  • 21.2°אילת
  • 17.3°טבריה
  • 18.6°צפת
  • 15.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

שוויון / הממשלה משקיעה בחברה הערבית באופן חסר תקדים, ובמקביל מסיתה נגדה

שנה לתכנית החומש למיעוטים, תכנית הדגל של האוצר לשילוב החברה הערבית בישראל | לצד הצלחות משמעותיות, המתחים בין הערבים ליהודים גוברים | השבוע האחרון מציב סימן שאלה משמעותי על עתיד התכנית

למעלה: ישיבת ממשלה, דצמבר 2015. למטה: תושבי קלנסווה משקיפים על הריסות בתיהם (תמונות: אלכס קולמויסקי | דוברות הרשימה המשותפת)
למעלה: ישיבת ממשלה, דצמבר 2015. למטה: תושבי קלנסווה משקיפים על הריסות בתיהם (תמונות: אלכס קולמויסקי | דוברות הרשימה המשותפת)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

לא מזמן מלאה שנה להחלטת הממשלה 922, המוכרת יותר בשם תכנית החומש לאוכלוסיית המיעוטים. התכנית הגרנדיוזית, בהיקף של 15 מיליארד שקלים, נחשבת על ידי רבים כהיסטורית, כבעלת פוטנציאל שינוי משמעותי. ראשי רשויות ופעילים חברתיים מסכמים את השנה הראשונה כסיפור הצלחה. באוצר גאים בתכנית ובהצלחתה.

כל זה עומד על פי תהום. כל מי שעיניו בראשו רואה כי היחסים בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים מונחים על חבית חומר נפץ. בממשלה ובכנסת יש מי שרואה בחבית הנפץ מקפצה לפריימריז הבאים. המנהיגות הערבית בשטח מוצאת את עצמה שוב נקרעת בין הלכי הרוח ברחוב לבין הרצון לבנות עתיד טוב יותר.

מתניעים מהלך היסטורי

החלטת הממשלה 922 אמנם התקבלה פה אחד בממשלה בדצמבר 2015, אבל קשה לומר שחברי הממשלה היו תמימי דעים ביחס אליה. כל מי שדיברנו איתו על ההחלטה כיוון אותנו לאיש אחד שבזכותו ההחלטה הזו התקבלה: הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי. לוי ואנשיו נלחמו על התכנית הזו, השקיעו בה מאות שעות דיונים. הם נשאו ונתנו עם השרים, עם מנהיגי הציבור הערבים ועם הפקידות במשרדים. כבר תקופה ארוכה מדברים באגף התקציבים על הצורך בחיזוק האוכלוסיה הערבית והחרדית כמפתח לצמיחה העתידית של המשק הישראלי. כל מצגת על מדיניות האוצר בשנים האחרונות נפתחת בנושא הזה.

אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר. (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר. (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"בזמן ממשלת המעבר" מספר אמיר לוי, "אחרי פירוק הממשלה הקודמת (דצמבר 2014 עד מרץ 2015 – ע.כ.), התקבלה החלטה להקים צוות שימפה את המצב של האוכלוסיה הערבית ויגיש המלצות. ראש הממשלה, שהיה אז גם שר האוצר, הטיל עלינו את המשימה הזו. זה מה שעשינו במהלך 2015".

אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר: "קודם כל בתחום הדיור, הותמ"ל אישר תכנון של 37,000 יחידות דיור. תהליך שלוקח בין חמש לשבע שנים, הושלם בשנה אחת."

"עברנו נושא נושא" מדגיש לוי את התהליך המקצועי של גיבוש ההחלטה. "שיעורי בגרויות, שיעורי תעסוקה, מספר מעונות יום וכו', בשלב הזה גילינו למשל ששיעור הנסועה בתחבורה ציבורית באוכלוסיה הערבית הוא 0.7 ק"מ לעומת 2.7 ק"מ באוכלוסיה היהודית. בשלב הבא התחלנו להגדיר יעדים לכל אחד מהתחומים הללו. עבדנו עם כל הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה הרלוונטים, עם נציגות של השלטון המקומי של הרשויות הערביות, עם עמותות שעסקו בנושא ועם המגזר העסקי. עשרות ישיבות, סיורים ופגישות".

