חברת פרטנר הודיעה אתמול (רביעי) לבורסה על כוונה לתאגד לחוד את רשת הסיבים שלה כדי לאפשר השקעת הון מגורמים נוספים בתחום זה. המודל מזכיר את סלקום ibc, בו סלקום רכשה נתח מ-ibc, מכרה ל-ibc את רשת הסיבים שפרסה, אך שמרה לעצמה זכויות שימוש ברשת.
פרטנר מתכוונת להציע למשקיעים אחזקה של 20% במיזם הסיבים כדי לאפשר הרחבת של פריסת הרשת. עוד נמסר כי שותפות הסיבים החדשה תמכור את זכות השימוש בתשתית הסיבים לפרטנר ולקוחותיה, וכן לחברות נוספות במסגרת שוק סיטונאי.
החברה לא מפרסמת את מספר הלקוחות שלה, אך לפי ההודעה לבורסה הרשת נמצאת בסמיכות ל-657 אלף בתי אב בישראל, המספר הכי גדול ברשת סיבים פעילה. לפי מקורות בשוק, מספר הלקוחות מוערך בעשרות אלפים, קרוב ל100,000.
תחרות בלתי יעילה שתתקשה להשיא רווחים
מודל הרגולציה על פריסת סיבים בישראל הוא מסורבל ולא יעיל. לכאורה מדובר בתחרות פתוחה, בו כל חברה יכולה להגיע לכל מקום. בפועל, על כל חברה יש חובות פריסה אחרות, למעט פרטנר, שאין לה כל חובה והיא חפשיה לפרוס רק היכן שלדעתה הפעילות רווחית מספיק.
חברת הוט לא מתכוונת לפרוס סיבים בעצמה וביקשה לאחרונה להשקיע בחברת IBC, בה שולטת סלקום. בזק עדיין 'מתחממת על הקווים' ולמרות שפרסה רשת סיבים בנגישות ל-1.6 מיליון בתי אב. החברה ממתינה להקלות ממשרד התקשורת כדי להדליק אותה.
בינתיים, במקום חלוקת שוק מסודרת נוצר 'מרוץ לדירה', בו החברה הראשונה שמגיעה בסיבים לכתובת מסויימת זוכה למעין מונופול באותה כתובת. במיעוט של כתובת מגיעות מספר חברות עם תשתית סיבים, בהם התושבים זוכים לתחרות מוגברת. ברוב הכתובות המדינה, תתקבל חלוקת שוק בפועל, ללא היעילות שתתאפשר מחלוקה מתוכננת.
אם בעבר, המתינו בפרטנר לכניסת בזק לתחום, מתוך מחשבה שכח השיווקי של בזק יסייע בעקיפין גם לפרטנר, הרי שמגיפת הקורונה להביא להגברת הביקושים לחיבור בסיבים. אף על פי כן, כשהפריסה של פרטנר נערכת לעיתים בסמיכות למתחרים ולפעמים במקביל אליהם, חיבור של פחות מלקוח אחד מתוך 6 לקוחות פוטנציאליים, מעיד על אתגר לא פשוט להפוך את ההשקעה למשתלמת.
