שריפות ענק בקליפורניה, גל חום חסר תקדים בקנדה, שיטפונות נדירים בבריטניה, וגם גם חום חריג בישראל: התחממות כדור הארץ כבר כאן. צריך להכיר בעובדה זו, ולדעת שגם אם ישראל תפלוט אפס פחמן, זה לא יעצור את התהליך.

ההתחממות היא תהליך גלובלי, בו כל אומות העולם תלויות אחת בשנייה, וגם לשינוי מגמה חד ייקח שנים להתבטא בפועל. לצד מחויבותה של ישראל לעשות את חלקה כדי לבלום את הגמה, מוטלת עליה החובה לדאוג לאזרחיה בעולם החדש, בו הטבע מתנהג אחרת. התקציב לגוף שאמון על הנושא נבלם על ידי משרד האוצר, ואף אחד מהשרים לא לקח את הנושא תחת חסותו.

בשורה התחתונה, בישראל אין אף גוף או אפילו אדם, שעובד במשרה מלאה על היערכות ישראל לחיים בכדור הארץ המתחמם.

מינהלת האקלים לא מתוקצבת

גל החום הנוכחי בישראל יולי נראה כתופעה רגילה, אבל הוא אינו כזה. ישראל מתחממת ופירושו של דבר שגלי החום אצלנו נהיים תכופים יותר וארוכים יותר. הם יכולים גם להפתיע במועדים שלהם, כמו בחודש מאי בשנה שעברה, אז רזרבת החשמל ירדה לכמעט אפס, בעקבות בשל השילוב של תחנות כח שיצאו לתחזוקה ותקלה בתחנה אחת. כיום, נחקרת האפשרות שהתמותה המוגברת שנרשמה בישראל בחודש זה היא תוצאה של גל החום.

ההתחממות שכבר התרחשה בישראל נאמדת בכ-2 מעלות צלסיוס לעומת תחילת המאה ה-20, והיא צפויה להימשך לכל הפחות ולהגיע ל-3 מעלות, בתסריט המתון ביותר.

להתחממות אפקט ידוע ומוסבר מדעית על יצירת גשמים מרוכזים ואלימים יותר. ההצפות בגרמניה ובבלגיה  יכולות בקלות להיות מנת חלקנו גם כאן, בשל אותה תופעה – יותר חום, שגורם לאידוי מוגבר, שמאפשר גשמים עוצמתיים הרבה יותר, הרבה מעבר לספיקה אליה תוכננו מערכות הניקוז.

לכאורה, ישראל כבר החלה להיערך. ממשלת ישראל הקודמת הקימה מנהלת שמתכללת את סוגיית ההתמודדות עם שינוי האקלים, שהוציאה דו"ח מפורט, מגובה בדרישה תקציבית צנועה יחסית – 2.5 מיליארד שקלים ל-5 שנים.

לא רק שהמימון הזה לא קיים, אלא שהמנהלת עצמה פועלת ללא תקציב. 20 מליון שקלים בשנה, זה הכל. רק כדי לנתח בצורה יותר מדויקת היכן נקודות הכשל, מה הפתרונות ומה לוחות הזמנים הראויים ליישום שלהם. החברים במנהלת כיום לא רשאים להקדיש את כל זמנם לנושא, אלא רק על חשבון שאר התפקידים שלהם במשרדי הממשלה.

דוח מבקר המדינה בדק מדגמית 3 רשויות מקומיות, ומצא כי כבר במצב הקיים יש פערים גדולים בהיערכות בתחום הניקוז בשטח הבנוי. מערכות ניקוז נבנות לפי תרחישי ייחוס. הקיבולת של המערכת אמורה להיבנות לפי תרחיש של הצפה בסבירות של 1 ל0100 שנה. שינוי האקלים משנה את הסטטיסטיקה. גל החום של "אחת למאות שנים" בקנדה  והצפות של "1 למילניום" באירופה, יכולים להתרחש בתדירות גבוהה הרבה יותר.

נושא נוסף הוא ההתחממות עצמה. היות ובישראל די חם עוד לפני משבר האקלים, יש תקנים לתשתיות כמו כבישים ורשת חשמל שתוכננו לעמידות בחום משמעותי.

זה לא המצב ברוב בתי המגורים והרחובות. הצורך בצל, במיקרו אקלים מצנן של עצים בתוך העיר ובדירות עם בידוד איכותי הולך להיות יותר ויותר משמעותי ככל שיעבור הזמן. אמנם, יש בהשקעה הנדרשת קושי, בייחוד במקרה של ייקור דירות, שכבר יקרות מאוד בישראל ממילא , ולכן דרושה תכנית ממשלתית.

בניה ירוקה והתקנה של אמצעי בידוד בדירות הם משתלמים לאורך זמן – הם מפחיתים את צריכת האנרגיה לקירור וחימום, ובכך חוסכים בקרקע הנדרשת לפיתוח רשת החשמל ומתקני הייצור. הם גם משתלמים לתושבים עצמם באיכות חיים משופרת ובחיסכון כספי בטווח הארוך, אך ייתכן שכדי לאמץ אותם בהיקף רחב הממשלה צריכה לבצע שני דברים – לקבוע רגולציה ולספק תמיכה פיננסית שתאפשר לאזרחים ולרשויות המקומיות לעמוד בעלות הראשונית של עיר ערוכה לשינוי אקלים.

החלק הקל יחסית, הוא לבצע חישובים מחודשים, שמתחשבים בתהליך ההתחממות. החלק היותר קשה, הוא לשנות את התקינה בכל בניה חדשה. החלק הקשה באמת הוא להתמודד עם התשתיות הבנויות והדירות, שתוכננו ללא מחשבה על שינוי אקלים.

אמנם זה לא פשוט לביצוע, זה יצריך השקעה משמעותית, אבל זה אפשרי ומשתלם. בחשבון אחרון, המחיר של לא לבצע את ההסתגלות יהיה גבוה בהרבה.