גרפיקה: מתוך דו״ח התכנית המערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית
גרפיקה: מתוך דו״ח התכנית המערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית. להגדלה: לחצו כאן

מודר יונס, ראש מועצת ערערה בואדי ערה, זוכר את התהליך עם משרד האוצר ומספר שקדמה לו החלטה של מנהיגות החברה הערבית בישראל. "החלטנו לקחת את העניינים לידיים. הכנו תכנית והגענו איתה לממשלה ואמרנו – מגיע לנו את הזכויות האלה. יש לנו תכנית שאולי לא תביא לשוויון מלא אבל בואו נתקדם לשם. ואז גילינו שבאוצר עובדים על תכנית מקבילה".

הפערים בין התכנית שהתגבשה באוצר ובין התכנית של ראשי הערים הערביות היו משמעותיים, אך הרצון משותף. "אנחנו דיברנו על שלושים מיליארד, הם דיברו על שבע," נזכר השבוע יונס. "הם הלכו לתכנית הזו לא מאהבת ערבים, אלא מדאגה לעתיד המדינה. באוצר זיהו שהמצב בחברה הערבית מקורו באפליה מתמשכת והוא כמו משקולת שמושכת את הכלכלה בישראל למטה. הבינו שצריך לעשות שינוי ביחס. איחדנו כוחות כדי להביא החלטה שתעשה שינוי אמתי. בסוף הגענו להחלטה של 15 מיליארד שקל."

"לפקידי האוצר וגם אנשי משרד הפנים שהשתתפו בפגישות הייתה כוונה אמיתית וכנה", אמר יונס, "הם באמת ביקשו לעשות שינוי. הם חששו כל הזמן שהתכנית תסוכל על ידי הדרג הפוליטי".

הממשלה הכי ימנית, ההחלטה הכי שוויונית

אחרי שנה של עבודה השלימו אנשי משרד האוצר את בניית התכנית. בינתיים נבחרה ממשלה חדשה, הנחשבת בצדק לממשלה הימנית בתולדות ישראל. לוי מקפיד להימנע מדיבורים על המאבק הפוליטי שנדרש להעברת ההחלטה. אבל גורמים אחרים שהיו מעורבים מספרים כי כשהגיע לוי לממשלה עם הצעת המחליטים, היא זכתה לגיבוי של שר האוצר כחלון, שר הפנים דרעי והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. מן הצד השני עמד האגף הניצי של שרי הליכוד אלקין, לוין, רגב ואקוניס, וראש הממשלה נתניהו באמצע.

רון גרליץ, מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי: "במשרד האוצר יש הערכת חסר של ההשפעה של הסכסוך הלאומי על המהלכים לפיתוח כלכלי. בסיפור השריפות, משרד האוצר נתן יד לאמירות שהערבים אחראים להצתות"

נתניהו מצד אחד יודע דבר או שניים בכלכלה. הוא מבין את קריאת המציאות שעשו באוצר ביחס להכרח שבשילוב החברה הערבית במשק הישראלי. אבל מן הצד השני, הוא מחויב לבסיס בוחרים שנמצא מימין לו. גם הנשיא ריבלין השפיע על נתניהו לא להיכנע ללחצים ולהעביר את התכנית. השכל גבר על הרגש ונתניהו הכריע בעד, אבל לא לפני שהתחייב בפני האגף הניצי בליכוד שעם הגזר יגיעו גם המקלות. נתניהו חיבר בין יישום התכנית לבין פעולות אכיפה נגד הבניה הבלתי חוקית בישובים הערביים.

נתניהו בביקור בישוב הערבי טמרה בגליל, בפתיחת שנת הלימודים, 1 ספטמבר 2016 (צילום: דוד עינב)
נתניהו בביקור בישוב הערבי טמרה בגליל, בפתיחת שנת הלימודים, 1 ספטמבר 2016 (צילום: דוד עינב)

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל (הליכוד) אמרה אז על ההחלטה "זהו צעד חשוב והיסטורי בדרך לצמצום פערים ולקידום השוויון החברתי בישראל". יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה אמר כי "במידה וזה ייושם, זה יהיה ממש חסר תקדים, תחילת סגירת הפערים. זו משאת נפשנו".

