תעבורת הנפט במפרץ אילת כבר מתגברת, כך נודע ל'דבר'. בעקבות הסכמי אברהם, נחתם הסכם בין קצא"א לחברת הנפט MED RED מאיחוד האמירויות שכבר גרם לזינוק במספר המכליות שפוקדות את נמל אילת. המשמעות היא, שהתסריט העתידי ממנו חששו ארגוני הסביבה כבר קורה.

ל'דבר' נודע כי בחודשיים הראשונים של השנה פקדו את נמל אילת שלוש מכליות נפט לפחות. בשנים עברו בהם הטווח נע בין מכלית בודדת לשש מכליות לכל היותר במשך שנה שלמה. פעיל סביבה שעוקב אחר תנועת האוניות בים האדום טוען כי מאז חתימת ההסכם לפני חמישה חודשים זוהו כבר חמש מכליות שפקדו את הנמל הדרומי.

החשש הגדול של ארגוני הסביבה, שהתגבר לאחר אסון הזיהום החופים, הוא מדליפת נפט כתוצאה מתקלה במכלית או מחבלה מכוונת. בניגוד לים התיכון, הפתוח יחסית, דליפת נפט באגן הסגור של מפרץ אילת עלולה להביא לפגיעה קטסטרופלית בחופים ובבית הגידול הימי. הגידול החד בתעבורת הנפט במפרץ מעלה את הסכנה שאירוע כזה ייתרחש.

תוספת שינוע הנפט יכולה להגיע לעשרות מיליוני טונות בשנה

קצא"א, ראשי תיבות קו צינור אירופה אסיה, היא חברה פרטית בבעלות ממשלתית המחזיקה בצינור הנפט שנמתח מאילת לאשקלון (מכאן גם שמה המקורי קו צינור אילת אשקלון) ובמספר צינורות נוספים. במקור החברה הוקמה בסוף שנות השישים כשותפות בין ישראל לאיראן, אך מורכבות היחסים עם השותפה הביאו את החברה לפעול תחת מעטה חשאיות ובמבנה בעלות מסועף.

גם אחרי המהפכה באיראן השותפות לא פורקה באופן רשמי, והליך בוררות על נכסי החברה עדיין מתקיים. זו אחת הסיבות לכך שקצא"א פועלת ללא שקיפות ולא ניתן לדעת באופן רשמי כמה נפט עובר בצינורות שלה.

כאמור, בעקבות הסכמי אברהם נחתם הסכם בין קצא"א ל-MED RED מאיחוד האמירויות. במסגרת ההסכם תהווה קצא"א גשר יבשתי שיאפשר העברה ואחסון של נפט בדרכו ממדינות המפרץ לאירופה, וגם נפט שמקורו בים השחור ועושה דרכו למדינות מזרח אסיה.

מכלי האחסון הענקיים של קצא"א באילת ובאשקלון והיכולת להזרים נפט בשני הכיוונים, הופכים את הקו הזה לנכס אסטרטגי, שמשפר את יעילות המסע של מכליות הנפט ויכול להתחרות גם בתנועת הנפט בתעלת סואץ.

באוקטובר 2020, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי  שווי ההסכם מוערך ב-700 עד 800 מיליון דולר. על פי הפרסום, תוספת שינוע הנפט יכולה להגיע לעשרות מיליוני טונות בשנה. מכלית בודדת יכולה לשאת 300-100 אלף טון נפט, ומספרן הכולל יכול להגיע ליותר ממאה בשנה.

על היקף ההסכם ניתן ללמוד מדיווח באתר אל-מוניטור שטען כי אוסמה ראבי, ראש רשות תעלת סואץ המצרית, הביע דאגה מההסכם. על פי ראבי, ההסכם עלול לסכן 16% מפעילות התעלה.

ארגוני הסביבה מוטרדים, וגם השרה להגנת הסביבה

בעקבות אסון זיהום החופים בחודש שעבר בחופי הים התיכון, פנו 15 ארגוני סביבה לשרה לאיכות הסביבה גילה גמליאל ולראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לעצור את ההסכם.

אירגוני הסביבה מוטרדים מעלייה בתנועת הנפט במפרץ אילת בזכות הרגישות שלו והעובדה שמדובר באגן ימי סגור. בים התיכון משונעות מדי יום כמויות גדולות מאוד של נפט, וההסכם של קצא"א לא צפוי לגרום לשינוי דרמטי בהן. לעומת זאת, במפרץ אילת נמצאות שמורות אלמוגים רגישות, ושפך נפט בסמיכות עליו עלול לגרום לאסון ממוקד בעל נזק כבד לים וגם להשפעה על 4 מדינות: סעודיה, ירדן, ישראל ומצרים.

