דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בתשרי תשפ"ב 25.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

ועד הישוב כורזים יקפל את רשת הסיבים שהתקין וישלם לבזק פיצויים

הישוב החליט להשתמש בארונות התקשורת של בזק כדי לפרוס תשתית סיבים אופטיים יישובית. החברה זיהתה את הפריצה לארונות ופנתה לבית הדין

עובדי בזק פורסים סיבים במטולה (צילום: יח"צ בזק)
ארז רביב

ועד הישוב כורזים החלט לפרוס סיבים אופטיים בארונות של בזק בטענה שהם שייכים ליישוב. בזק תבעה את הישוב בטענה לפלישה לא חוקית לתשתית שלה. בעזרת בית הדין הגיעו הצדדים לפשרה: תשתיות הסיבים של היישוב יוצאו מארונות בזק שתוכל לדרוש פיצויים על תיקון הנזק לארונות.

הצורך בתשתיות תקשורת מתקדמות ביישובי הפריפריה מקבל טוויסט. בתחילת השנה החליט ועד הישוב כורזים, מהמועצה האזורית מבואות חרמון, שארונות בזק שייכים לישוב ולא לחברה ולכן מותר לו להניח בתוכם סיבים אופטיים, מבלי לחכות לכך שבזק תעשה זאת בעצמה.

תלונה התקבלה במוקד הביטחון של בזק בעשירי בינואר: אלמונים פורצים לארונות התקשורת של החברה בישוב. כשהגיע נציג בזק לבדוק התברר שוועד הישוב שכר את חברת 'דש אלירן אלקטרוניקה' לביצוע העבודות ועובדיו כבר הספיקו לשבור את כל המנעולים על גבי ארונות בזק בישוב והחלו להשחיל בהם סיבים אופטיים, זאת ללא היתר או רישיון. בבירור טלפוני עם יו"ר ועד הישוב הוא טען שמדובר ב"תשתיות של הישוב" ולכן השימוש בהם מותר.

לא חלפו שלושה ימים ובזק הגישה תביעה לבית משפט השלום בנצרת בדרישה לצו מניעה נגד הפלישה לתשתיות שלה. לטענת בזק, כתוצאה מפתיחת הארונות וחשיפתם לפגעי מזג האוויר התרחשו שמונה תקלות תשתית, כולל קו הטלפון של המועצה עצמה. השופטת רגד זועבי הוציאה צו מניעה זמני, נגד המשך העבודות של המועצה. לאחר הדיינות בין הצדדים הוסכם על פשרה שהוכרה כפסק דין, לפיה טכנאי החברה יוציאו את כל הסיבים שנפרסו בתשתיות של בזק ולחברה שמורה הזכות לדרוש תשלום בעבור ביצוע תיקונים בכלל ארונות התקשורת ביישוב.

היישובים שלא מחכים לבזק

ככלל, תושבי הפריפריה מקבלים תשתיות תקשורת נחותות לעומת תושבי המרכז והם מתקשים לגלוש באינטרנט במהירות גבוהה ללא ניתוקים. כדי לצמצם את הפער, מספר לא קטן של יישובים החל לפעול בדרכים חוקיות ושאינן חוקיות כדי לפרוס תשתיות תקשורת באופן עצמאי, בעזרת חברות תקשורת מקומיות.

על פי כללי משרד התקשורת, קיבוץ נחשב ל'חצר משק בית אחד' ולכן התקשורת בתוך הקיבוץ נעשית ללא כל רגולציה. קיבוצים רבים בנו לעצמם תשתיות תקשורת מתקדמות בסיבים ונהנים מאינטרנט משופר. בשיטות טכניות דומות, אך ללא אישור חוקי, בעשרות יישובי מיעוטים בגולן ובגליל נפרשו רשתות סיבים של חברות פרטיות המציעות גלישה בסיבים ושירות לקוחות מהיר.

לאחרונה, יצר משרד התקשורת רשיון בדרישות מופחתות, המאפשר לחברת תקשורת להקים רשת תקשורת יישובית או למספר מצומצם של יישובים. בעקבות אפשרות זו הוציאו מספר יישובים כמו פרדסיה, אורנית ואחרים מכרזים להקמת רשת סיבים יישובית שתתחבר בקצה לקו עסקי רחב קיבולת של חברת תקשורת ארצית. הרישיון עצמו מוגבל ל-3 שנים ועלול ליצור לחברות בעיה בהמשך.

יישובים המעוניינים לפרוס רשת באופן חוקי, נדרשים לעשות זאת תוך הסכם מסחרי עם בזק על השימוש בתשתיות שלה, או, לחילופין, לפרוס תשתית עמודים או תשתית תת-קרקעית עצמאית, מה שצפוי לחייב הוצאת היתרי חפירה ובניה. לפי מתווה הסיבים הממשלתי, חברות שיזכו במכרז לפריסת סיבים היכן שבזק לא מתכוונת לפרוס בעצמה, זכאיות לקבל גישה לתשתיות של בזק במחיר מפוקח, שקובע משרד התקשורת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על תשתיות וסביבה:
המשרד להגנת הסביבה בולם את מימוש ההסכם של קצא"א עם האמירויות 
איכות אוויר טובה מאוד נרשמה בכל רחבי הארץ במהלך יום כיפור
הפקק הגדול בנמלים: איך הוא נוצר ומתי יסתיים
תגובות