בניגוד לתכניות חומש אחרות המתבססות על הקצאת תקציב לפרק זמן מוגבל, בהחלטה זו מוגדרת שינוי שיטת ההקצאה של סעיפי תקציב רבים הנמצאים בבסיס התקציב של הממשלה. התכנית מחייבת הקצאה של 20%-40% לחברה הערבית בתחומים של חינוך, בינוי, תשתיות, כבישים ותחבורה ציבורית. בנוסף, התכנית אינה עוקפת את הפקידות של משרדי הממשלה השונים ואת הרשויות המקומיות הערביות – היא מחייבת אותם לפעולה.

איל קנץ ממרכז אינג'אז המסייע לרשויות מקומיות ערביות לפעול מול מוסדות הממשלה מסביר: "השינוי והגדולה ההיסטורית של ההחלטה הזו, היא בכך שמתחילים לתקצב את האוכלוסיה הערבית בבסיס תקציב המדינה. זה נותן לדרג המקצועי יכולת לקבל החלטות. זה משנה את הגישה בתוך המשרדים. זה זורע זרעים לשינוי עמוק לשנים ארוכות".

התכנית עובדת

שנה אחרי אישור התכנית בממשלה כבר אפשר לראות תזוזה בשטח. אמיר לוי מפרט את התחומים שרצו קדימה – "קודם כל בתחום הדיור, הותמ"ל אישר תכנון של 37,000 יחידות דיור. תהליך שלוקח בין חמש לשבע שנים, הושלם בשנה אחת. חתמנו הסכמים אסטרטגיים עם חלק נכבד מהישובים לתכנון שכונות חדשות עם בניה רוויה. זה פותח אפשרויות שלא נראו עד היום בישובים הערביים. גם תחום התחבורה הציבורית עובד טוב, וגם התכניות לעידוד תעסוקה מתקדמות".

"צריך להבין שזו תכנית ארוכת טווח" מדגיש הממונה על התקציבים. "סיימנו שנה אחת, וביחס למה שהיה בעבר, השנה הזו עברה טוב. אבל אין מה לעצור ולהתבשם עכשיו. צריך להמשיך לעבוד. לזהות חסמים ולעבור אותם. אנחנו צריכים לדחוף את המערכות. לראות את ראשי הרשויות ישנים במשרדי הממשלה כדי לקדם תכניות".

פואד עוואד, ראש מועצת כפר מזרעה: "זה לא קל, היום יש דרישה מחברי הכנסת וראשי הרשויות להתפטר. שיבואו נתניהו והשרים שלו וינהלו את היישובים. יכול להיות שזה יפעיל לחץ על הממשלה ויכול להיות שיש להם מספיק מקורבים למנות לוועדות קרואות."

יונס מספר על התכניות שמקודמות היום בערערה במסגרת תכנית רשויות מצטיינות, שתוקצבה ב-200 מיליון שקלים. "אנחנו מתכננים היום מבנה ציבור חדש שאחת הקומות בו תושכר למשרדים ולמרפאות. פרויקט אחר שאנחנו עובדים עליו הוא קניה של מבנה שפעל כקניון. הרשות תשכיר את השטחים המסחריים ואת המשרדים, ותייצר לעצמה הכנסות שיתורגמו לשיפור השירות לתושבים".

יונס מאיר גם את הנקודות שלא מתקדמות בתכנית. את הכספים שהובטחו לחינוך בלתי פורמאלי ב-2016, לדוגמא, הם עדיין לא קיבלו. יש מעקשים נוספים בתחומים שונים, אבל יונס נשמע חדור מוטיבציה לא לוותר לבירוקרטיה. "אף שקל לא יישאר מאחור", הוא אומר.

קנץ סבור שהוא יודע מה גורם לחלקים מהתכנית להתקדם ומה מעכב חלקים אחרים. "בנושא של דיור ובנושא של רשויות מצטיינות יש בהחלטה ממש תכנית מפורטת עם תקציבים. בתחומים אחרים יש החלטה עקרונית על אחוזי הקצאה, שזה חשוב, אבל כדי להוציא את זה לפועל ושהתקציבים יוכלו להגיע לרשויות הערביות יש דרך ארוכה. במקומות מסויימים כמו אזורי תעשיה או הקמת מעונות יום, זה עובד טוב. אבל במשרד התיירות כתוב רק "תכנית רב שנתית לפיתוח נצרת", אין לו"ז לביצוע ואין סכומים. במשרד התרבות כתוב "קביעת פרמטרים לבחינה מערכתית של תבחיני התמיכה" שוב בלי לו"ז. אלו משרדים שפחות מכוונים להחלטה. גם משרד החינוך למשל, בהחלטה המקורית אתה רק רואה תכניות."

