ביטול החל"ת לבני 45 ומטה באופן גורף היה אחד מצעדיו הראשונים של שר האוצר ליברמן. החל"ת הארוך, כך הסבירו ליברמן ופקידי האוצר, הוא הגורם המרכזי למשבר האבטלה. דבריהם נתמכו על ידי מעסיקים, בייחוד בענפים בהם השכר נמוך, שטענו שהם לא מצליחים למצוא עובדים, ורק הפסקה מיידית של החל"ת תשחרר את הפקק. אלא שנתוני הלמ״ס מראים אחרת.

במחצית הראשונה של יולי, לאחר הקיצוץ החד בתשלום דמי האבטלה, מספר המובטלים דווקא עלה ולא ירד, הנתונים האלה מלמדים שהחל"ת הארוך הוא כנראה רק חלק מהבעיה, אבל ודאי לא כולה.

"הילד שלי יוצא לחופש עוד חודש וחצי ואף מעסיק לא יקבל אותי כשאני צריכה להיות איתו" אמרה ל׳דבר׳ מובטלת מחולון בשנות ה-40 לחייה. יש לה שלושה ילדים, הקטן שבהם בן 3. "באוגוסט אין כבר שום מסגרת. אחרי זה החגים צמודים. איך אתחיל לעבוד בלהגיד למעסיק שלי שאני צריכה חופשה?  אז אני עכשיו אהיה חודשיים בלי משכורת. זה בעייתי. אני באמת לא יודעת איך נתמודד עם זה, אבל לא ממש רואה ברירה".

כמוה יש אלפים רבים של הורים שלמרות הקיצוץ החד בהכנסתם יתקשו להשתלב באחת מחדש בשוק העבודה.

כדאי לשים לב לנתון לפיו 225.1 אלף מתוך 383.7 אלף מובטלים, במחצית הראשונה של יולי, היו אנשים שחיפשו עבודה באופן פעיל – ולא מצאו. זה לא מפתיע במשק שבו כ-3 מבקשי עבודה מתחרים על כל משרה פנויה. בעוד שהחלק הארי של המשרות נמצא במרכז, האבטלה בפריפריה הגיאוגרפית נשארת גבוהה.

איכות המשרות מהווה גם היא מכשול משמעותי. בענף המסעדנות לדוגמה מנסים לגייס למעלה מ-13 אלף עובדים, אלא שקשה לדמיין את המובטלת מחולון, שבעבר עבדה כמזכירה במשרד עורכי דין מתחילה לעבוד במלצרות, וקשה עוד יותר לדמיין שעבודה כזו תאפשר לה לפרנס את שלושת ילדיה.

קיים גם ביקוש משמעותי לעובדים במקצועות מסודרים יותר, 12 אלף מהנדסים (מתוכם 9 אלפים מפתחי תוכנה), אלפי נהגי אוטובוס ועובדים בתעשייה. אלא שהמקצועות הללו, דורשים הכשרה מקצועית, שהמדינה למרות ההצהרות המרובות כמעט ולא הציעה במהלך תקופת המשבר.

על אף אזהרות בנק ישראל מפני 'התאוששות דלת תעסוקה', תקציב המדינה שאושר אתמול איננו כולל כל תכנית משמעותית להאצת ההתאוששות של שוק העבודה – להיפך. התקציב כולל הצעה להעלאת גיל הפרישה לנשים שצפוי לדחוק נשים מבוגרות רבות למעגל האבטלה; הרפורמה בחקלאות עשויה להגביר את האבטלה בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל עם חיסולם של משקים חקלאיים.

התוכנית ל'שיפור ההון האנושי' כוללת אמנם יעדים חשובים לשיעורי התעסוקה בישראל בשנת 2030, אבל העמידה בהם מותנית 'בכפוך ליעדים הפיסקליים' בלבד, כלומר: 'אם יהיה לכך כסף'.

הרפורמה בתחום ההכשרות המקצועיות מבקשת לייעל את מערך ההכשרות המקצועיות באמצעות איחוד פונקציות בין המשרדים השונים וריכוז סמכויות, אבל היא לא כוללת כל תקציב נוסף שידחוף את ישראל להשקעה בתחום הזה כפי שמקובל במדינות המפותחות. תכניות להשקעות מאסיביות בפרויקטים ציבוריים, סיוע למעסיקים ועידוד תעסוקה, דוגמת המהלכים שמוביל ביידן בארה"ב, נעדרים מהתקציב הרזה שאישרה הממשלה.

ה'תכנית' של ליברמן לריפוי שוק העבודה כוללת כרגע בעיקר קיצוצים, בתקווה שהמצוקה תשלח את המובטלים לעבוד. היעדר חמלה היא לא תכנית כלכלית, והעובדה: זה לא עובד.