מחירי הגז באירופה ירדו ב30%-50% משיאם החודש. הירידה החלה בשבוע שעבר, בעקבות הכרזת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי הורה להגביר את אספקת הגז למחסני הגז באוסטריה לאחר ה-8 בנובמבר, התאריך בו אמורים להתמלא מחסני הגז של רוסיה עצמה לקראת החורף.
חוזים עתידיים לחודש הבא לאספקת גז בבריטניה ירדו ב-35% משיאם, אך נותרו גבוהים משמעותית לעומת מחירם בינואר השנה, לפי הפיננשייל טיימס. מחירי הגז באירופה האמירו באוקטובר לפי 5-8 ממחירם בינואר בשנה, כך שגם בחודש נובמבר צפויים האירופים לשלם חשבונות גז גבוהים.
הטענה: רוסיה השתמש בגז כנשק פוליטי
המחסור האירופי בגז נוצר כצירוף של כמה נסיבות: הפקת הגז באירופה הייתה נמוכה השנה, החורף האחרון היה קר מהצפוי, ובקיץ נשבה פחות רוח מהצפוי. ספקי גז אחרים לאירופה כמו ארצות הברית ואלג'יר, העדיפו להסיט משלוחי גז נוזלי בהיקף משמעותי לשווקי אסיה, שם ניתן לקבל עליהם מחיר גבוה יותר. במקביל, רוסיה נצמדה לחוזים ארוכי טווח והורידה את אספקת הגז בעסקאות לטווח המיידי והקרוב.
כחלק מעימות פוליטי עם רוסיה, הנציבות האירופית החליטה בימים האחרונים להקציב 60 מליון יורו למולדובה, אשר סיימה את חוזה הגז שלה עם חברת הגז הרוסית גזפרום, ונקלעה למשא ומתן קשוח מול החברה שדורשת מחיר גבוה פי 2 ויותר מהחוזה הקודם. במולדובה מאשימים את רוסיה בשימוש בגז כנשק פוליטי, לאור בחירת ממשלה פרו-אירופית במדינה.
ברוסיה מצביעים על כך שמחירי הגז כבר ירדו קרוב ל-50% מהשיא שנרשם החודש. לפי סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק, ברוסיה מכחישים את הטענות לשימוש בגז כנשק פוליטי ומתקיפים את ארצות הברית, אשר הפחיתה גם היא את משלוחי הגז הנוזלי לאירופה בעודה מאשימה את רוסיה במחסור
ההאשמות הגיעות, בין השאר, מעמוס הוכשטיין, יועץ מיוחד למשרד החוץ האמריקאי בתחומי אנרגיה, המעורב גם במשא ומתן על סימון מוסכם של הגבול הימי בין ישראל ללבנון. ההאשמות של הוכשטיין מציינות גם כי ארצות הברית לא שינתה את עמדתה העקרונית נגד צינור הגז החד של רוסיה, נורד סטרים 2, עמדה שמקבלת תמיכה ממפלגת הירוקים בגרמניה. אם הירוקים יהיו חלק מהקואליציה הנרקמת בגרמניה ,בכוונתם לעכב את הפעלת הצינור.
בספוטניק מצטטים את נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאמר כי "אין זה משנה עד כמה אנחנו תלויים באחרים, אלא איך אנחנו יוצרים חלופות. והחלופות היחידות הן אנרגיות מתחדשות וכמובן כורי גרעין אירופים". מרבית החשמל בצרפת מיוצר מכורים גרעיניים ולכן היא פחות נזקקת לדלקים פוסיליים ולאנרגיות מתחדשות גם יחד.
שוק הגז בישראל שונה לחלוטין
ישראל לא חווה כיום מחסור בגז או עליות מחיר, היות ששוק הגז בישראל שונה לחלוטין מזה שבאירופה. ראשית, שוק הגז הישראלי שרוי בחפיפה קטנה מאוד עם השוק העולמי, בשל מגבלות הצנרת היבשתית של נתג"ז והעובדה כי רוב הגז שכן מיוצא, נצרך בירדן או במצרים. שנית, אין בישראל שוק מיידי לגז (ספוט), אלא רק חוזים ארוכי טווח במחיר קבוע. לכן, ישראל החמיצה את הירידה הגדולה במחירי הגז בשנים באמצע העשור הקודם, אך גם לא הושפעה מהזינוק במחירי הגז בחודש האחרון.
בשונה מרוסיה וגרמניה ואוסטריה, בישראל אין מתקני אחסון לגז ביבשה. בנוסף, החורף הישראלי מתון יותר ולא מלווה בצריכת גז משמעותית לחימום ביתי. כ-10 קילומטר מול חופי חדרה עוגנת אניית גז נוזלי אחת באופן קבוע, שיכולה להעניק גיבוי חלקי מאוד למאגרי הגז הישראלים, אשר מוזנת במטעני גז נוזלי (LNG) שמחירם כן מושפע משוק העולמי, אך הם מהווים כ-10-15% בלבד מצריכת הגז בישראל. בסוף השנה הבאה, יסתיים החוזה ואין בכוונת חברת החשמל לחדש אותו.
הגז מהווה כ-70% מתמהיל הדלקים במשקל החשמל, והוא צפוי לעלות עד שנת 2025 לכ-75%, ואז לרדת בהדרגה ל-70% בשנת 2030, אם ישראל תצליח לעמוד ביעד הלאומי של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות. צריכת הגז המוחלטת לא צפויה לרדת, בשל הגידול השנתי בביקוש לחשמל.
בעוד לנפט יש מחיר עולמי, מחירי הגז שונים בין ארצות שונות, בשל היותו יותר מורכב לשינוי לעומת נפט.
בישראל מתוכננים מספר פרויקטים של צנרת גז, שיכולים להגביר חשיפתה לשווקים נוספים ובעקיפין גם להשפיע על המחיר המקומי. צינור קצר יחסית מתוכנן באזור ניצנה, להגברת יצוא הגז למצרים. צינור גז נוסף מתוכנן לאילת, בקוטר גדול שמתאים ליצוא גז עתידי בים האדום. תכנית נוספת היא האיסטמד – פרויקט צינור הגז הימי הארוך בעולם, להולכת גז מישראל, דרך קפריסין ויוון, אך ביצועו הוא אתגר הנדסי גדול וכלכליותו מוטלת בספק. העליה הנוכחית במחיר הגז תומכת בפיתוח פרויקטים חדשים ליצוא גז ישראלי, אך קשה להעריך האם מדובר במגמה ארוכת טווח, שמצדיקה יותר מאשר את הצינור הקצר למצרים, אשר חוזה היצוא למצרים כבר מצדיק את הקמתו.
