החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול, הגישו היום (שלישי) עתירה לבג"צ, נגד ממשלת ישראל וחברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), בו הם מבקשים מבית המשפט לבטל את ההסכם בין קצא"א, לבין החברה הבינלאומית Med-Red L.B, בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת. לטענת הארגונים, ההסכם אינו תקף, מפני שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון, על מנת לקבל את החלטות על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.
העתירה מגיעה לאחר פניה לראש הממשלה מטעם 15 ארגוני סביבה, ונשענת על חוות דעת של מומחים מהאקדמיה שטוענים שההסכם מסכן את מפרץ אילת ולאחר שתנועת הנפט בנמל אילת כבר החלה להתגבר.
על פי העתירה, להסכם משמעיות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, ויש בו סכנות ממשיות, לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, ולכן: "תנאי להחלטה מהסוג הנדון, הוא אישור ממשלה, ללא אישור ממשלה, מדובר בחריגה מסמכות ועל ההסכם להתבטל… על הממשלה לקיים דיון נאות בסוגיה, על יסוד תשתית עובדתית מלאה ולאחר שמיעת עמדות הציבור".
בעתירה נכתב שלצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים, שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את החשש כי אילת תהפוך מעיר תיירותית, כלכלית ומפותחת, לעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה. העותרים מזכירים כי קצא"א, הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט, שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי – בנחל צין ובעברונה.
די בדליפה בודדת של 1% ממיכלית אחת
על פי העתירה, "חתימת ההסכם בין קצא"א, לחברת Med-Red L.B, שתוביל לעליה חדה במספר מיכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת (ממיכלית אחת עד חמש מיכליות בשנה, לעשרות), מעוררת חשש כבד, מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת. זאת כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה, או פגיעה מכוונת של גורמים עויינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור.
"נדגיש, כי אין צורך בדליפות רבות של נפט, כדי להוביל לפגיעה ואף לחורבן שונית האלמוגים, אלא די בדליפה בודדת, של 1% מהנפט של מיכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), בגין עלייה על שרטון, או תקלה טכנית כלשהי, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך, תוך זמן קצר. לפיכך, פוטנציאל הנזק, הוא עצום ושולי הביטחון, למעשה כמעט לא קיימים".
שלושת ארגוני הסביבה, מציינים בעתירה כי: "הנזק האקולוגי לבדו, של פגיעה חמורה במפרץ אילת, צפוי להיות בשווי של עשרות מיליארדי שקלים, לצד היותו אבדן בלתי הפיך, של מערכת אקולוגית ייחודית. לנזק זה, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת ובכלכלת העיר, וברווחת התושבים".