דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באב תשפ"א 31.07.21
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 29°באר שבע
  • 34°אילת
  • 30°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

קצא"א לבג"ץ: הסיכוי לדליפות נפט במפרץ אילת אפסי, מתואמים עם הגנת הסביבה

בכתב התגובה לעתירה נגד ההסכם שחתמה עם חברה מאיחוד האמירויות, טענה החברה גם שפגיעה בהסכם תאיים על הביטחון האנרגטי של ישראל ועל היחסים הדיפלומטיים עם מדינות המפרץ

מיכלית נפט. (AP Photo/Vita Jureviciene)
ארז רביב

חברת קצא"א הגישה אתמול (שני) את תגובתה לעתירת הארגונים הירוקים  שמבקשת מבג"ץ להתערב בחוזה שחתמה עם Med-Red L.B מאיחוד האמירויות להעברת נפט דרך מפרץ אילת. לטענת העותרים, מסכן את מפרץ אילת, ובגלל שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון, אין לו תוקף משפטי.

על פי התגובה, העתירה שהוגשה על ידי ארגוני הסביבה מלאה בטענות משוללות יסוד ומופרכות, שלא מבוססות על עובדות ומטרתה היא סגירת נמל קצא"א באילת, מתקן בעל חשיבות אסטרטגית וגיאו-פוליטית למדינת ישראל, ולהביא לביטול ההסכם. עוד טענה קצא"א שהארגונים התעלמו האמצעי הבטיחות שהיא נוקטת, שלטענתה העומדים בתקנים בינלאומיים המחמירים ביותר. 

מעמד טקס החתימה. החותמים סגן יו"ר National Holding ו- Petromal, השאם עבד אחמד, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי. מאחוריהם מימין לשמאל: סגן יו"ר דירקטוריון רד-מד, יונה פוגל, שר המדינה האמירתי לעניינים כלכליים, עביד חמיד אלטאייר, שר האוצר האמריקאני, סטיב מנוצ'ין, יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מנכ"ל רד-מד, מלאכי אלפר. (צילום: יח"צ קצאא)

לפי כתב התגובה של החברה לבית המשפט, "העותרות טוענות לפגיעה צפויה בסביבה, כעניין של אמונה אבסולוטית, שאינה צריכה הוכחה בעובדות, מדע או מציאות מוחשית, שמתעלמת מהנתונים בשטח המלמדים כי הסיכון לזיהום במפרץ אילת מפקידת מכליות הוא אפסי, ושאף כדרכה של אמונה צרופה, מכריעה כל אינטרס ושיקול אחר."

למרות טענות אלה, העתירה עצמה כוללת מספר תקדימים לדליפות עבר ממתקני קצא"א, כאשר הגדולה ביותר היא הדליפה בשמורת עברונה, שבגינה הוטל על החברה לשלם פיצוי של יותר מ-100 מיליון שקלים.

שמורת עברונה באירוע פריצת הנפט (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

עמותת צלול, אחת העותרות, אף הציגה דו"ח לפיו בעשרות נקודות שנדגמו, 40%-49% מדופן צינור הנפט בקו אילת-אשקלון אוכלו. במספר נקודות הגיע אובדן החומר גם ל-70%-79% מדופן הצינור. לטענת העמותה, ממצאים אלה מעידים על בעיות משמעותיות בקו.

לטענת העמותה, מדובר בצנרת ישנה משנת 1962, שיש לדרוש את הפסקת פעילותה לצורך טיפול כללי ומשמעותי שיבטיח מניעת דליפות.

קצא"א: פגיעה בהסכם תפגע ביחסי החוץ של ישראל 

לטענת קצא"א, ישראל תרוויח מההסכם במישור הכלכלי והגיאו-פוליטי, מה שיחזק את ביטחונה האנרגטי לשנים הבאות. עוד טענה שלפי משרד החוץ פגיעה בחוזה תגרום לנזק דיפלומטי מול איחוד האמירויות בהווה וגם תשליך על העתיד.

"הדרג המקצועי במשרד החוץ עמד בקשר עם קצא"א טרם חתימת ההסכם ולאחריו לקבלת עדכונים, בפרט לאחר שהתפרסם דבר ההתנגדות מטעמים סביבתיים להסכם", נכתב בתגובה, "דעתם החד משמעית, כפי שנמסרה לנציגי המשיבה, הייתה שהפרה של ההסכם תפגע במימוש הסכמי אברהם וביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ".

המהלך מתואם עם המשרד להגנת הסביבה

לפי הודעת החברה, "כחלק מדיאלוג רציף אותו מקיימת החברה עם המשרד, הזמינה קצא"א סקר סיכונים, שבוצע על ידי חברת 'הזמט', אחת משתי החברות אותן  אישר המשרד להגנת הסביבה לביצוע הסקר. תוצאות הסקר קבעו כי הסיכון בפעילות החברה אפסי.

