״שאלו אותי אם זה קשה להיות שר, אמרתי ׳אתם צוחקים עלי? פי כמה יותר קשה להיות מזכיר קיבוץ׳״, אומר אלון שוסטר (63), שר החקלאות מקיבוץ מפלסים, שמסכם קדנציה קצרה של שבעה חודשים בתפקיד. הוא ימשיך לכהן כשר (כחול-לבן) עד להקמת ממשלה חדשה אחרי הבחירות ב-23 במרץ 2021. לא בטוח שיכהן אפילו שנה בתפקיד.

עשיתם טעות שנכנסתם לממשלה?
״קיבלנו החלטה עקרונית להקים ממשלה עם נתניהו לנוכח המגיפה. הבגידה של נתניהו בתושבי מדינת ישראל היא באי הכנת התקציב. נתנו עוד צ׳אנס לארבעה חודשים של יציבות, אבל הוא לא עמד בזה. אז הולכים לבחירות, זה הכול״.

שר החקלאות. ״מגיע ממסורות של נאמנות, נשאר עם גנץ״. (צילום: עודד קרני/לע"מ)

במחנה ממנו אתה מגיע מכנים את גנץ סמרטוט.
״אני הולך עם בני גנץ. הייתי 40 שנים במפלגת העבודה, והצטרפתי לגנץ כי אני מאמין שיש לו את הנתונים והיכולת להנהיג את המדינה. הפוטנציאל שלו הוכח, גם אם הניסיון הקונקרטי כשל, לפחות בעת הזו. לכל מי שממהר להספיד את גנץ אני מזכיר שבגין חיכה שבע מערכות בחירות לפני המהפך. אני חושב שצריך להתאזר בסבלנות״.

מיקי חיימוביץ׳, אסף זמיר ורם שפע, חברי סיעתך, לא עזרו עם הדימוי שנוצר לגנץ, כשהצביעו בניגוד לבקשתו מהסיעה לאפשר לו עוד שבוע של משא ומתן עם נתניהו.
״אני חושב שכל מי שלא מכבד את ההנחיות של בני גנץ, ואין ספק שיש לגנץ את היכולת להקשיב, יש בו טעם לפגם״.

תעבור למפלגת העבודה?
״אני לא מהזן המפלרטט. אני בא ממסורת של נאמנות ארוכה. פעם בארבעים שנה אני עושה סיבוב״.

״חקלאים אומרים שרמי לוי מלחיץ אותם״

שוסטר היה ראש המועצה האזורית "שער הנגב" במשך 16 שנים. הוא מונה לשר למרות שהוצב במקום ה-27 ברשימת "כחול לבן", בזכות היותו מההתיישבות החקלאית. ביום כניסתו ללשכה בבית דגן אמר: ״צריך לייצר מצב בו שמגדלים את האוכל בארץ, ומייבאים רק במקרי מחסור מחו״ל״.

הצלחת?
״אני ומנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ׳ הדלקנו אור בעיניים של חקלאים ובני כפר. הם קודם כל מרגישים שיש מי שמדבר בשפתם; שנית, שיש מי שמבין אותם; ושלישית פועל ככל יכולתו למענם. אי אפשר להפריז בחשיבות של בני אדם שיודעים שהם לעולם לא יצעדו לבד.

״יצרנו שותפות בין כל המערכים ששייכים למרחב החקלאי – מהתאחדות חקלאי ישראל דרך התאחדות האיכרים, המועצות האזוריות, התנועות המיישבות ועד מועצות הייצור. אנחנו נפגשים, מדברים, מטכסים עצה ונעזרים איש ברעהו לפי היתרונות היחסיים והקשרים הפוליטיים של כל אחד, עובדים ביחד״.

