ההשפעה של מגפת הקורונה על נשים העובדות בתעשיית ההלבשה הולכת ומחמירה, ומדגישה את הבעיות שהיו שם מלכתחילה. כך על פי דוח שפרסם בשבוע שעבר ארגון העבודה העולמי.

הדוח סוקר את מצב העובדים והעובדות בתעשיית ההלבשה, ומצביע על מספר גורמים פגיעה לפגיעה העודפת של משבר הקורונה בעובדות: אפליה והטרדות, תת ייצוג של נשים בעמדות קבלת החלטות, פערי שכר, וחוסר שוויון בעבודות הבית, המהוות עבודה ללא שכר.

"נשים מהוות כ- 80 אחוז מכוח העבודה בסקטור הלבשה, ולכן מלכתחילה הן מושפעות מאוד מההשפעות של מגפת הקורונה. עם זאת, נשים חוות גם השפעות נוספות בשל האתגרים הקיימים בהן הן מתמודדות במקום העבודה, כמו גם הציפיות בנוגע לחובותיהן של הנשים בבית", אומר ג'וני סימפסון, מומחה בכיר למגדר במשרד האזורי של ארגון העבודה הבינלאומי באסיה ובאזור האוקיינוס השקט.

באסיה ומדינות האוקיינוס השקט, הועסקו בשנת 2019 כ-65 מיליון עובדים בתחום הבגדים, 75 אחוזים מכלל עובדי ההלבשה ברחבי העולם.

שכר עבודה שלא שולם

בין היתר, שכר עבודה שלא שולם בגין עבודות שלא הושלמו בעקבות המשבר, ואי העברת תשלום על עבודות שכן הושלמו, דוחפים עובדות רבות למצב של היעדר גישה למענה על צרכים בסיסיים כגון מזון, שכר דירה והוצאות רפואיות.

ארגון העבודה העולמי מעריך כי ל-71 אחוז מאוכלוסיית העולם אין גישה להגנה סוציאלית מקיפה, וכי לאחד מכל שני אנשים אין כלל הגנה סוציאלית. נשים הן רוב בקרב העובדים הלא מוגנים. ללא אמצעי הגנה חברתיים נאותים, ובהיעדר רשתות ביטחון בעבר עובדות רבות, אבדן שכר פירושו שמיליוני עובדים ובני משפחותיהם מתמודדים עם עוני ורעב.

היעדר אמצעי הגנה חברתית מקיפים, שתומכים במצב של העדר שכר עקב מצב קיצון, מותיר את העובדים והעובדות בסיכון לחוסר ביטחון כלכלי. חוסר הביטחון הכלכלי של עובדות בתעשיית ההלבשה עשוי להיות מורכב עוד יותר בגלל גישתן הבלתי שוויונית לשירותים ממשלתיים ופיננסיים כנשים וכעובדות מוחלשות בענף ההלבשה בפרט.

אפליה מגדרית בשל אופי ההעסקה

מחקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון העבודה הבינלאומי, הדגיש כיצד יבוא למדינות שהן הקנייניות הגדולות ביותר ממדינות המייצאות בגדים באסיה, צנח בעד 70 אחוזים במחצית הראשונה של 2020, בעקבות משבר הקורונה. זה הוביל לעלייה חדה בפיטורים זמניים וקבועים, בעוד שמפעלים שכן פועלים או שנפתחו מחדש לרוב עובדים בכוח מצומצם.

במהלך המשבר, מצמצמת תעשיית ההלבשה את כוח העבודה ומחזירה אותו לעבודה בהתאם לתנודות בביקוש. במצב זה, עשויות נשים לסבול מתת העסקה בשל המחויבויות הגדולות יותר שלהן לטיפול במשק הבית ובילדים; ובשל קריטריונים אחרים כגון ותק, היעדרויות עבר והספק ביצועים בעבודה.

עלייה בעבודה ללא שכר

עוד השפעה של הקורונה היא עלייה בעבודות הטיפול ללא שכר. לפני המגפה, נשים ברחבי העולם ביצעו עבודות טיפול במשפחה בהיקף הגדול פי שלוש מזה של גברים. באסיה, באוקיאנוס השקט ובמדינות ערב נשים עבדו פי ארבע יותר מאשר גברים.

בזמן הקורונה טיפול בילדים בבית עקב סגירת בית ספר ופעוטונים במהלך סגר, כמו גם טיפול בבני משפחה שחולים עקב קורונה או בבידוד, הגבירו את דרישות הטיפול והעבודה הביתית שלא משולמת עבור נשים רבות. העלייה בכמות הטיפול הנדרש חושפת את הנשים לסיכון מוגבר, משפיעה על מספר העובדות שמסוגלות להשתלב חזרה בעבודה, ומחייב אותן להסדרי עבודה גמישים, מה שעשוי לדחוף מעסיקים להעדיף העסקת גברים.

המלצות: בניית תעשייה עמידה ושוויונית

ההמלצות הדוח כוללות התמקדות רבה יותר בפרקטיקות המדויקות של סגר וסגירה חלקית שלמקומות העבודה וכן התייחסות לחובות הטיפול הבלתי מידתיות של נשים שנעשית ללא תשלום, כך שיוכלו לחזור לעבוד כשהמפעלים יחזרו לפעילות.

לדברי מחברי הדוח, המאמצים לטפל במגפת הקורונה צריכים לקחת בחשבון את הדרכים הייחודיות בהן נשים וגברים עשויים להיתקל בהשפעות של נגיף הקורונה בעבודה, בבית ובקהילותיהם. החשיבות של חיזוק המאמצים למאבק באלימות ובהטרדות במקום העבודה מודגשת אף היא, לאור נתונים המראים כי הקורונה הגדילה את הסיכון לאלימות מגדרית.

בנוסף, הבטחת הישמעות קולן של נשים, ייצוגן בפורומים שונים ועמדתן כמנהיגות בדיאלוג ובקבלת החלטות, נמצאה גם הוא כמפתח להבטחת התאוששות מלאה והוגנת מן המגפה.

"חיוני שממשלות, עסקים ובעלי עניין אחרים יבינו את ההשפעות הרב-ממדיות של מגפת הקורונה על העובדות והעובדים, לטובת עיצוב מדיניות שתאפשר התאוששות חכמה, בת קיימא ומגיבה מגדרית. אחרת, המשבר מאיים להחמיר את אי-השוויון הקיים ויפגע בקיימות החברתית והכלכלית של תחום ההלבשה", אמרה ג'סיקה וואן, מומחית למגדר בתחום ארגון העבודה "עבודה טובה יותר" (Better Work).