על פי הסקר, הסיכוי לפגיעה קשה שתביא לאובדן מלא של כל תכולת המכלית, או פגיעה במעטפת ואובדן תכולה משמעותי, הוא אחת ל-366,300 שנים. הסיכון של דליפה לא משמעותית הוא אחד ל-24 שנה. באירוע נדיר זה, הדלף ייאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם פגיעה סביבתית או זיהום ים כלל.

ההסתברות לדליפה בצנרת המובילה דלק לאנייה היא אחת ל-1,111 שנה. למרות הסיכון הנמוך, על מנת להקטין אותו עוד יותר ואולי להעלימו כליל, בהתאם לפעילות המתבצעת כבר עתה, ממליץ הסקר לעבות את מעגלי ההגנה.

בניגוד גמור לטענת הארגונים העותרים, החברה חשפה שמיד לאחר החתימה על מזכר ההבנות באוקטובר 2020, שקדם לחתימה על ההסכם המחייב, פנתה קצא"א מיוזמתה למשרד להגנת הסביבה.

לפי החברה, היא דיווחה למשרד שהחל מהחצי השני של 2021 צפוי גידול מינורי והדרגתי במספר המכליות שיפקדו את נמל אילת. קצא"א ביקשה למנות צוות ייעודי משותף לגיבוש תכנית מעודכנת, שתהיה מותאמת לפעילות הצפויה.

צוות כזה הוקם מיד עם פניית החברה, ומאז אוקטובר 2020 מתקיים דיאלוג מתמשך בינה לבין הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, שאמור להבטיח את המשך פעילותה החברה תוך שמירה על ערכי הגנת הים והסביבה.

קצא"א: העותרים מתעלמים מפעילות הנפט בירדן

קצא"א טענה בפני בית המשפט כי "הארגונים מתעלמים מהפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, אותו פוקדות בשנים האחרונות מעל מאתיים מכליות נפט מדי שנה".

על פי החברה, בעשור האחרון בלבד, הגיעו למפרץ עקבה יותר מ-2,150 מכליות ולא דווח על אירועי זיהום שפגעו בסביבה.

"יודגש כי מתקיים שיתוף פעולה פורה ומקצועי הכולל תרגולים משותפים בין ירדן לישראל במניעה ובטיפול של אירועי זיהום במפרץ המשותף", הוסיפה החברה.

"האיומים על אספקת הנפט דרך אשקלון אינם איומי סרק"

על פי קצא"א, הצורך של ישראל בנפט הופך את המסופים באילת ואשקלון למתקנים חיוניים אסטרטגיים. בכתב התשובה ציינה החברה כי "בניגוד לאיומי העותרות, המבוססים על תסריט קטסטרופלי שהסתברותו אפסית, בדבר נזקים חמורים לסביבה הימית, האיומים על אספקת הנפט למדינת ישראל דרך נמל אשקלון אינם איומי סרק".

לטענתה, היענות לעתירה במלואה, תצריך השבתה של מסוף הנפט באילת לחלוטין, מה שיגרום נזק אסטרטגי למדינה, במקום מדיניות של ניהול סיכונים.

ההסכם, לטענת קצא"א, מאפשר מלאי חירום זמין נוסף של נפט עבור מדינת ישראל בעת צורך, ולא רק ערך מסחרי.

חוסם ימי. "קצא"א: אנו פורסים חוסם ימי בכל פעילות הטענה למקרה של דליפה"

מנגד, טענו הארגונים העותרים, שפעילות הנפט היא סיכון אסטרטגי לעיר אילת, לפעילות התיירות ולסביבה הימית בתוכה.

מי מפקח על קצא"א?

החברה טוענת שהיקף הפעילות הצפוי בעקבות ההסכם קטן בהרבה מהערכת העותרים, וימשיך להיות קטן בהרבה מפעילות מכליות הנפט בנמל עקבה. עוד טענה שחתימתו היא חלק ממהלך עסקים רגיל של החברה, ולא מחייבת אישור בממשלה.

לפי מידע שהגיע ל'דבר', כיום מפוקחת קצא"א על ידי משרד האוצר. במשרד האנרגיה שואפים לשנות את הסטטוס הזה, ולהכפיף אותה, כחברה העוסקת בתחום האנרגיה, לפיקוח מקצועי שלו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על תשתיות וסביבה:
הוט טלקום תיקנס ב-262 אלף שקלים: הקשתה על מנויים להתנתק מהשירות
שר החקלאות האשים את מגדלי הביצים בכוונה לחבל באספקה, החקלאים: "לא היה ולא נברא"
בהיקף של מאות מיליארדי דולרים: אושר המתווה להשקעה בתשתיות בארה״ב
תגובות