מתווה הסיבים של משרד התקשורת ישולב בחוק ההסדרים. לפי פרק התקשורת בטיוטת החוק בכוונת הממשלה לקבוע בחוק מתווה לפריסת סיבים אופטיים מהירים בכל רחבי הארץ, כאשר כלל המימון יגיע מהציבור ולא מהממשלה.

חובת האוניברסליות של בזק תבוטל

היות ומדובר בפרויקט תשתית עצום, כשהפריסה בחלק ניכר מהארץ אינה רווחית, לפריסה, המדינה תחולק ל"אזורי תמרוץ" בהם בזק לא תפעיל רשת סיבים מהירים. בעבר נמסר כי בזק תוכל לבחור היכן לפרוס, אך תחויב בפריסה של 80% ממשקי הבית.

טיוטת חוק ההסדרים מבטלת חובה זו לגבי סיבים מהירים. בזק תוכל לבחור בעצמה היכן תפרוס והיכן לא תפרוס ללא כל מגבלה למעט אחת: אם שר התקשורת יתרשם כי האזורים מצומצמים במכוון כדי לטרפד את הפריסה ב"אזורי התמרוץ", הוא יכול להודיע על ביטול מפת הפריסה של בזק.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בזק השלימה פריסת סיבים אופטיים בליבת הרשת כבר ב-60%, כ-1.6 מיליון משקי בית, לפחות, כבר לפני מספר שנים. חיבור משקי הבית עצמם (LAST MILE) הוא הליך יקר בפני עצמו, משום שהוא כולל גם עבודות התקנה בתוך הדירות וגם החלפת ציוד בארונות התקשורת.

על פי המתווה, אחרי שבזק תודיע למשרד על אזורי הפריסה שלה, המפעילים האחרים יפרסו סיבים ביתר האזורים.  בכל "אזור תמרוץ" ייערך מכרז לגבי הזכייה בכספי סבסוד, בכדי להפוך את הפריסה שם לכלכלית.

בנוסף, המשרד יאפשר לזוכה לשלם תשלומים מופחתים בעבור שימוש בתשתיות הפסיביות (תעלות, בורות וארונות) של בזק באותו אזור. המימון לסבסוד לא יגיע מתקציב המדינה, אלא מקרן ייעודית באוצר, שתקבל בכל שנה 0.5% או יותר מכלל ההכנסות של חברות התקשורת.

לאור מעמדה הדומיננטי בשוק, בזק תישא ברוב התשלומים הללו. גם הכנסות מתחומים שלא קשורים למתן שירותי תקשורת, כמו שיווק מוצרי אלקטרוניקה, לא יוחרגו מחובת התשלום לקרן הסבסודים.

נטל המימון לפריסת סיבים אופטיים באיזורים הלא כלכליים (נתונים: משרד התקשורת, גרפיקה: אידאה)

לבזק עצמה יש חמש שנים להשלים את הפריסה. אחרי תקופה זו, יתאפשר לכל המפעילים לפרוס סיבים גם ב"אזורי התמרוץ".

חופש הבחירה של משקי הבית

בכדי למנוע הפקעת מחיר, כל מפעיל שזכה לספק שירות באזור מסובסד יחויב לאפשר לכל מפעיל מתחרה לשכור מהם את הסיב האופטי, ולשווק אותו ללקוחות במחיר שעליו משרד התקשורת יפקח. כך, לכאורה, שום מפעיל לא יזכה למונופול מוחלט גם אם הוא היחיד שפרס סיבים באותו אזור.

במקביל, המשרד קבע כי מחירי החיבור לאינטרנט בסיבים יהיו קבועים לגבי כל הלקוחות של המפעיל, גם אם הוא שוכר את הרשת של מפעיל אחר. כלומר, תשמר הזכות למבצעי מכירות, שלמעשה מפלים בין לקוחות חדשים לוותיקים, איך תיאסר אפליית מחירים בין אזורים שונים ובין תשתיות שונות.

רגולציה ישראלית ייחודית

המשרד מכנה את חובת ההשכרה בשם "BSA סיב", אך זהו מונח ייחודי לישראל, שאיננו מוכר ברגולציית התקשורת בעולם לגבי סיבים אופטיים, גם איננו מוגדר בצורה ברורה.

המונח במקור שייך לרשתות נחושת, על מנת לאפשר לחברות חדשות להתחרות במפעיל הטלפוניה ההיסטורי הלאומי. באירופה חלה נסיגה משיטה זו, והיא הוחלפה בשיטת משווקי משנה (RESALE) או בוטלה לחלוטין, משום שגרמה לעצירת השקעה בתשתיות.

כלפי חוץ, מציג המשרד את הרגולציה כ'עידוד תחרות', אך בפועל, על מנת לאפשר תחרות מול הצרכן, המשרד נדרש לפקח על עוד ועוד מחירים. לצד הפיקוח על מחירי בזק בטלפוניה, הוא מפקח על מחירי השוק הסיטונאי בבזק ובהוט, מחירי השכרת התשתית הפסיבית של בזק וכעת יפקח גם על מחירי ה"BSA סיב" ומחירים מופחתים לתשתיות פסיביות באיזורי תמרוץ. המשרד, חשוב לציין, מתקשה לבצע את הפיקוח כבר היום ולראיה, שימוע בנושא הפיקוח על מחירי בזק בטלפוניה, שהחל בשנת 2017 ולא הסתיים עד היום.

