סערת החורף הקשה של 2020 גרמה לנזק של כ-22% ואף יותר לכיסוי האלמוגים בשונית באילת, כך עולה מדו"ח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020 המתפרסם היום (ראשון). עוד נחשף בדו"ח כי טמפרטורת המים, שהגיעה לשיא השנה, עולה בקצב של פי שלוש מהממוצע העולמי. בנוסף חוששים החוקרים מהצטברות החנקן המפרץ אילת, דבר העלול לגרום לעכירות מי הים ולפגיעה בשווי המשקל העדין של המערכת האקולוגית הייחודית במקום. 

שונית האלמוגים באילת, היא השונית הצפונית בעולם. לאורך השנים, הראתה השונית סימני יציבות בעיקר בכיסוי מושבות אלמוגי אבן ובצפיפות וגודל המושבות, זאת למרות התחממות המים והעלייה בחומציות, בהשוואה לשוניות אלמוגים אחרות בעולם דבר שנתן לחוקרים תקווה. אולם סופת חורף קיצונית במיוחד שהתרחשה באילת, פגעה קשה בשונית האלמוגים. 

הסקר שביצעו החוקרים כשנה לאחר הסופה גילה את ממדי הנזק. שונית האלמוגים באילת נפגעה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. הנזק לשונית שנצפה בסקר התאפיין באובדן כיסוי חי של אלמוגים בהיקף של 6% עד 22% בתארי הבדיקה השונים. עם זאת, מציינים החוקרים כי "מרבית הנזק היה בשוניות הרדודות שלא כלולות בניטור הלאומי הסוקר שוניות מעומק 5 מטרים ומעלה, כך שהנזק האמיתי לשונית כנראה גדול יותר". 

מלבד הנזק לכיסוי האלמוגים, מודאגים החוקרים מהצטברות של נוטריינטים (חנקן וזרחן) במימי המפרץ. על פי רוב מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם, ונותן למפרץ אילת את תכונותיו כגון מימין הצלולים.  

לאורך הזמן נוטריינטים מוזרמים לים, אולם מנגנון ערבוב של השכבות השונות משמש כמנגנון פיזור הנוטריינטים אל מחוץ למפרץ כאשר אחת לכמה שנים בעונת החורף שכבת מי הים העמוקים, בהם מצטברים הנוטריינטים, מתערבבת עם השכבה העליונה שמתקררת ושוקעת. הנוטריינטים שעולים מהעומק מוסעים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, מה שמנקה את המפרץ מנוטריינטים עודפים. 

בדו"ח מציינים החוקרים שמנגנון הערבול תלוי בטמפרטורת המים בשכבות השונות וכי מאז 2012 לא נצפה ערבול כזה במימיי המפרץ. ממצא זה מדאיג במיוחד את החוקרים שכן הוא עלול להוביל לעלייה בעכירות המים ולפגיעה במערכת האקולוגית העדינה והייחודית במפרץ אילת. 

העלייה בטמפרטורת המים, שהגיעה לשיא של 29.1 מעלות צלזיוס, מדאיגה אף את החוקרים, שמציינים כי "טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-"IPCC. 

מלבד ניטור המצב הביולוגי והכימי בוצע השנה בסקר גם ניטור של כמות הפסולת בקרקעית המפרץ. בסקר גילו החוקרים ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לק"מ, ריכוז הגבוה פי 1,000 מריכוז הפסולת בעומקים דומים בים התיכון. בין היתר נמצאו בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים ובקבוקי קרם הגנה, אך גם פסולת כבדה יותר שנשטפה לים במהלך סערת חורף 2020, דוגמת חבלים וברזלים ואף מיטות שיזוף. 

תכנית הניטור מתקיימת מאז 2004, בהתאם לתפיסה לפיה שונית האלמוגים כאוצר טבע נדיר וייחודי בישראל, מהווה כלי מדעי חשוב להחלטות הנוגעות להגנת הסביבה הימית באילת. את הניטור מבצע המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, במימון הקרן למניעת זיהום הים של המשרד להגנת הסביבה, ואת הדו"ח השנה כתבו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין. 

באוקטובר 2020 הודיעה חברת קצא"א על חתימת הסכם לשינוע נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה דרך מפרץ אילת. התוכנית גררה התנגדות עזה מצד ארגוני הגנת הסביבה, עיריית אילת ותושביה, וכן מצד משרד הגנת הסביבה ושרת הגנת הסביבה, בטענה כי אסון דליפת נפט במפרץ עלול להוביל הרס בלתי הפיך לשונית. כנגד ההסכם מתנהלת עתירה לבג"צ מטעם ארגוני הסביבה. 

"שונית האלמוגים במפרץ אילת היא נכס טבע בעל חשיבות עולמית. במארס 2020 פגעה סערה הרסנית בצפון מפרץ אילת, וגרמה לנזק של 22% ויותר לכיסוי האלמוגים. בשל משבר האקלים, תדירות ועוצמת סערות כאלה צפויה לגדול, וקצב התחממות מי הים מהיר פי שלושה מהממוצע העולמי. היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט", אמרה השרת להגנת הסביבה תמר זנדברג עם פרסום והדו"ח. 

עוד הוסיפה השרה ביחס לתכניות קצא"א: "בימים אלה מתקיים לבקשתנו דיון ממשלתי בנושא ההסכם המסחרי שעליו חתמה חברת קצא"א ופוטנציאל הסיכון שלו לשונית. נתוני דוח הניטור מדגישים עד כמה אנו זקוקים לחשיבה מחדש על סדרי העדיפויות הלאומיים בהגנה על הסביבה הימית במפרץ אילת".