דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"א בחשון תשפ"ב 17.10.21
25°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 24°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 25°טבריה
  • 16°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

ניתוח דבר / דו"חות לוויתן חושפים: הציבור הישראלי ירוויח מהגז הרבה פחות מהצפוי

דו"חות חדשים חושפים תמונה פסימית של הרווחים הצפויים מהמאגר | ברשות המסים יעדכנו את צפי ההכנסות כלפי מטה | הנתונים החדשים מחזקים את הטענה שאת רווחי הגז צריך להשקיע במשק הישראלי, ולא בחו״ל כפי שקובע החוק

מאגר גז לוויתן (צילום: פלאש 90)
ארז רביב

שותפות דלק קידוחים פרסמה ביום חמישי האחרון דו"ח תזרים עדכני, שצופה את רווחי השותפות ממאגר לוויתן. הדו"ח מצייר שלושה תרחישים שונים לכמויות הגז שיימכרו, לפי התרחיש הבינוני ימכור מאגר לוויתן כ-495 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) עד 2064. השותפות צופה כי חלקה במכירות יעמוד על 44 מיליארד דולר בסך הכול.

לפי חישוב 'דבר' על בסיס נתוני דלק קידוחים, נתח הכנסות המדינה צפוי לעמוד על כ-50% לכל היותר, כ-22.5 מיליארד דולר. סכום זה מורכב מכ-5.5 מיליארד דולר תמלוגי הפקה, כ-13 מיליארד דולר היטל רווחי יתר, ועד 4 מיליארד דולר תשלומי מס חברות.

(עיצוב: אידאה)

מתחזית זו ניתן להבין שאזרחי ישראל ירוויחו מהגז סכומים נמוכים בעשרות אחוזים לעומת התחזיות של רשות המסים משנה שעברה. זאת במקרה האופטימי, שבו תחזיות דלק קידוחים יתממשו.

הקרן לא תעמוד בציפיות

מיסוי הכנסות מאגרי הגז בישראל מתחלק לשלושה חלקים: תמלוגים בשיעור קבוע מההכנסות; מס חברות בשיעור קבוע מהרווח הנקי; והיטל רווחי יתר, מס דינמי שמשתנה לפי רווחיות המאגר, ומוזרם כולו לקרן ריבונית מיוחדת שנקראת קרן אזרחי ישראל, לא לתקציב המדינה.

ב-2013, העריך בנק ישראל שהכנסות הגז יעמדו על מאות מיליארדי שקלים, ושעד 2037 יתקבלו בקרן אזרחי ישראל כ-70 מיליארד דולר. בשנה שעברה רשות המיסים פרסמה תחזית מעודכנת ומונמכת, לפיה סכום זה לא יושג אפילו ב-2064, אז צפויים להתקבל בקרן 59 מיליארד דולר בלבד.

כעת, תחזיות דלק קידוחים למאגר לוויתן מציגות תשלומים נמוכים משמעותית. מהנתונים ניתן להעריך כי כלל הכנסות הקרן יהיו נמוכות בלפחות 25% גם מהתחזית המעודכנת של רשות המסים מהשנה שעברה.

רשות המסים הייתה אופטימית מדי

התחזית של דלק קידוחים עוסקת בתזרים מהנכס המרכזי שאמור להזין את הקרן: מאגר לוויתן. ממנה עולה כי השותפות תשלם רק כ-12 מיליארד דולר כהיטל רווחי יתר, בגין נתח של 45% מהמאגר.

כלומר, מאגר לוויתן ישלם לקרן כ-28 מיליארד דולר בסך הכול עד שנת 2064. שאר המאגרים והמחצבים המחויבים בהיטל יתקשו להשלים את 31 מיליארד הדולר החסרים כדי להגיע לתחזית רשות המסים של 59 מיליארד.

לפי הערכת 'דבר', המבוססת על כמות הגז הידועה במאגרים, ניתן לשער שהכנסות הקרן יעמדו על סכום שקרוב ל-45 מיליארד דולר בלבד. כ-25% פחות מתחזית הרשות.

