נהוג לחשוב שההסתדרות שייכת למפלגת העבודה, ושהליכוד פועל להחלשתה. הביקור של שרת התחבורה מירי רגב בבית ההסתדרות השבוע מלמד שזה כבר לא כך. הרבה זמן זה לא כך. אבל עכשיו רואים בעיניים.
״תמו הימים שהטון מוכתב על ידי מפלגה אחת״, כתב ארנון בר-דוד, יו״ר ההסתדרות, כשהודיע לפני שלושה שבועות על פרישתו ממפלגת העבודה. בר-דוד הוא יו״ר הסתדרות שהחל כיו״ר ארגון עובדים בשטח, וטיפס משם לראשות הארגון. כבר שנים שאין יותר הצנחה ״מטעם המפלגה״ לכיסא היו״ר.
ההסתדרות מייצגת כיום שכבות אוכלוסייה שזקוקות לה. חברי ההסתדרות כבר לא מסתובבים עם פנקס אדום, ולא מזוהים עם מפלגת העבודה. רבים מחברי ההסתדרות משתייכים לעשירונים 8-3; עובדים שכירים – עובדי חברות תקשורת וביטוח; אחיות, מאבטחים; ועוד. רבים מהם חיים בפריפריה. חלקם מצביעים לליכוד, חלקם לש״ס, לרשימה המשותפת, ולכל המפלגות בישראל.
***
מאבקי עובדים רבים מתנהלים כיום במוסדות הליכוד, מפלגת השלטון ב-40 השנים האחרונות. כששר האוצר ישראל כ"ץ הכריז על כוונתו לקצץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי בשיאו של משבר הקורונה, חברי מרכז הליכוד ביקרו אותו.
״ככה הוא לא ינהיג את התנועה״, אמר יוסי ברבי, יו״ר איגוד עובדי האבטחה; ״זה לא סוד שאני איש ימין ואלו עמדותיי, אבל גם בליכוד יודעים, מי שמייצג עובדים מחויב קודם כל לעובדים ולהסתדרות״, אמר ישראל גולדשטיין, יו״ר ועד קק״ל.
רגב היא הראשונה להעז לומר בפומבי, לפני הבחירות לכנסת: ״אני רואה בפועלים ובעובדים את הכוח שמניע את המשק. יש לנו מיליון וחצי פועלים. מי הם הפועלים האלה? זה אנשים שאנחנו מייצגים״.
***
יש מי שיראה בדבריה של השרה רק תעמולת בחירות. זו טעות. במרוצת השנים עובדים מצאו דרך לשפר את מצבם, מעמדם וזכויותיהם באמצעות מוסדות הליכוד. עובדי התעשייה האווירית הם דוגמה מוכרת. דוגמה מוכרת פחות הם נהגי המוניות שמנעו את כניסתה של אפליקציית ״אובר״ לארץ, באמצעות מרכז הליכוד. בארה״ב ובאיחוד האירופי ניטש מאבק נגד האפליקציה חסרת הפנים שמנסה ליצור מעמד חדש של עובדים נטולי זכויות.
חלק ממי שקרויים ״הליברלים בליכוד״, שמתעבים את העבודה המאורגנת, עזבו לאחרונה את המפלגה לטובת חלופות אחרות. השולמנים בחרו ב״ימינה״ של בנט, שעשוי שוב לעמוד על מספר חד ספרתי של מנדטים. הם רואים בעיניים כלות כיצד מעמד הביניים האמצעי והנמוך מצליח לשפר את מעמדו באמצעות המשחק הדמוקרטי. וקשה להם עם זה.
״מי שחשב שהליכתם של ניסנקורן ועמיר פרץ תביא לירידה בכוחה של ההסתדרות, מקבל אותה חזקה מתמיד – בליכוד״, כתבה איילת שקד (״ימינה״), בתגובה לביקורה של רגב בהסתדרות. בפעם האחרונה שבנט ושקד הלכו על הקו הליברטריאני, בדומה למפלגת ״זהות״ של פייגלין, הם נמחקו ולא עברו את אחוז החסימה. רוב הישראלים, כפי שעולה בכל סקר, עדיין תומכים בסולידריות חברתית וסולדים מהרעיונות הפרועים על שוק חופשי חסר מעצורים וחמלה, מבית מכון קהלת.
***
בנימין נתניהו הבטיח לשולמנים ״לעקר את כוחם של הוועדים״, אם רק יהיו לו מספיק אצבעות בכנסת, אבל שרת התחבורה ממפלגתו התייצבה בבית ההסתדרות והכריזה: ״עבודה מאורגנת היא לא מילת גנאי״.
אחרי הפגישה כתבה רגב, שהחליפה במשרד התחבורה את עמיתה למפלגה, ישראל כ״ץ: ״יש כאלה שדוגלים באג׳נדה לפיה זכויות עובדים באות על חשבון רפורמות במשק, ולא היא״. לאחרונה קידמו ההסתדרות והשרה את הרפורמה בנמל אשדוד, שהיתה תקועה שבע וחצי שנים. ״גם אם יש ויכוח על נושאים עקרוניים, בסוף יש כאן הבנה הדדית ומערכתית״, אמרה השרה בפגישה.
מפלגת העבודה איבדה את אחיזתה בהסתדרות כשהחלה לחשוב שמאות אלפי העובדים, ״דם התמצית של המשק״, כפי שכינה אותם יו״ר ההסתדרות האגדי, יצחק בן אהרון, צריכים לשמש כמה פוליטיקאים בכנסת, ולא ההיפך. הימים, כך נראה, השתנו.
לזה קוראים היסטוריה.