במדינות המפותחות רואים במשבר העולמי הזדמנות לחזק את הייצור המקומי, בשעה שבישראל ממשיכים להוריד מכסים ולפגוע בתוצרת המקומית.
״היום החקלאי חי בקושי. הצרכן צורח, ובעל הרשת הגדולה נהנה לעתים יותר מדי. בסוף, המטרה שלנו היא לא לאפשר את הבלעדיות ברכישת תוצרת חקלאית לרשתות הגדולות. אנחנו עושים שני מהלכים עיקריים, מהלך אחד זה עידוד של עבודה של החקלאים ברשתות, יצירת קשר דיגיטלי ישיר בין החקלאי לצרכן. והמהלך השני הוא בנייה של שוק סיטונאי חדש ומשוכלל שיאפשר לחקלאים לא להירמס על ידי חלק מרשתות השיווק״.

למה אתה לא כופה על רשתות השיווק לסמן ירקות ופירות מישראל? רוב אזרחי המדינה רוצים לתמוך בתוצרת מקומית.
״זה יכול לעבור רק בחוק, ואנחנו צריכים לעשות את זה. אני מקווה שזה עוד יצליח לקרות בכנסת הזאת. הממשלה עדיין מתפקדת וגם ועדות הכנסת, אז יש לי סיבה טובה להיות אופטימי, ואני מקווה שנצליח להעביר את החוק הזה כבר בכנסת הזאת״.

מה נעשה עד עכשיו בנושא הזה?
״עד שיהיה חוק, משרד החלקאות מעודד את הרשתות לעשות את זה באופן וולונטרי, וכבר מעל ל-30 רשתות נענו לכך״.

אתם רואים ברמי לוי עם העגבניות מטורקיה יריב של החקלאות הישראלית?
״אני לא רוצה להגיד שרמי לוי הוא אויב החקלאות הישראלית. רק היום שמעתי חבר טוב שלי מהערבה מהלל ומשבח באופן הכי אותנטי את העבודה שלו כחקלאי עם רמי לוי. אבל אני שומע מצד שני הרבה מאד חקלאים אחרים שאומרים שרמי לוי מלחיץ אותם, דורך עליהם, הופך אותם לעבדים נרצעים.

״אז אני שומע דברים שונים. אסור לראות את המשווקים כאויב בשום אופן. מה שצריך לעשות זה לחזק את החקלאים, לחזק את היכולת שלהם לשווק, להביא אותם להתאגד ככה שלא יהיו נתונים ללחצים רק מצד רשתות השיווק״.

״במשרד האוצר יש מאחזים רציניים של פורום קהלת״

בימים אלו מתנהל משא ומתן בין יצרני החלב, משרד האוצר ומשרד החקלאות על מכסות ומחירי משק החלב. שוסטר טוען ששר האוצר מהימין הכלכלי דווקא רואה חשיבות בחקלאות, אבל פקידי משרד האוצר מנסים כל הזמן להוביל להפרטה נוספת של הייצור המקומי.

שר החקלאות, אלון שוסטר. ״יש מאחזים של פורום קהלת במשרד האוצר״ (צילום: משרד החלקאות)

״שר האוצר הוכשל על ידי מי מאנשי אגף התקציבים, ובעיצומו של משא ומתן הגון, רציני ומקצועי על משק החלב, יצאה שגגה מלשכתו בניסיון לכפות עמדה חד צדדית על ייבוא החלב״, אומר שוסטר. ״זה לא ייקרה כמובן״ הוא מדגיש.

דבריו מגיעים לאחר שהשבוע פוצצו השיחות בין הצדדים עקב כך שמשרד האוצר שינה את ההבנות שהושגו באופן חד צדדי. ״רק עבודה משותפת תבטיח יציבות בענף החלב, ותשמר את היכולת של רפתנים לתכנן ולהשקיע לטווחים ארוכים״, אומר שוסטר, ומבהיר: ״לא נסכים גם לפגיעה ברפתות הקטנות, המשפחתיות, במושבים. גם רפת של 700,000 ליטר זכאית להתקיים בלי שיירדו לחייה״.

למרות הפיצוץ, מסביר שוסטר, בגלל פיזור הכנסת, תוקפו של מנגנון קביעת מחיר המטרה של החלב מוארך בחצי שנה נוספת, למרות שהדבר לא אושר בדיון בוועדת הכלכלה. ״אני מקווה ומעריך שנגיע בקרוב להסכמות״.

