אם לא יאושר תקציב מדינה עד סוף החודש, ישראל תכנס ב-1 בינואר למים לא מוכרים. תקציב 2021 יהיה תקציב המשכי, כלומר שבכל חודש תוכל הממשלה להוציא 1 חלקי 12 מהתקציב האחרון שאושר. אלא שהתקציב האחרון שאושר הוא תקציב 2019, ולא 2020.

זו היתה אמורה להיות המשמעות העיקרית של אישור תקציב 2020 רגע לפני סוף השנה. האישור היה מגדיל אוטומטית את מסגרת תקציב 2021 בהתבססו על השנה החולפת, במקרה של התפרקות הממשלה.

בעיה נוספת במקרה של תקציב המשכי על בסיס שנה שעברה, הוא אבדן עודפי התקציב של 2019, והשהייה של היכולת להשתמש בעודפי תקציב 2020. על פי החוק, בעודפי התקציב ניתן להשתמש רק לאחר אישור תקציב המדינה. אם תקציב 2020 לא יאושר, עודפי תקציב משנת 2019, כ-21 מיליארד שקלים, ירדו לטמיון. כך או אחרת, עד אישור תקציב 2021, לא ניתן יהיה לעשות שימוש בעודפי תקציב 2020.

במצב זה ״יכולתם של משרדי הממשלה לפעול תהיה מאוד מוגבלת״, אמר החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג אתמול (שני) בוועדת הכספים. המחזה שבו פקידי האוצר עולים להזהיר בפומבי מכך שמשרדי ממשלה יסבלו מתת תקצוב אינו שכיח. בכל זאת, זה מה שקרה בוועדה אתמול.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. "יכולתם של משרדי הממשלה לפעול תהיה מאוד מוגבלת" (קרדיט: גלעד ארצי)

על פי רוטברג, הקיצוץ יביא לכך שכבר בחודש ינואר יחסרו 5 מיליארד שקלים. הקיצוץ הכולל שיידרש במסגרת התקציב יעמוד על כ-70 מיליארד שקלים, אלא שהקיצוץ לא יחול על תשלומי הריבית על החוב הממשלתי, ולכן בפועל מדובר על קיצוץ של כ-100 מיליארד שקלים בתקציב משרדי הממשלה, כרבע מהתקציב כולו.

הראשונים להיפגע: המגזר השלישי והשירותים החברתיים

קיצוץ שכזה עלול לפגוע בדיוק באותם גופים שכבר סובלים משנה של קיצוץ תקציבי. החוק קובע סדר עדיפויות נוקשה להוצאות המדינה במקרה של תקציב המשכי: ההוצאות לשירות החוב הממשלתי, ואחריהן תשלומי שכר והתחייבויות. רק לאחר מכן מועברים הסכומים שנותרו למשרדי הממשלה, עד כמה שניתן בהתאם לתקציב הקודם.

המשמעות היא שהראשונים לסבול מקיצוץ הם הגופים הנתמכים: רשויות מקומיות, ארגוני סיוע, תכניות הרווחה, תנועות הנוער ועוד. כל אותם גופים כבר עברו שנה של קיצוצים, ובמקרים רבים הם נאבקים על קיומם.

בינואר 2021 צפויה להם מכה נוספת, וניתן להעריך שלא כולם ישרדו אותה. איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים ניסח את האזהרה בבירור: ״די מהר, אפילו בחודש ינואר, ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה״.

תנועות הנוער מפגינות נגד הקיצוץ בתקציבן, יולי 2020 (צילום: יוני בן דור)

הרשויות המקומיות והמגזר השלישי מספקים חלק משמעותי מהשירותים החברתיים בזמן הקורונה, מטיפול בקשישים ועד לטיפול במקרי אלימות במשפחה שמזנקים בעקבות המצב הכלכלי ותקופות הבידוד והסגר. הם הגופים שעומדים להפגע מהעידר אישור התקציב.

לפני כשבועיים פורסם תזכיר חוק שאמור לאפשר לממשלה לתפקד גם בהיעדר תקציב ל-2021. התזכיר כולל קופסת קורונה של 50 מיליארד שקלים, שנועדה לאפשר את המשך התכניות הקיימות עד חודש יוני, ומאפשר לעשות שימוש בעודפי 2019 ו-2020 כדי לממן את הוצאות הממשלה גם בהיעדר תקציב ל-2021.

על אף פיזור הכנסת הצפוי, ולמרות השיתוק בממשלה, עוד לא מאוחר לאשר את התזכיר ולהקטין באופן דרמטי את הקיצוץ בתקציבי המשרדים. אבל כך או כך ברור: בהיעדר תקציב, 2021 תהיה שנה של מאבק על קיומם של רבים מהגופים ומהשירותים החברתיים.