שר התקשורת, יועז הנדל (דרך ארץ), קרא אתמול (שני) לראש הממשלה: "הנחה את כ"ץ ואמסלם לשחרר את הסיבים לפריפריה. ‏לא רק דיבורים. מחר לאשר בוועדת השרים את האינטרנט המהיר" והוסיף, "177 ראשי רשויות דרשו, זו אחריות שלנו".

מדברי השר, עולה כי כאילו שהעיכוב בממשלה לאישור התיקון לחוק מתווה הסיבים של משרד התקשורת, מעכב בפועל את פריסת הסיבים. בפועל, פריסת סיבים בפריפריה מתקיימת בכל מקרה, ולא ממתינה לאישור ממשלה.

מה שמעניין את השר הנדל, הוא הקמת קרן הסבסודים לפריסת סיבים, אשר תעניק לו עצמו אפשרות לקדם תיעדוף לגבי אילו יישובים יקבלו קדימות בתור לפריסה – סוגיה פוליטית, שייתכן שלא נעלמה מעיניהם של חברי הממשלה מהליכוד.

במקביל, מה שמעכב את פריסת הסיבים של חברת בזק, הוא דווקא מתן אישור שיווקי ממשרד התקשורת עליו מופקד הנדל. השר גייס את תמיכתם של 177 ראשי רשויות, שכתבו לראש הממשלה בבקשה לאשר את מתווה הסיבים, אך כאשר מקשיבים לשר, ניתן להבין כאילו הפריסה עתידה לקחת שנה אחת.

מה גורם ל-177 ראשי רשויות להתאחד?

אינטרנט מהיר נפרס השבוע במטולה ובעוד מקומות בארץ.
כדי להשלים צריך חקיקה.
ראשי הרשויות התאחדו השבוע כדי להגיד לכץ, אמסלם ונתניהו לעצור את העסקנות ולהתעסק בקידום הפריפריה.

כאוס פוליטי לא יעצור אותנו. איתם או בלעדיהם, תשתיות תקשורת יפרסו בכל הארץ. pic.twitter.com/GYTdyvF3xT

— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) October 30, 2020

"מדינת ישראל תהיה פרוסה בתשתיות מתקדמות בשנה הקרובה. רוב אזרחי מדינת ישראל יקבלו את ההזדמנות להתחבר לסיבים אופטיים" אמר השר. בפועל, המתווה שאותו הנדל מעוניין להעביר, הוא הליך שיימשך 10 שנים. מי שיקבל אפשרות לחיבור סיבים בשנה הקרובה, לא יקבל את זה בזכות המתווה, אלא בזכות הפריסה של חברות התקשורת מאז השנים 2012-3, ובייחוד בשנה האחרונה. 

בניגוד לטענות של הנדל, כאילו גורמי הליכוד מעכבים את פריסת הסיבים בפריפריה, השר עצמו משתתף באירועים של חברות התקשורת שבהן הן משיקות פריסת סיבים בפריפריה. כך בעכו, אילת, שדרות ומטולה, נהריה וביישובים נוספים.

מה קרה בפריסה במטולה? 

השר התגאה ובצדק, בכך שמטולה הוא היישוב הראשון בפריפריה שחובר כולו לסיבים עד הבית לפני קרוב לחודש.

אלא שעד היום, אין אפילו לקוח אחד במטולה שמחובר בסיבים. הסיבה היא ההבדל ברגולציה כלפי חברות התקשורת. כאשר פרטנר או סלקום פרסו סיבים, הן שיווקו אותן באופן מיידי, אפילו ששיטת שיווק זו מנוגדת לרישיון הקווי שלהן, שמחייב אותן לאפשר ללקוח בחירה בין ספקי אינטרנט (ISP). על שתיהן אין שום חובת פריסה, ובכל יישוב בו הן פורסות, בפריפריה או בריכוזי האוכלוסיה, הן חופשיות לבחור אילו בניינים לחבר ואילו לא, לפי שיקולים עסקיים.

השקת הסיבים האופטיים במטולה. משמאל: גיל שרון, יו"ר בזק; יועז הנדל, שר התקשורת; דודו מזרחי, מנכ"ל בזק; דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה (צילום: ארז רביב)

במטולה החברה הפורסת היא בזק, כחלק מכוונה לחבר כ80% מכלל משקי הבית לסיבים, אבל לבזק אין אישור שיווקי מהמשרד למכור אינטרנט בסיבים, אלא רק תשתית אינטרנט, כאשר שירות ה-ISP מחייב תשלום נפרד לחברה אחרת. בזק ממתינה למתן היתר כזה מהמשרד, ששוקל זאת במסגרת שימוע ISP.

לפי טיוטת השימוע, היתר כזה יינתן רק ב-2022. כלומר, אם הנדל ישמור על הכתוב בטיוטה, בזק צפויה לעכב את הפריסה בכל הארץ. גם אם יוחלט לתת לבזק היתר, השימוע עצמו יוארך והחלטה צפויה רק בעוד מספר שבועות. מכאן יוצא, שמי שמעכב לעת הזאת את פריסת הסיבים בפריפריה, הוא דווקא משרד התקשורת, לא שרי הליכוד או ראש הממשלה.

הסיבה הנוספת שחשובה להנדל במתווה הסיבים 

כאמור, בזק מוכנה לקחת סיכון מסויים, ולחבר בתים לסיבים, גם בלי מימוש מלא של המתווה ולהסתפק באישור כללי של הממשלה. יש בכך לקיחת סיכון מסויים מצידה – אם לא יעבור המתווה במלואו, הרי שלא תבוטל לה החובה לפריסה כלל ארצית. לפי המתווה, באזורים בהם בזק תבחר לא לפרוס סיבים, ייערך מכרז לפריסה מסובסדת של מפעיל בודד ומונופוליסטי, שאיננו בזק.

החנת סיבים אופטיים תת קרקעיים (צילום: Shutterstock)

הכסף לסבסוד הפריסה אמור להגיע מקרן שתמומן בעזרת מס שיוטל על כלל חברות התקשורת, כחלק מהכנסותיהן. השר הנדל קיבל את מתווה הסיבים עוד בטרם נכנס למשרדו, אך דרש להוסיף לו שינוי מסויים – והוא היכולת לתת קדימות בפריסת הסיבים ליישובים מסויימים, על פי שורה של קריטריונים.

הזכות הזו לתעדף פריסת סיבים יכולה לשמש גם כמנוף פוליטי מול ראשי רשויות ומצביעים. עד כה, מפלגתו החדשה של הנדל – סיעת "דרך ארץ", זוכה לתוצאות מאכזבות בסקרים, ולכן כל מנוף פוליטי עשוי להיראות משמעותי. ייתכן שגם בליכוד יש שרים עם חוש ריח פוליטי, ולכן אינם ממהרים לאשר בממשלה הצעת חוק, שתעניק לשר יכולת לקדם יישובים מסויימים בתור לפריסה.