אמון שברירי

"כשאני התחלתי לעבוד באינג'אז לפני שלוש שנים" אומר קנץ, "היו אומרים לי במשרדי הממשלה שהם לא רואים את ראשי הרשויות, הם לא מגיעים אליהם. את ראשי הרשויות, הגזברים והמנכ"לים מהישובים היהודיים היית רואה מסתובבים במסדרונות השלטון. את הערבים לא. היו אומרים לי, איפה ראשי הרשויות שלך, תביא אותם. גם מהצד השני זה עבד ככה. ראשי הרשויות הערביים רצו להגיע אבל חששו. לא האמינו שהדלתות של משרדי הממשלה באמת פתוחות בפניהם. היום המצב הפוך. הם כבר יודעים לבוא לממשלה, לדרוש, לבקש, לנהל את הסיפור הזה. יש קשיים, של שפה של תרבות וכו'. אבל הם מגיעים". גם אמיר לוי אומר "אין שבוע שאין אצלי ראש רשות מקומית ערבית".

אך למרות התזוזה האיטית ומעוררת התקווה קדימה, קנץ דווקא מלא חשש. "הימים האחרונים משבשים את ההתקדמות החשובה הזו. כשאין אמון הדדי ותחושה שיש עם מי לעבוד, העסק ייתקע."

מודר יונס, ראש מועצת ערערה:  "החלטנו לקחת את העניינים לידיים. הכנו תכנית והגענו איתה לממשלה ואמרנו – מגיע לנו את הזכויות האלה"

האמון הזה שנבנה לאט לאט בין ראשי הערים הערביות, הנהגת השטח, לפקידי הממשלה ספג מהלומות כבר מימיה הראשונים של התכנית. השרים אלקין ולוין רצו למקרופונים לנופף בהבטחה להריסת בתים. ככל שהתקדמו ימי כהונתה של הממשלה ה-34 הפכו העימותים בין חברי הכנסת מימין לבין חברי הכנסת הערבים לתכופים יותר וההתבטאויות הקצינו.

גל השריפות בנובמבר 2016 הביא איתו גל עכור של הסתה כנגד הציבור הערבי. השר גלעד ארדן אמר אז "נהרוס בית של מציתים על רקע לאומני". חודשיים אחרי שהאש כבתה התברר כי מאחורי ההכרזה כי השריפות הן תוצאה של הצתה על רקע לאומני איננה מתוקפת עדיין. מי שהצטרפו להכרזות היו שר האוצר כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד. כחלון ובאב"ד לא באמת ידעו שמדובר בהצתות. הם ידעו שאם הם רוצים להוציא כסף מהקרן של מס רכוש לפיצוי הנפגעים, צריך להגדיר את השריפות כאירוע טרור. כדי לטפל בנפגעי השריפה הם היו מוכנים להצטרף למקהלת המסיתים.

בשמיני לינואר הודבק על 11 בתים בקלנסווה צו הריסה שנחתם על ידי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בתוקף תפקידו כיו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז. למחרת נהרסו הבתים. באב"ד אולי עשה מה שמתבקש על פי חוק. אבל פרשיית עמונה מלמדת כי עם קצת רצון טוב של הממשלה, כנראה ניתן היה להגיע עם תושבי קלאנסווה להסדר שימנע את הריסת בתיהם בתוך 24 שעות. רצון טוב לא היה שם. ראש העיר קלנסווה, עבד אל-באסט סלאמה, התפטר באותו יום מתפקידו.

ביום רביעי לפנות בוקר הגיעו כוחות משטרה גדולים להריסת הבתים בכפר הבדואי אום אל חיראן. הם נתקלו בהתנגדות קשה מצד תושבי הכפר שגלשה להתנגשויות אלימות. הפעם זה הסתיים בשני הרוגים – השוטר רס"ב ארז לוי, והתושב יעקוב אבו-אלקיעאן, שנטען כי דרס את לוי במכוון.

