יותר מהכל רצו אנשי משרד התקשורת בעשור האחרון לקדם את התחרות. השיטה הייתה פשוטה – חברות ללא תשתית תקשורת 'ירכבו' על חברות הסלולר ויספקו ללקוחות חבילות בזול. השבוע, החליטה חברת אקספון לנטוש את סלקום, הפסיקה להעביר לה תשלומים, ובדרך הראתה עד כמה שיטת התחרות של משרד התקשורת היא משענת קנה רצוץ.

חברת הסלולר אקספון רוצה לנטוש את סלקום, ולעבור לרשת של מפעיל אחר. מבחינת התזרים של סלקום, מדובר במכה של כ-8 מיליון שקלים בחודש. אבל לא מדובר ברעידת אדמה של ממש בשוק הסלולר הישראלי שמגלגל כשבעה מיליארד שקלים בשנה.

זאת למעט מקרה אחד, בו המדיניות של משרד התקשורת מבוססת על קיומה של אקספון כמחוללת תחרות, ואז במקרה שאקספון תקלע לקשיים ותפסיק לבצע את התפקיד, כל המדיניות של משרד התקשורת יכולה לקרוס.

במשרד התקשורת טיפחו ציפיות

באוגוסט 2020, משרד התקשורת אישר לסלקום לרכוש את חברת גולן טלקום ולמזג אותה, עם מסמך הנמקות מרתק. מחד, המסמך מבכה את הדרדרות שירותי הסלולר של ישראל לרמה של העולם השלישי. מנגד, השם אקספון חוזר בו 74 פעמים, תוך שהמשרד תולה ציפיות רבות בחברה שתושיע את שוק התקשורת.

"אקספון צפויה להמשיך ולצבור נתח שוק ולכן רמת הריכוזיות תמשיך לרדת" העריכו אנשי המשרד. ובכן, בחודש האחרון החברה איבדה 1,500 לקוחות בחישוב של מצטרפים פחות עוזבים.

במשרד כתבו כי "כניסתה של אקספון לשוק הגבירה את רמת התחרות הגבוהה ממילא, וכיום אקספון היא מחוללת התחרות המשמעותית ביותר בשוק ומצב זה אינו צפוי להשתנות עקב אישור העסקה". אלא שבינתיים, חברות הסלולר התחילו להשיק בישראל אנטנות שתומכות בשידורי הדור ה-5 בסלולר, למעט חברה אחת – אקספון.

כרגע, העיכוב הזה עדין לא מהותי, לאור רמת השירות הנמוכה בכל החברות ומיעוט המכשירים בשוק התומכים בדור 5, אך בכל זאת מדובר באיתות. זה המבנה של אקספון כחברה רזה, ללא רשת עצמאית, ובלי השקעות בתשתית הסלולר עצמה.

התברר שלאקספון יש אסטרטגיה אחרת

כשמספר החברות ברשת סלקום הצטמצם מ-3 ל-2 כתבו במשרד כי "לאקספון כמה אפשרויות: לא להשקיע כלל וליהנות בחלוף הזמן מהשקעה חד צדדית שביצע השותף לרשת; להשקיע ב-%50 בהשקעות ברשת הנוכחית; או לבחון מודלים אחרים לשיתוף התואמים לאסטרטגיה שלה".

מסתבר שה"אסטרטגיה" של אקספון היא אחרת – להפסיק לשלם לסלקום מזה מספר חודשים על השימוש ברשת, ולאחר מכן לנטוש אותה. אקספון טוענת שעצם רכישת גולן על ידי סלקום ומיזוגה היא הפרת חוזה שמשחררת את אקספון מחובות כלפי סלקום.

בסלקום מנגד סבורים כי "טענותיה של אקספון אינן מבוססות, והודעת הביטול אינה חוקית" ואמרו כי החברה מתכוונת "לנקוט את כל הפעולות הדרושות כדי לאכוף את הסכם השיתוף במלואו".

בנובמבר האחרון, קרה דבר מוזר, כשסלקום הודיעה שהפסיקה לקבל תשלום מאקספון ובתגובה מניית סלקום זינקה ב13.4%. השוק הבין שגם אם סלקום תקבל פחות כסף באופן מיידי, הסימן לקשיים כלכליים במתחרה הזולה ביותר בשוק, מעיד על כך שהמצב הזה לא יכול להימשך, ושחברות הסלולר האמיתיות, בעלות הרשת, יוכלו בעתיד להתאושש, אם אקספון תיקלע לקשיים.

מי שמשקיע שוקע

במשך מספר שנים משרד התקשורת נהג באופן מפלה בחברות הסלולר, וטיפח את חברות הסלולר הפיקטיביות – כאלו שאין להן רשת כמו אקספון, או חברות שפירקו את הרשת כמו גולן טלקום. במשרד התקשורת רצו לעודד תחרות וטיפחו את מי שנראו כשחקנים החדשים והחלשים.

התוצאה הייתה ירידה גורפת במחירי הסלולר. מהר מאוד התברר שיחד עם המחיר, ירידה גם רמת השירות וחמור מכך, רמת ההשקעה בתשתית הסלולרית בישראל התדרדרה במהירות. המסמך של המשרד מתאר בפירוט את ההתדרדרות אך נמנע מלהסביר כיצד מדיניות 'התחרות מעל לכל' של המשרד גרמה לכך.

בינתיים, גורמים בסביבת אקספון טענו כי היא שוקלת בכלל להחזיר את רישיון הסלולר שלה ולהחליף אותו ברישיון של מפעיל וירטואלי. אלא שהחברה אינה באמת חברת סלולר של ממש כבר היום.

הרשת של אקספון מוחזקת על ידי סלקום בלבד, כשגולן טלקום ואקספון הם בעלים באופן פיקטיבי. בתחקיר של העיתונאי אבי וייס נחשף כי משרדי ה"תאגיד המשותף" של שלושת החברות ממוקמים בבניין של סלקום ואינם פעילים.

אז מה נשאר מהתחרות שבשמה נפגעו תשתיות הסלולר בישראל? גולן טלקום כבר לא מתחרה, יש חשש משמעותי לגבי היכולת של אקספון להמשיך להוות מחוללת תחרות בשוק. אם היא תחדל לתפקד ככזו, כל ההיגיון הרגולטורי של משרד התקשורת יכול לקרוס.