שבעת מנהלי בתי החולים הציבוריים הודיעו היום (שלישי) שיעברו לעבודה במתכונת חירום עקב עיכוב בהעברת כספים שהמדינה התחייבה להעביר להם. במכתב לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולמנכ"ל מד"א אלי בין הודיעו מנהלי בתי החולים הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים בנצרת שלא יקבלו פינויים ממד"א שאינם מצילי חיים. תורים וניתוחים שאינם דחופים יבוטלו. מוקדם יותר השבוע פסקו בתי החולים לקבל חולי קורונה חדשים למחלקות הקורונה.

במכתב כתבו מנהלי בתי החולים ש"עם הבנה וסימפטיה לבעיות שלנו אנחנו לא יכולים לשלם לספקים. אנחנו דורשים לפתוח איתנו מו"מ ישיר לפתרון המשבר. היום בערב ראש הממשלה ממריא מפה ומשאיר אותנו להילחם בקורונה עם מחסניות בלי כדורים. אנחנו מצפים ממנו להתערב במשבר".

בתי החולים עוברים למתכונים חירום בשל אי יכולת לטפל בחולים, לאור אי קיום ההסכם שחתמו משרדי הבריאות והאוצר עמם בינואר האחרון, לפיו יועברו אליהם 630 מיליון שקלים לכיסוי הגרעונות שנצברו בטיפול בגל הקורונה בחודשים ינואר עד יוני, ועוד 55 מיליון שקלים נוספים על כל חודש בו יחול משבר הקורונה.

בהודעה לשר הבריאות ומד"א נכתב כי: "הרינו להודיעכם כי בשל הגרעון המבני שכופה עלינו המדינה ובעקבות אי קיום ההסכם עם בתי החולים הציבוריים, 7 בתי החולים לא מסוגלים לתפקד באופן מלא ולתת טיפול נאות למטופלים בשל היעדר תקצוב. לאור זאת, החל ממחר יעברו 7 בתי החולים למתכונת שבת ויבצעו רק פעילות מצילת חיים. לא יתקבלו פינויים ממד"א שאינם מצילי חיים ויש להפנותם לבתי חולים אחרים".

על המכתב חתומים מנכ"ל ביה"ח מעייני הישועה שלמה רוטשילד, מנכ"ל שערי צדק פרופ' עופר מרין, מנכ"ל הדסה פרופ יורם וייס, מנכ"ל לניאדו נדב חן, מנכ"ל בית החולים הצרפתי, סנט.וינסנט ד"ר נאיל אליאס, מנכ"ל ביה"ח האנגלי בנצרת פרופ' פהד חכים ומנכ"ל בית החולים המשפחה הקדושה ד"ר אברהים חרבג'י

עוד מוסיפים מנהלי בתי החולים: "לא נפתח איתנו מו"מ, איש לא מדבר איתנו. עם הבנה וסימפטיה לבעיות שלנו אנחנו לא יכולים לשלם לספקים. אנחנו דורשים לפתוח איתנו מו"מ ישיר לפתרון המשבר. היום בערב ראש הממשלה ממריא מפה ומשאיר אותנו להילחם בקורונה עם מחסניות בלי כדורים. אנחנו מצפים ממנו להתערב במשבר".

בראשון השבוע הפגינו מנהלי בתי החולים מול משרד הבריאות בירושלים, ונפגשו עם שר הבריאות ניצן הורוביץ שהתחייב לפעול לפתרון המשבר. אתמול (שני) נפגשו מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב ומנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש, עם דרגי המקצוע הבכירים במשרדי האוצר והבריאות בנושא. לפי הודעת משרד האוצר, הפגישה התקיימה "על מנת לוודא את קיום התקציבים שהוגדרו בהסכם עם בתי החולים הציבוריים ולחפש דרכים להאיץ את ניצולם" והוסכם בה ש"עד כה תוקצבו הסכומים שלהם התחייבה הממשלה בהסכם ביחס למחצית הראשונה של השנה. כמו כן, סוכם כי המשרדים יפעלו במשותף לצורך קיום ההסכם גם בשארית שנת 2021, תוך זירוז התשלומים לבתי החולים ככל הניתן".

