דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ז בכסלו תשפ"ב 01.12.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

האם אילת תהפוך לעיר דלקים: משרד האנרגיה מקדם הקמת צינור גז ענק לעיר

התושבים טוענים שתחת הכותרת "רצועת תשתיות" יוקם צינור גדול הרבה יותר ממה שהעיר צריכה, על מנת לקדם ייצוא גז דרכה

רוחצים באילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

משרד האנרגיה מקדם רצועת תשתיות לאילת, אך לפי תושבים התכנית נועדה לקדם אך ורק בניית צינור גז רחב, גדול בהרבה מזה שזקוקה לו העיר. מטרת המהלך, לדבריהם, היא להפוך את אילת לבסיס לייצוא גז, תוך פגיעה משמעותית נוספת בסביבה.

ועדת העורכים של התכנית התכנסה לישיבה ביום רביעי השבוע, בה לצד אנשי תכנון וחברות כמו מקורות וקצא"א וחברת ניהול מערכת החשמל השתתפו גם נציגי תושבים מקומיים בחבל אילות ואילת. למרות השקעה תכנונית גדולה, בישיבה עלו טענות משמעותיות כנגדה, וביחוד הטענה שרצועת התשתיות לא תכיל בפועל תשתיות, אלא תשתית אחת: קו גז.

"רצועת תשתיות" היא תפיסה תכנונית לפיה יש לאחד את התשתיות לרצועה אחת כדי למזער את הפגיעה בסביבה. התכנית מקודמת באופן רשמי תחת כותרת זו, אך במציאות מדובר בקו גז בלבד, עם אפשרות תיאורטית לצרף אליו תשתיות אחרות בעתיד. אפשרות שיש לה היתכנות נמוכה.

מדובר בקו גז עצום בהיקפו, המתבסס על צינור בגודל של 36 צול. לצינור כזה יש כושר הולכה שמתקרב בהספקו לכל צריכת הגז של מדינת ישראל. דורית בנט, מנכ"לית החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות ושמוליק תגר, מזכיר עמותת "הסביבה, מדבר וים – אילת" נאבקים על מנת למנוע תכנית שבעיניהם היא מיותרת ומהווה "חזון בלהות אילתי".

"הנגב לא שלכם, הוא של מדינת ישראל"

תגר, יליד 1940, הוא דמות מוכרת באילת, בה הוא מתגורר משנת 1959, ובשנים האחרונות פעיל בשמירה על הסביבה בעיר. "המאבק בתכנית הזו לא החל עכשיו, פניתי יותר מפעם אחת למוסדות התכנון אבל הם ממשיכים לקדם אותה ללא הגיון".

שמוליק תגר (צילום: מנחם עוגן)

תגר למוד ניסיון במערכת התכנון הישראלית. "עברתי שמונה ראשי עיר באילת. הייתי במספיק ועדות תכנון ארציות. קו צינור של 36 צול לגז, בתקופה הזו שכדור הארץ הולך ונחרב לאט לאט, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. אילת זאת עיר של 64 אלף תושבים, אנחנו צריכים במקסימום 10 צול".

בוועדת העורכים עצמה תקף תגר את התכנית במילים קשות: "התכנית שלכם פשוט לא מקיימת את מה שהיא מצהירה שהיא עושה. היא לא מאחדת תשתיות, אלא מוסיפה רצועת תשתית נוספת על כל הרצועות הקיימות. הנגב הוא לא שלכם לבתר אותו, אלא של כל מדינת ישראל".

תגר גם מצביע על "תרגיל" תכנוני אחר – התכנית מסתיימת בסמיכות לעיר אילת, ואילו בתכנית אחרת, יש כוונה להמשיך את הצינור עד לאזור רמת יותם בו נמצאים מיכלי הדלקים של קצא"א. מבחינתו זהו סימן ברור על הכוונה להקים באילת מתקן הנזלה של גז. "המיכלים של רמת יותם הם 160 מטר מהבית הראשון. זה לא הגיוני וזה יהרוס את התיירות. להוציא גז נוזלי עם מיכליות כשיש סיכונים ביטחוניים כאלו אדירים?".