האוצר לא רוצה לראות חקלאות ישראלית משגשגת?
״במשרד האוצר יש מאחזים מאוד רציניים של החשיבה הימנית קיצונית של ׳פורום קהלת׳ ודומיו. זה בא לידי ביטוי מובהק בחוק ההסדרים, שבמסגרתו ניסו להעביר מהלך של מעבר לתמיכה ישירה באגף הצומח.

״אנחנו, וגם הגופים החקלאיים, לא מתנגדים עקרונית למהלך הזה. אבל הוא צריך להיעשות באחריות, בהקצאת משאבים, במידתיות, ובבחינה מסודרת ולא קפריזית.

״האוצר הציע שכל משק יקבל 50-40 שקלים על כל דונם, וזהו. בלי סיוע לקרן ביטוח, בלי סיוע במחקר ופיתוח או בהשקעות. אלה סכומים מגוחכים. אנחנו לא מסכימים לתזה הזאת, אנחנו נעמוד כחומה בצורה מול הרפורמות הבלתי מידתיות״.

לדעתך צריך לעלות מכסים?
״אנחנו רואים בחקלאות מרכיב מקביל לייבוא, שאין ברירה לרכוש אותו, אבל אי אפשר בלעדי יצור מקומי. צריך לתמוך עוד בחקלאות. אפילו טראמפ הבין את זה, ובקורונה השקיע 100 מיליארד דולר כדי לעזור לייצור המקומי בארה"ב. לפי התכניות שאנחנו בנינו, צריך להשקיע מיליארד שקלים נוספים בשנה להגנה על חקלאים, ובנוסף עוד כמיליארד שקלים לטובת רפורמה בענף הצומח״.

״להשקיע מיליארדים בייצור מקומי, בלי נקיפות מצפון״

למרות הכול, אתה רואה שבהוטן עדיין מעוניינת בשלום עם ישראל, בין היתר בשביל ללמוד מהחקלאות המפותחת בארץ.
״לפעמים אני מרגיש שהחקלאות הישראלית היא כמו בסרטים מצוירים שהדמות כבר עברה את התהום, והיא הולכת על האוויר, אבל לא שמה לב עדיין שהיא תיכף תיפול. שם אנחנו נמצאים. בזכות ההשקעות הרבות בעבר, אנחנו עדיין כאלה, אבל זה הכול נשען על העבר. אנחנו צריכים להשקיע את אותם מיליארדים בלי להרגיש נקיפות מצפון. בדיוק כפי שעושים ברחבי העולם. לתמוך בכלכלה המקומית, לתמוך בידע המקומי, לתמוך באתוס הציוני-חקלאי״.

באוצר טוענים ש״משק מתוכנן״ שייך לעבר.
״זה נכון שתכנון על ידי הממשלה קיים רק בקנדה ובישראל, אבל בעשרות מדינות באירופה וארה"ב יש תכנון, ומותר תכנון אם זה על ידי העובדים היצרנים עצמם, או המחלבות, נניח בתחום החלב. גם בענף הצומח, המדינה ברגע שהיא משפה, מזכה, נותנת רשתות ביטחון וסבסודים זה כמו תכנון. תכנון ממשלתי לא בא לידי ביטוי רק במכסות ומכסים.

״הטיעון המגוחך של אנשים באגף התקציבים שדווקא בענפים המתוכננים היה מחסור בזמן הקורונה הוא קשקוש״, אומר שוסטר בכעס, ״המחסור בחלב נבע מקשיים של המחלבות באריזות הקרטון. זה היה ניסיון מגוחך ומקומם, בגלל תקלת ייצור במחלבה, להתנפל על כל הייצור המקומי וחיזוק הכלכלה הישראלית, אנחנו לא ניתן לזה לקרות״.