ד"ר אליקים בן-חקון, יועץ מיוחד לארגון הבריאות העולמי לענייני ספנות, מרצה בטכניון, ובעבר בעלים של חברה לטיפול בדליפות שמן בים, אומר ל'דבר' כי "המים במפרץ אילת חמים יותר וגורמים להתפשטות מהירה יותר של כתם שמן במקרה חירום. מסוף הדלק של קצא"א קרוב לצינור היניקה של מתקן התפלת המים באילת, והספקי השאיבה שלו הם אלפי קוב בשעה. כך שכל תקלה טכנית היא פוטנציאל לאסון סביבתי בינלאומי".

לדבריו, ניתן לנקוט בצעדי זהירות מונעת שאינם בשימוש כיום. "פקידת אניה נעשית כיום לפי סטנדרט בינלאומי, אך מוטב לקבוע סטנדרט מקומי ובו מגבלות מחמירות על הספיקה ואמצעי ניטור נוספים", הוא מסביר.

בן חקון מוסיף כי דליפה במתקנים בירדן עלולה להיות מסוכנת אפילו יותר. לטענתו, "על מפרץ אילת צריך להסתכל בצורה מתכללת, וזאת על ידי הגברת שיתוף הפעולה הקיים בין ירדן וישראל, יחד עם תגבור יכולות תגובה מהירה של המשרד להגנת הסביבה באילת עצמה".

ביום שני השבוע, אימצה השרה להגנת הסביבה, באופן חלקי את עמדת ארגוני הסביבה, וקראה לקיים דיון ממשלתי בנושא. "מה שראינו השבוע בחופים באירוע הזפת החמור הוא בזעיר אנפין לעומת כמויות הנפט שעליהן מדובר במקרה של קצא"א", אמרה, "יש לתת דגש להשלכות הפוטנציאליות החמורות לסביבה, שעלולות לשנות את פני האזור במקרה של אסון ולגרום לנזקים בלתי הפיכים".

קצא"א: היסטוריה של אירועים סביבתיים

פעילים בארגוני הסביבה מסבירים כי החשש נובע לא רק מתעבורת הספינות אלא גם מהעובדה שהצינורות של קצא"א כבר בני עשרות שנים, אך אין כל מידע פומבי על תקינותם.

מעטה הסודיות במסגרתו מנוהלת החברה פוגע ביכולת לדרוש ממנה אחריות סביבתית וציבורית.  כך למשל, השרה להגנת הסביבה הסבירה השבוע בועדת הפנים כי הדו"ח של המשרד לגבי החברה יישלח לחברי הכנסת, אך לא יפורסם לתקשורת.

משיחות לא רשמיות, נודע לפעילים כי עד כה המשרד להגנת הסביבה לא אישר לקצא"א את הגדלת שינוע הנפט בהיקף שהחברה ביקשה. על פי המידע שהגיע אליהם, המשרד דרש ממנה להגיש סקר סיכונים מעודכן לפי הכמויות החדשות, כמו גם עדכון לתכנית החירום של החברה במקרה של אירוע שפך.

יש לציין כי לא מדובר בתסריט דמיוני. בעשור האחרון תועדו כבר שלושה אירועי דליפות  מצינור קצא"א. החמורה מכולן התרחשה ב-2014 באזור עברונה. הייתה זו דליפת הנפט הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, בעקבותיה נקנסה החברה ביותר מ-100 מיליון שקלים.

בנובמבר 2020 התרחשה דליפה ממיכלי דלק של החברה באשקלון, שגרמה לריחות חריפים בעיר. באוקטובר 2020 התגלתה דליפת נפט קלה מהצינור הימי של קצא"א.

"הבעיה היא לא רק קצא"א, אלא גם המוכנות של המשרד להגנת הסביבה בעצמו לטפל בזיהום ים", אומר ל'דבר' ד"ר יובל ארבל מארגון 'צלול'.

החלטת ממשלה מ-2008 על מוכנות לזיהום ים עדיין לא יושמה, ועדיין לא ברור מה תוקצב בהחלטת הממשלה הטרייה, שהתקבלה בעקבות זיהום הזפת החופים. במשרד להגנת הסביבה מתלוננים על מחסור בתקנים לעובדים שיוכלו להפעיל ולתחזק את הציוד הנדרש, והיעדר תקציב מדינה מסודר מקשה על שינוי המצב.

מחברת קצא"א לא נמסרה תגובה בנושא מימוש ההסכם והגברת כמויות שינוע הנפט באילת.