הפער מסתתר במילה "תוקצבו". כלומר, משרד האוצר הקצה את התקציבים הנדרשים שסוכמו עם בתי החולים באמצעות תקנות תמיכה, אך רובם עדיין לא הועברו אליהם. לפי מנהלי בתי החולים, רק מחצית מהכסף שהובטח הועבר אליהם בפועל.

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב אמר בסיום הפגישה: "כולי הערכה לעבודת הקודש שנעשית בבית החולים בישראל, בייחוד בתקופה מאתגרת זו. אני מצפה כי בתי החולים הציבוריים ימשיכו לתת מענה לציבור בישראל בשעה המורכבת הזו לאור מחויבותנו לקיום ההסכם איתם במלואו".

מחכים למאות מיליוני שקלים

בתי החולים הנאבקים הם שערי צדק והדסה בירושלים, לניאדו בנתניה, מעייני הישועה בבני ברק ושלושת בתי החולים בנצרת – הסקוטי, הצרפתי ו'המשפחה הקדושה'. הם מופעלים על ידי גופים ציבוריים, בניגוד ליתר בתי החולים שמופעלים על ידי הממשלה או קופות החולים. בתי חולים אלו מצויים בגירעונות של מאות מיליוני שקלים, עקב הוצאות עודפות שחייב משבר הקורונה, לצד אפליה בתקצובם הממשלתי. הממשלה אינה מכסה את הגירעונות שנוצרים להם עקב תקצוב חסר על שירותי בריאות הכלולים בסל הבריאות, לעומת בתי החולים שבבעלות הממשלה וקופות החולים, שמקבלים כיסוי לגרעון.

בינואר השנה הגיעו חלק מבתי החולים לסף קריסה כלכלית והתקשו לשלם משכורות. הם יצאו למאבק ציבורי במהלכו השביתו שירותים חיוניים, כולל הפסקת קליטה של חולי קורונה חדשים. למרות שהמאבק החל בעיצומו של גל הקורונה השלישי, באוצר לא מיהרו להגיע איתם להסכמות, בין היתר עקב היעדר תקציב מדינה מאושר ל-2021. רק לאחר כשבוע של השבתת שירותים סוכם על תוספת של 960 מיליון שקלים לשנת 2021 והקמת ועדה ציבורית שתבחן את תקצובם של בתי החולים הציבוריים בעתיד.

אך בכך לא תם המאבק של בתי החולים. הסיכומים העקרוניים מינואר על העברת הכספים לא מומשו, ורק במרץ, לאחר איום נוסף בחידוש המחאה, הגיעו בתי החולים להסכם עם האוצר על אופן העברת הכספים בפועל, באמצעות תקנות תמיכה. לפי ההסכם שנחתם, בתי החולים יקבלו 630 מיליון שקלים על פעילותם עד חודש יוני, ו-55 מיליון שקלים עבור כל חודש נוסף בו יימשך משבר הקורונה, שאכן נמשך החל מיולי. אך גם כספים אלו לא הועברו, ורק כעבור שלושה חודשים הודיע האוצר שיעביר את הכספים.

לטענת מנהלי בתי החולים, רק כמחצית מהסכומים שסוכמו עד כה הועברו בפועל. באמצע יולי הזהירו בתי החולים מ"סכנת קריסה מיידית" ומאי-מימוש ההסכמים. כעת, שמונה חודשים מחתימת ההסכם המקורי, הם נאלצים לצאת למאבק נוסף.

המחאה של בתי החולים הציבוריים נערכת על רקע הודעתו של בנט מהשבוע שעבר על תוספת של 2.5 מיליארד שקלים לבתי החולים, במטרה להגדיל את מספר מאושפזי הקורונה. בזמן שראש הממשלה מתחייב על תוספת חירום מיידית למערכת הבריאות, ובשיאו של גל קורונה, שבעת בתי החולים נאלצים להשבית פעילות בגלל עיכוב בהעברת מאות מיליוני שקלים שהובטחו להם כבר בינואר.