אזרחי ישראל הערבים יצאו למחאה בנקודות רבות בארץ והכריזו על שביתה כללית במגזר. פואד עוואד, ראש המועצה של הכפר מזרעה, שהיה גם שותף לשיחות על החלטה 922 מתאר את הלחץ שמופעל על ראשי הרשויות. "זה לא קל, היום יש דרישה מחברי הכנסת וראשי הרשויות להתפטר. שיבואו נתניהו והשרים שלו וינהלו את היישובים. יכול להיות שזה יפעיל לחץ על הממשלה ויכול להיות שיש להם מספיק מקורבים למנות לוועדות קרואות. אבל אנחנו, ראשי הרשויות, לא רוצים לחזור עשרים שנה אחורה".

עוואד מתעקש להפגין איפוק ואפטימיות. "אני חייב להסתכל על חצי הכוס המלאה. אם אנחנו נגיד עכשיו, לא רוצים אותנו, שונאים אותנו ויתחיל תוהו ובוהו זה יהיה נורא. יש עליהום על ראשי הרשויות, בסדר, נתמודד איתו. אנחנו נפעל אך ורק על פי חוק וננסה לקדם כמה שיותר. אנחנו יודעים שיש שרים שמאוד מחוייבים למגזר הערבי ורוצים לעזור ולקדם ויש ראש ממשלה שחושב אחרת. במקום שנחזק את הצד של נתניהו ויריב לוין ואלקין אנחנו צריכים לחזק את הצד השני. יכול להיות שלהם נוח עם תוהו ובוהו. מחר יהיו הפגנות ואנחנו צריכים להקפיד שהן יהיו רגועות. התכנית הזו (922) היא חשובה עבורנו, אבל קודם כל אנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה אלימות, שלא יהיו פה עוד פצועים והרוגים, זה הכי חשוב. תקציבים זה חשוב אבל מקום שני".

תכנית 922 היא אחד ההישגים החשובים ביותר של אמיר לוי בקדנציה שלו כממונה על התקציבים באוצר. הוא מאמין שהתכנית תצלח את המתחים. "אני חושב שאם כל אחד בתפקידו יקח אחריות, וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות כל יום, ויבין שזו תכנית שכולם ייהנו ממנה אז היא תצליח. הייתה לתכנית שנה ראשונה טובה, ותהיה לה עוד שנה טובה, היא תקרה למרות הרעשים. המנהיגות צריכה לדעת שיש רעשים אבל היא צריכה ללכת עם הכיוון הנכון".

רון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי הפועלת לשוויון עבור אזרחי ישראל הערבים, הייתה גם היא שותפה מרכזית בתהליכי העיצוב של תכנית 922. אחרי שעות של דיונים רבים עם פקידי האוצר, יש לו מסר חשוב ללוי וחבריו. "במשרד האוצר יש הערכת חסר של ההשפעה של הסכסוך הלאומי על המהלכים לפיתוח כלכלי. בסיפור השריפות, משרד האוצר נתן יד לאמירות שהערבים אחראים להצתות אבל לא מבין לחלוטין את ההשפעה הדרמטית של האמירות האלה על התודעה של האזרחים היהודים ועל מערכת היחסים בין היהודים והערבים לעוד הרבה שנים קדימה".

"אני לא חושב שהם גזענים," מדגיש גרליץ. "הם פשוט אנשים של תקציבים ומדיניות, הם לא מבינים את הלכי הרוח, האתוסים וההשפעה העמוקה שלהם. כשראש הממשלה אומר שהערבים מסיתים ועושים פיגועים אז זה מחלחל לתודעה הציבורית. המעסיק היהודי אח"כ לא יעסיק אותם כשזה מה שיושב לו בראש, כשיגיעו קורות החיים של מוחמד מאום אל-פחם, המעסיק יראה אותו דרך המשקפיים, האלה ויפחד להעסיק מי שבצל ההסתה שמגיעה מהממשלה הוא רואה כמחבל פוטנציאלי".

פינוי הבתים באום אל חיאן כנראה לא יהיה ההתנגשות האחרונה בין מוסדות השלטון לחברה הערבית. בסיבוב הבא, יצאו שוב המסיתים אל המצלמות כדי לדרוש צעדים נגד הציבור הערבי. בישראל 2017, אפשר לגזור רווח מהפצת שנאה. כושר העמידה של ראשי הרשויות הערביות, ויכולתם להמשיך ולעבוד לקידום החברה הערבית יחד עם האנשים בתוך הממסד שמבקשים לעשות זאת, יהפוך כנראה להיות נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל ועתידה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!