בנוסף, מיסוי רווחי יתר מעוגן בחקיקה מסובכת מאוד, שהותירה "שטחים מתים" בהם ניתן לבצע תכנון מס. אם ברשות המסים לא ימצו את כל פוטנציאל הגבייה, הסכומים שיגיעו לקרן בפועל יהיו נמוכים עוד יותר.

פערים מתגלים גם בתחזית ל-2030, בה צפתה רשות המסים לפחות 12 מיליארד דולר מהיטל רווחי יתר. כאמור, בתום שנה זו צופה דלק קידוחים לשלם על לוויתן, בסך הכול, 1.3 מיליארד דולר. לכן, הצפי ל-2030 הוא כ-3 מיליארד דולר בסך הכול ממאגר לוויתן בהיטל.

בתרחיש חיובי, ויוצא דופן, מאגר תמר יוכל להוסיף 5 מיליארד דולר, בין היתר בזכות העובדה שכבר החל לשלם את ההיטל, בזמן שמאגר לוויתן לא ישלם אותו לפני 2026.  אבל גם ביחד עם מאגרים אחרים וכריית מחצבים, קשה לראות כיצד יוכלו להתקבל בקרן מעל ל-9 מיליארד דולר. כלומר, 25% פחות מתחזית המינימום של רשות המסים במקרה הכי האופטימי. בתרחיש פסימי, הפער יעמוד על 30% או יותר.

פערים גדולים בתחזיות

ארגון לובי 99 פרסם בשנה שעברה נייר עמדה שניתח את התחזיות של חברות הגז. הארגון מצא שהן "לקו", באופן עקבי, באופטימיות יתר לגבי הכנסותיהן. אם ב-2030 רשות המסים צפתה 12 מיליארד דולר בקרן לאזרחי ישראל, הניתוח של לובי 99 לדיווחי דלק קידוחים וישראמקו הניח רק מעט יותר מחצי הסכום, 7.1 מיליארד דולר. הארגון עצמו צפה הכנסות של 3 מיליארד דולר בלבד, 75% פחות מתחזית רשות המסים, בשל ירידת מחירי הגז והגברת התחרות בתחום.

(עיצוב: אידאה)

התוצאה היא  שהנתח הכולל של מדינת ישראל מכל הכנסות הגז בסוף התקופה יהיה קרוב יותר ל-30% שמתקבלים כיום, ולא 52%-62% כפי שנצפה אחרי הכבדת נטל המס על הגז בחקיקה ב-2011.

לובי 99 קרא למדינה לפרסם נתונים ברורים לגבי התחזיות ורווחי המדינה בפועל מהגז בכל הערוצים: תמלוגים, מס חברות והיטל רווחי יתר. המלצה נוספת הייתה להעלות את המיסוי על הגז כך שנתח המדינה יגיע לאחוזים הרצויים (52%-62%).

רשות המסים תעדכן תחזית כלפי מטה

רשות המסים מודה שהערכותיה משנה שעברה כבר לא עדכניות והיו אופטימיות מדי. "בכוונת רשות המסים לפרסם בתקופה הקרובה תחזית מעודכנת עקב המשך ירידת מחירי הנפט והגז", מסרה הרשות בתגובה ל'דבר', "מעבר לכך, נציין כי היטלים בגין תמלוגי על ובגין תשלומים לשותפים הכלליים של השותפויות לא נכללים בתחזיות של השותפויות, ואילו התחזית של הרשות לוקחת היטלים אלה בחשבון". יש לציין כי בחודשים האחרונים מחירי הנפט דווקא עלו, וזאת כחלק מהיציאה ממשבר הקרונה.

על פי בדיקת 'דבר', גם כשלוקחים בחשבון את הסעיפים שציינה הרשות בחישובי היטל רווחי היתר, מדובר בפער של כ-2 מיליארד דולר בלבד ממאגר לוויתן, או כ-4 מיליארד דולר לכל היותר מכלל מאגרי הגז, על פני כל התקופה, עד 2064.