האם ניפרד מהתשלום הכפול?

בטיוטה נכתב כי "שר התקשורת ישלים בתוך 90 ימים בחינה של ביטול חלוקת אספקת שירותי האינטרנט בין שירות תשתית לשירות גישה לאינטרנט (ISP)". תור שמירה על תחרות בשוק. מדובר באפשרות מהפכנית, לעומת הסרבול הקיים בשוק כיום.

התחרות המוגברת, בין מעל עשר ספקיות אינטרנט ומיעוט בעלי תשתית, יוצרת מודל מסורבל, שמגדיל את הוצאות חברות התקשורת על מערכות חיוב וקשרי לקוחות כפולים, הוצאות שמתגלגלות ללקוחות.

רשימת החברות העיקריות הפועלות המשווקת חבילות אינטרנט (מתוך דו"ח משרד התקשורת).

עד כה הנהיג המשרד גם שני סוגי "מעקפים", שמאפשרים תשלום לשתי חברות בחשבונית אחת, "באנדל הפוך" עם תשלום להוט או בזק, ו"שוק סיטונאי" עם תשלום לספק האינטרנט (ISP).

מכיוון שעל מעקפים אלו גם הוטלו מגבלות, נוצר בלבול רב בציבור הלקוחות, שלא תמיד הבינו למי הם משלמים ועל מה. זה הוביל לתשלומים כפולים, כאשר הלקוח התנתק מחברה אחת והמשיך לשלם במקביל לחברה אחרת. במקרים אחרים, הוביל הבלבול גם לניתוק מהאינטרנט, כשבזק חויבה לפצל את התשלום לשתי חברות, והלקוח לא הסדיר את התשלום הנוסף.

אם אכן המשרד יבטל את ההפרדה, ישראל תוכל ליישר קו עם המקובל בעולם, בו משלמים רק פעם אחת בעבור חיבור לרשת, לטובת הצרכנים.

סמכויות התעדוף של השר

לפי דרישת שר התקשורת, יועז הנדל, יוכל השר עצמו לתעדף ולהקדים את הפריסה ב-10% מהיישובים ב"אזורי התמרוץ" בשלוש השנים הראשונות למתווה.

השר יצטרך לנמק את החלטתו, והוא יהיה רשאי לקחת בחשבון שיקולים לגבי המצב הביטחוני באזור, חוסנו הכלכלי של היישוב, פרישת האוכלוסייה המתוכננת, ריחוקו מריכוזי אוכלוסיה וצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים בישראל.

השר כבר הכריז כי לתפישתו "קו המחרשה הוא קו הסיב", ולכן יש לתעדף פריסה ביישובים סמוכים לגבולות המדינה. עוד מוצע כי שר הביטחון ינחה את המפקד הצבאי ליישם החלטות מקבילות באזורי יהודה ושומרון.

הכאוס שיצר משרד התקשורת

כיום קיימים ארבעה מפעילים קוויים, המתחרים זה בזה באזורים עתירי אוכלוסיה. ביישובים הנידחים יותר, רק בזק פועלת.

בשונה מהמקובל בעולם, תכנון פריסת הסיבים בישראל מגיע שנים רבות אחרי שכבר התחילה הפריסה שלהם בפועל. פריסת הסיבים ללא כל תכנון הביאה לכך שבאזורים צפופי אוכלוסיה כבר פועלת IBC, בשליטת סלקום ופרטנר, בסיבים אופטים, לצד הוט ובזק בטכנולוגיות ישנות ואיטיות הרבה יותר.

חלק נכבד מפריסת הסיבים נעשה בחפיפה, כך שהסיכוי לזכות בהחזר השקעה יורד כלפי כל המפעילים גם יחד, מה שגם צפוי לייקר את השירות לציבור.

עד כה, למרות היתרונות של גלישה איכותית, רצופה יותר, במהירות שיכולה להגיע ל1,000 מגה ביט לשנייה, רק מיעוט קטן מבין משקי הבית בישראל שיכולים להתחבר לסיב בחרו לעשות זאת.

הגלישה בסיבים לא נכנסת למסלולי השיווק של החברות, בעיקר מפחד התלונות שיקבלו מלקוחות רבים שלא יכולים להתחבר, לעומת המיעוט שיכול. חסם אחר שמרתיע לקוחות הוא עבודות ההתקנה המורכבות בתוך בניינים ישנים, שלא תוכננו עם תעלות תקשורת מרובות. במקביל, קיימות רשתות סיבים אופטיים אצל מפעילים חסרי רישיון ביישובי מיעוטים בצפון הארץ, מהם המשרד מעלים עין.

הכאוס בתשתיות הוא לא רק פיזי, אלא גם רגולטורי, משרד התקשורת מטיל חובות שונות על חברות שונות. בנוסף, המשרד לא רק מעלים עין מפריסת הסיבים של פרטנר, שלא מופיעה ברישיונה, הוא אפילו מעודד אותה.

בעבר, התעלם המשרד גם מהפריסה של סלקום, גם היא ללא רישיון. סלקום ממשיכה להציע ללקוחות סיבים, אף שלכאורה מכרה את הסיבים שלה לחברת הבת IBC.