"האירוע בקנדה הוא חסר תקדים", מסביר ראש השירות המטארולוגי ניר סתיו. "בשביל לתת הערכה מלאה צריך להמתין שהוא יסתיים, אבל כבר ברור שנשברו בו כמה שיאי טמפרטורה. זה אירוע בסדר גודל הסתברותי של פעם בכמה מאות שנים באקלים נורמלי. טמפרטורות של 15 מעלות מעל הממוצע – אפילו סטיית תקן של 5 מעלות – זה 5 סטיות תקן, ההסתברות היא מאוד קטנה, אלא אם כן משהו קורה באקלים".
האירוע הקשה בקנדה ובצפון מזרח ארצות הברית, שיצר "כיפת חום" בלתי חדירה לאוויר קר במשך מספר ימים, ואפילו ללא עננים. התוצאות קשות: גרם לפגיעה בתשתיות, לסיכון כבד לחייהם של עובדים בחקלאות, ולמאות עד אלפי מתים.
סתיו מסביר ל'דבר' כי הסף של 1.5 מעלות צלזיוס, שהוגדר כסף עולמי בו השלכות משבר האקלים יהפכו לקשות במיוחד כבר הגיע לישראל: "כשמדברים על 1.5 מעלות זה ממוצע על פני כל כדור הארץ. רוב הכדור זה ים והוא מתחמם פחות מהיבשה. האזור היבשתי מתחמם יותר מהר מאשר הים. גלובלית, האזור היבשתי שלנו ממוקם ב'נקודה חמה' – יותר מאשר הממוצע העולמי״.
אז המונח "טמפרטורות אופייניות לעונה" הוא מיתוס?
"אנחנו מעדכנים את זה. מרגע שירד האסימון שהאקלים משתנה, בעשורים האחרונים יש התחממות אז השירותים המטאורולוגיים התחילו לעדכן את הממוצעים שלהם פעם בכך וכך שנים כדי להציג ממוצעים רלוונטיים. כשחזאי אומר מעל הממוצע, הוא מתכוון ל-15 שנים האחרונות, לא ל-60 שנה".
התחממות של עד 4 מעלות בממוצע באזורנו ב-2100
״קודם כל כן. יש לנו מדידות מסוף המאה ה-19. עלינו בערך ב-2 מעלות צלזיוס בישראל. כשיש לך מעל 100 שנה של נתונים זה מראה שהיו גם בעבר אירועים כמו גלי חום ומשקעים בעוצמות מטורפות. גם בלי שינוי אקלים, האזור שלנו מייצר תופעות קיצוניות של קור ושל חום וגשם אלים״.
סתיו שותף לצוות הממשלתי הבין משרדי שהוציא את הדו"ח הראשון לגבי היערכות לשינוי אקלים בישראל. הדו"ח צופה התחממות של עד 4 מעלות בממוצע באזורנו בשנת 2100 בהשוואה לראשית המאה ה-20, אך הממוצע יכול להטעות. כשם שאפשר לטבוע באגם שעומקו הממוצע 40 ס"מ, הבעיות הכי חמורות שכבר ראינו ביחס להתחממות הגלובלית היא ריבוי ההתרחשות של מזג אוויר קיצוני, כמו גל הקור בטקסס, גל חום המלווה בסופות ברקים ושריפות בקליפורניה שדומות להן מתרחשות בקנדה השבוע.
גלי חום קיצוניים ברמה הזו עוד לא התרחשו בישראל, אם כי במאי 2020 התרחש גל חום מפתיע בתאריכים שאינם אופייניים לחום קיצוני. מערכת החשמל הישראלית עמדה בקושי בביקוש בין השאר, משום שחום פוגע בכל רכיבי אספקת החשמל: ייצור, הולכה וחלוקה.
המנהלת דורשת בדו"ח תקצוב של 2.5 מיליארד שקלים ל-5 שנים להיערכות לשינוי האקלים בטווח הקצר, אך המציאות עצובה יותר. בהחלטת הממשלה בה הוקמה המנהלת, משרד האוצר סירב לאשר תקציב שנתי בכל גובה, כך שלמעשה היא קמה ללא תקציב, ועל חשבון פגיעה בעבודת המשרדים השגרתית.