תגר מצביע על ההפרדה בין כל התשתיות באזור, שהתכנית החדשה לא תפתור. "יש רצועת תשתיות של הרכבת שמתוכננת בנפרד ויש רצועה של קצא"א, שהיא אוטונומית. יש רצועת תשתיות של חברת חשמל שגם היא נפרדת ויש לנו את כביש 90, שאי אפשר להזיז אותו".

"לכל אחד יש את הרוחב שלו, ויחד עם מתקני תשתיות של האזור, לאט לאט אתה תופס רצועה של 600-500 מטר רוחב, בלי שום תחושה שאתה עושה משהו לא טוב", הוא מוסיף, "אבל זה נעשה כחוק ואי אפשר יהיה לבטל את זה אף פעם".

הביקורת הכי קשה שלו מוטחת דווקא במתכננים: "הם צריכים להגיד לחברי הממשלה: אתם תכניסו את כולם לאזור אחד, ולא איך שנח לכם. הולכים על הכביש, כמו שהרכבת ברובה בתוואי צמוד לכביש. לא הולכים לחתוך את הנגב. כביש הערבה הוא מקום שפגע במדבר, אבל פגע פעם אחד. הם רוצים לפגוע 5 פעמים".

לדבריו, התגובה היחידה לטענותיו מצד המתכננים היא "אלו ההנחיות שקיבלנו".

"נוצרה רצועה שישית שתהיה בה צנרת גז בלבד"

"שלא יספרו לנו שזה איחוד תשתיות", אומרת ל'דבר' דורית בנט, שמובילה את התכנית להפיכת אילת וחבל אילות להסתמכות על אנרגיה סולארית נקיה. "הרצועה הזו היא תוספת תשתיות. קו הנפט של קצא"א ישאר, הרכבת תשאר. נוצרת רצועה שישית שבסופו של יום תהיה בה צנרת גז בלבד".

דורית בנט (צילום: נועה פרי פלד)

דורית הוכנר, מאגף תכנון פיזי במשרד האנרגיה אמרה בוועדה כי ברצועה יש אפשרות להקים גם קו חשמל מוטמן, לצד קו מים וביוב. לפי בנט, מדובר באמירה שלא מעוגנת במציאות.

"נציג מנהל מערכת החשמל אמר בדיון שאין כוונה להקים עוד קו חשמל באזור. אם נצליח להכניס אגירת חשמל בהיקף הדרוש, גם לא יהיה בכך צורך אפילו בעתיד הרחוק." לבקשת המשרד להגנת הסביבה, רצועת התשתיות לא כוללת קו דלק, בטענה שאין מה להוסיף תשתיות נוספות לנפט ותזקיקיו כשרוצים להיגמל מהם. "זו עמדה שמונעת איחוד תשתיות עם צינור הנפט של קצא"א", אומרת בנט, "כל קו כזה עולה המון כסף וזו חלק מהסביבה שבקצא"א לא רוצים לשמוע על כך".

מזח הנפט של קצא"א במפרץ אילת (צילום: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי).

לפי פרסום רשמי של משרד האנרגיה, קו הגז לבדו אמור לעלות 700 מיליון שקלים, מתוך תכנית השקעות של 1.5 מיליארד שקלים בגז בסך הכול.

תגר מצביע על האבסורד שבהנחת קו גז לאילת. "בכלל לא צריך את הקו הזה", הוא טוען, "אילת יכולה להתחבר ב10 ק"מ מהחיבור של גז בעקבה, או 9.5 ק"מ לגז המצרי בטאבה. אנחנו נותנים למצרים חשמל, נותנים לירדנים מים, למה שלא יחזירו לנו גז?".

מי שעשוי לצרוך גז אלו בעיקר בית החולים יוספטל, בתי המלון ומתקן התפלת המים של העיר. יש אפשרות תאורטית להחליף את גז הבישול בגז בצנרת, אך גם כל אלו ביחד לא יכולים לנצל צינור כה גדול.

