'הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך' באוניברסיטת חיפה קראה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולשרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון להוציא את הרפורמה להגברת הגמישות הניהולית במערכת החינוך מחוק ההסדרים. הרפורמה, שפורסמה בשבוע שעבר, אמורה להיות מיושמת באופן הדרגתי על פני חמש שנים החל משנת הלימודים הקרובה.
במסגרת הרפורמה המוצעת יוסמכו מנהלי בתי ספר, יחד עם הרשויות המקומיות ומפעילי בתי הספר, להחליט על האופן בוא תיושם התכנית שקבעו לעמידה ביעדי משרד החינוך. בן היתר, דרך תכנית הלימודים וארגון התלמידים.
'הסל גמיש', דרכו תתוקצב הרפורמה, יינתן לכל מנהל מוסד חינוכי למימוש התוכנית הפדגוגית שגיבש. גובה הסל ייקבע על פי קריטריונים שיקבע משרד החינוך, באישור משרד האוצר. המקור התקציבי לסל יבוא איחוד תכניות ומשאבים של משרד החינוך ותקציב תוספתי ייעודי. הרפורמה קבעה במפורש ש'הסל הגמיש' לא נוגע להסכמים קיבוציים.
במכתב ששלחו למנדלבליט ושאשא ביטון, טענו אנשי הקליניקה שהרפורמה משנה מרכיבים בסיסיים במערכת החינוך, כמו תכנים פדגוגיים ותקצוב בתי הספר. לכן, עליה לעבור תהליך חקיקה שכולל דיונים בכנסת המאפשרים שקיפות ודיון ציבורי, ולא להיות חלק מחוק ההסדרים שלא מאפשר דיון כזה.
עוד טענו שהעובדה שהתקציב שיועבר במסגרת 'הסל הגמיש' ייקבע בהתאם לתכניות שהוגשו למשרד החינוך, ולא מתחשב בנקודת ההתחלה של הרשויות המקומיות השונות, יעמיק את אי השוויון במערכת החינוך. על פי אנשי הקליניקה, הרפורמה עלולה להוביל לתחרות בין מוסדות החינוך על תלמידים, בין רשויות מקומיות ובתוכן, ולכן עלולה להדיר אוכלוסיות מוחלשות עוד יותר.
ביקורת נוספת שעלתה במכתב נודעת לעובדה שהרפורמה לא משיגה, למעשה, את המטרה המוצהרת שלה: הענקת גמישות ניהולית למנהלי המוסדות החינוכיים. לטענתם הקליניקה, מנגנון הבקרה המוצע בה מבוסס על הישגים מספריים בלבד, ויגרום לפגיעה ביצירתיות, במעמד המורה ובאיכות החינוך.
"הגדלת העצמאות הפדגוגית של צוותי החינוך חייבת להיות מבוססת על מערכת של אמון וחיזוק צוותי ההוראה בתחום הפדגוגי, לצד הקטנת התחרות בין מוסדות חינוך ופיקוח הדוק בסוגיות הלא פדגוגיות: ניהול כספי בית הספר, זכויות עובדים ושמירה על שוויון", כתבו, "אין ספק שתהליך זה צריך להיות ארוך טווח ביחד עם השותפים הרלוונטיים, ועליו לכלול, למשל, צמצום משמעותי של בחינות הבגרות המחייבות".
"קידום מערכת החינוך הישראלית צריך להיעשות בתהליך מושכל, בו יוכלו להשמיע את קולם הגורמים הרלוונטיים במערכת החינוך: מורים, הורים ותלמידים לצד מומחי חינוך ומשפט", סיכמו אנשי הקליניקה, "זהו איננו רק תהליך ראוי אלא תהליך מחויב על פי הדין. ללא שיתוף ומתן טיעון מלא לגופים העוסקים בנושא ולכלל השותפים מדובר בהחלטה שאינה עומדת בכללי מנהל תקין".
הרפורמה המוצעת בחוק ההסדרים היא לא הראשונה שנועדה לטפל בשאלת הגמישות של מנהלי בתי הספר. למעשה, שר החינוך הקודם יואב גלנט הודיע בחודש מאי השנה על תכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שעוסקת באותו נושא בדיוק ואמורה לצאת לדרך גם היא בשנת הלימודים הקרובה.
למרות המטרות הזהות, שתי התכניות כוללות אופני פעולה שונים. עדיין לא ברור הרפורמה החדשה תחליף את תכנית גפ"ן או ששתי התכניות יפעלו במקביל בשנת הלימודים הקרובה.
