בג"ץ קיבל אמש (שני) את בקשת המדינה לארכה של שלושה וחצי חודשים בהגשת התגובה לעתירת הארגונים הסביבתיים נגד ההסכם לשינוע נפט בין איחוד האמירויות לקצא"א. בית המשפט דחה את הבקשה לצו ביניים מצד העותרים.

בעקבות החלטת בית המשפט, בטווח הנראה לעין, הסכם קצא"א יכול להמשיך בהזרמת נפט מאיחוד האמירויות מאילת לאשקלון, כמו גם מאשקלון לאילת עבור לקוחות באסיה. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה הודיע בתחילת השבוע על פסילת סקר הסיכונים של קצא"א, מה שמגביל את היקף הפעילות שהחברה רשאית לקיים ומונע את המימוש המלא של ההסכם.

לפי תגובת קצא"א לעתירה הסבירות לתקלות שפך בצינור, כמו גם בהעברת הנפט בנמל אילת, היא אפסית. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה טען שסקר הסיכונים עליו התבססה החברה נעשה באופן רשלני, לא סקר את מכלול הסיכונים ולא ביצע את הסקירה בהתאם להנחיותו

לפי ארגוני הסביבה, מדובר בצינור ישן, שעובי הדופן שלו ירדה בחלקים מסוימים עד 70%, ואין לאשר את הגברת השימוש בו.

עתירת ארגוני הסביבה מדגישה את הנזקים האפשריים למפרץ אילת ופרנסת תושבי העיר כתוצאה מהגברת פעילות הנפט במתקני קצא"א, ומבקשים להכפיף את ההסכם ליון בממשלה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מתכננת לקיים דיון כזה, בו יישקלו היתרונות והחסרונות האפשריים מההסכם למדינה, כמו גם הנזק הדיפלומטי והמסחרי האפשרי במקרה בו ההסכם יוגבל או יבוטל.

אתמול הודיע ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) שהגיש בקשה דחופה לסדר היום יחד עם ח"כ גילה גמליאל (הליכוד) וח"כ מוסי רז (מרצ) בנושא הסכנות הסביבתיות והבריאותיות הנובעות מההסכם.