"אתה חושב שהמדינה הייתה משקיעה אצלנו ברצועת תשתיות בשביל מים ביוב וחשמל?", אומרת בנט. "איפה הם היו 40-30 שנה, זה רק על מנת לייצא גז".

האם אילת תהפוך לעיר הדלקים?

בנט מכירה בצורך בתשתית גז ואפילו ביצוא, אך לא באילת. "אני לא סתם מתנגחת. בנתג"ז יש אנשים מצוינים. עדיין מדינת ישראל צריכה גז. יש צינור בצפון הבקעה לירדן ויש צינור למצרים. אפשר לעשות עוד הזנה לצינור המצרי. לא צריך עוד אחד. לדעתי זה הרצון להנזיל גז, ולייצא אותו באניות LNG בנמל".

ביחד עם הסכם קצא"א–איחוד האמירויות, הולכת ונרקמת אפשרות מפחידה: פריקה של עשרות מיכליות נפט בשנה בנמל אילת, ויצוא גז בצינור ענק, או באמצעות מתקן הנזלה.

לאור האימוץ הגובר של אנרגיות מתחדשות בקרב ממשלות ובתעשייה, נוצר חשש שלשימוש בגז יש חלון הזדמנויות מוגבל. בשנים הקרובות הוא יוכל לגדול, הן בשל הגידול בביקוש הכולל לאנרגיה והן בשל הדחיקה החוצה של נפט ופחם. לעומת זאת, בעוד כ-15 שנה, הביקוש העולמי לגז עלול להתחיל לרדת במהירות.

בינתיים, משרד האנרגיה עושה כל מאמץ להגדיל את שוק הגז. אם בקידום התכנית לקו לאילת, שאינה כלכלית ללא ייצוא נוסף, ואם בסבסוד נוסף לקווי חלוקה בהיקף של 200 מיליון שקלים. אנרגיות נקיות לא זכאיות כיום בישראל לתמיכה תקציבית, למעט מתקני "חלוץ" להדגמת טכנולוגיות חדשות.

תגובת משרד האנרגיה

משרד האנרגיה לא מכחיש את האפשרות לייצא גז באמצעות הצינור, אך מדגיש בתגובתו דווקא צרכים מקומיים.

"משרד האנרגיה רואה באפשרות לחיבור פרויקט צינור הגז הטבעי לאילת אפשרות לחיבור של צרכנים נוספים לאורך עשרות הקילומטרים בהם יעבור הצינור, בין היתר חיבור של אזורי תעשייה, מפעלים בדרום, בתי מלון, בית החולים 'יוספטל"'בעיר אילת, תחנות תדלוק, שדה התעופה החדש 'רמון', בסיסי צה"ל באזור, נמל אילת, שכונות מגורים בעיר ושטחים חקלאיים באזור הערבה.

"כמו כן, עשוי הקו, אם יוחלט להקימו, לשמש כחיבור למדינות שכנות. החלטה על קוטר הצינור הינה בהתאם להמלצת רשות הגז הטבעי במשרד, וזאת כדי לתת מענה לצרכים כפי שהוגדרו".

ביחס לתשתיות הנוספות השיב: "רצועת התשתיות המשולבת המתוכננת לדרום והערבה, מתייחסת לרצועה בה יכולים להשתלב: קו גז טבעי להולכה, קו גז טבעי לחלוקה, צינורות של מים, ניקוז, שפכים וכבל חשמל תת קרקעי.

"ככל ולא תהייה רצועה משולבת, ימשיך התכנון להתבדר לרצועות נפרדות לכל תשתית, כפי שקיים עד כה. משרד האנרגיה פועל לשילוב תשתיות על מנת לייעל את השימוש בקרקע ולצמצם את ההשפעות הסביבתיות של התשתיות השונות".

לבנט ותגר יש חזון אחר, בו אילת תהיה עיר תיירותית, מופעלת באנרגיה נקיה, כאשר התשתיות שעוברות בסביבתה ישרתו את התושבים ולא אינטרסים אחרים.

"אנחנו צריכים שטחים פתוחים, יפים ונקיים כמו שיש בערבה ובטח באילת", אומרת בנט.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!