כך או כך, אזרחי ישראל לא באמת ייהנו מהכסף

עם אישור החוק שקבע את הקמת הקרן לאזרחי ישראל נוצר גם מנגנון שמחייב את הקרן לא להשקיע את הכסף באזרחי ישראל, אלא דווקא בחו"ל. הנימוק המרכזי לכך היה שזרם הכנסות גבוה למשק המקומי כתוצאה מרווחי הגז עשוי לשבש את שער החליפין ולפגוע בתחרותיות של ענפי משק אחרים (תופעה שמכונה גם "המחלה ההולנדית").

ככל שעבר הזמן, התברר יותר ויותר שמדובר בנימוק לא תקף. ההכנסות מגז מתקבלות באיחור של מספר שנים לעומת הצפי הראשוני, ובזמן הזה כלכלת ישראל ממשיכה לגדול כך שחלקם היחסי של רווחי הגז קטן.

סך ההכנסות הצפויות קטן גם הוא. פרופסור יוסי זעירא, כלכלן מקרו ומבכירי הכלכלנים בישראל, אמר ל'דבר' כי "בישראל אין תרחיש סביר של 'מחלה הולנדית'. סך החלק של משק הגז הוא 2%-3% תוצר לפי חישוב שביצעתי לפני מספר שנים. כשאלו הם סדרי הגודל, לא מדובר בהשפעה משמעותית".

מיליארד שקלים שיושבים באוצר בזמן משבר כלכלי עמוק

בשנה שעברה קיים ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) סדרת דיונים מעמיקים בוועדה המיוחדת של הכנסת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט. הוועדה בחנה איך מדינות אחרות מנהלות את הקרנות הריבוניות שלהן (שגם הן ממומנות על ידי רווחים ממכירת משאבי טבע), את צפי ההכנסות ואת התחזיות להתפתחות משק הגז העולמי.

דיון הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט (צילום: דוברות הוועדה)

בתחילת הדיונים ציין דיכטר את הקשיים הבירוקרטיים המרובים להקמת הקרן והסדרת ניהולה. הוא גם תהה אם באמת יש טעם למנוע מאזרחי ישראל להנות מהכסף, שעד כה לא ממש הגיע, במיוחד בזמן משבר כלכלי עמוק.

בהמשך, נראה שהוא השתכנע מנתוני רשות המסים ונציגי אגף התקציבים, שהסבירו שבעשורים הבאים יתקבלו בקרן סכומי כסף גדולים שיצדיקו השקעה בחו"ל. רק חלק זעיר, של מאות מיליוני שקלים בשנה לכל היותר, יועבר לתקציב המדינה, הסבירו.

הקרן לאזרחי ישראל לא קמה עד היום, למרות שעברו שבע שנים מאז הוסדרה בחקיקה. בהתאם, גם לא נבחרו לה מוסדות מנהלים או ועדת השקעות. הכספים שהועברו עד כה בעבורה כבר מתקרבים לסכום של מיליארד שקלים. הקרן אמורה להתחיל להשקיע את הסכום הזה, אבל הוא עדיין שוכב בחשבון מיוחד במשרד האוצר, ללא תנועה.

נתוני התקבולים עד עכשיו, וגם המגמה העקבית של הנמכת התחזיות לכסף שיתקבל בעתיד, מטילים צל כבד על טענות האוצר. הם עלולים גם להוביל את ישראל לאבסורד פיננסי: בזמן שהמדינה מגייסת הון רב מהלוואות בארץ ובחו"ל לצרכים מקומיים, היא תפנה כספים ממשלתיים מישראל להשקעות בעולם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על כלכלה:
מינימום של 3,710 שקלים לקשיש: התוספת להבטחת הכנסה אושרה בוועדת הכספים
עלייה של כמעט 30% מועסקים בענפי האירוח והאוכל ביחס לרבעון הקודם של השנה
שיחות ליליות, פשרות וקצוות פתוחים: שבוע גורלי לרפורמות בחוק ההסדרים
תגובות