מה ייסגר במשא ומתן עם האוצר?
״המטרה שלנו שלא יהיה שינוי גדול. אנחנו רוצים הסכם ללפחות חמש שנים. היה רצוי אפילו עשר, אבל האוצר כרגע מדבר על שלוש שנים. זה לא מקובל עלינו. אנחנו דורשים חמש שנים של יציבות ולא פחות. אגף התקציבים כרגע רחוק שנתיים מהרף התחתון שלנו. מבחינתם אפשר גם לעשות הסכם לשנה, שנה וחצי, ואז לנסות לתקוף שוב את התכנון הסדור במשק החלב.

״שר האוצר נמצא במקום דומה מאד מבחינה ערכית לתפיסה שאני מביא, עם השפעה של אגף התקציבים כמובן מצדו. אני מקווה שנגיע להסכם ארוך ככל האפשר. זה יהיה רק טוב״.

״אני ההוכחה שאפשר לעשות דברים עם שריטה במוח״

שר החקלאות נולד במפלסים והוא קיבוצניק בכל רמ״ח ושס״ה. הוא מספר שמילדות חיפש להוביל, ותמיד אהב לישון מחוץ לבית, ״להכיר עוד מקומות״. הוא היה מפקד בשלדג והשתחרר כסגן אלוף ונכה צה״ל. בזמן הכנות למלחמת לבנון נכנס רסיס לעינו, והוא עיוור בעין אחת. ״לאחרונה גילו שהרסיס לא מעל לעין״, הוא מספר, ״הוא ממש הגיע לתוך המוח. אז אני ההוכחה שאפשר לעשות דברים עם שריטה במוח״.

שר החלקאות. ״גדלתי בנוער העובד. יודע שחינוך משאיר חותם״. (צילום: חורחה נובומסקי לע״מ)

שוסטר שהיה חניך בחטיבת בני המושבים של הנוער העובד, שימש גם כמחנך ורכז שכבה בבית הספר של המועצה האזורית. ״אני עד היום מאמין שחינוך יכול להשאיר חותם. גם אם לא רואים את זה מייד. איפשהו זה נשאר״.

מה דעתך על כניסתו של ארגון הימין ״השומר החדש״ למרחב ההתיישבותי? קבוצות של צעירים ובני נוער שנושאים נשק בשביל להגן על שטחים חקלאיים במדינה.
״משרד החקלאות מעביר תמיכות גם להם, וגם לגרעינים ולקבוצות אחרי צבא שעובדים ומחנכים בפריפריה. אני מעדיף להסתכל לגופו של עניין מה עושים הארגונים ואני לא רואה שם משהו פסול״.

זה ארגון שמקבל תרומות מ״הקרן המרכזית לישראל״ שתומכת גם בישיבת ״עוד יוסף חי״ הקיצונית, ״אם תרצו״, עמותת ״חננו״ לתמיכה בחשודים בטרור ועוד.
״אני לא אוהב לעשות את מה שהימין עושה לגופים ליברליים והומניסטיים במדינת ישראל. אני חושב שצריך לבחון את 'השומר החדש' לגופו. אני רוצה להתבונן בעשייה הקונקרטית שלהם, ואם הם עוסקים בשמירה על חקלאים כנגד פשיעה חקלאית אז אשתף פעולה״.

מה צריך לקרות בתנועות המיישבות בשביל לשמור על החקלאות הישראלית?
״לחקלאים אסור להיות פיונים נרמסים, והדרך לזה היא להתאגד, להיות שותפים. ההתאגדויות חייבות להיות לא רק לרוחב של היצרנים, אלא גם בשלבי העיבוד והשיווק. בתקופה הקצרה שנותרה לי אנסה להקל על חקלאים שרוצים בכך להתאגד בקואופרטיבים.

״אני מאד בעד התארגנות גדולה ככל האפשר של חקלאים, ועובדים בכלל. אני מאד מקווה שעוד ועוד ענפים יצליחו, תחת מגבלות החוק כמובן, ליצור מצב שבו הם לא מוכרים את תוצרתם המעולה בנזיד עדשים״.