בעוד השוק הסולארי בטלטלה, ממלא מקום יו"ר רשות החשמל, יואב קצבוי, דווקא אופטימי. בשיחה עם 'דבר' הוא מתאר את הכיוון העתידי של השוק, שבו יתקיימו במקביל שתי שיטות רגולציה שונות: מכרזים סולאריים, שהזוכים בהם זכאים לתעריפים מובטחים לתקופה ארוכה, לצד שוק סיטונאי פתוח, שבו כל אחד יכול למכור חשמל בכל טכנולוגיה, מה שיאפשר ליזמים סולאריים להעמיד ייצור סולארי משולב באגירת חשמל בתחרות ישירה מול ייצור חשמל בגז.

שני אירועים חשובים מהזמן האחרון משפיעים על שוק ייצור החשמל הסולארי בישראל. האחד הוא עליית המחירים העולמית בחומרי הגלם ובהובלה הימית, שהופכת להתייקרות בעשרות אחוזים של התקנת מערכות סולאריות חדשות. השני הוא סוגיית המכרזים הסולאריים, שמוצתה לאחרונה במכרז נוסף של 800 מגה-ואט. למרות ההתייקרות, החסם המרכזי כיום במשק החשמל להקמת מערכות סולאריות חדשות נוספות אינו רק עלות המתקנים, אלא בעיקר סוגיית המקום הפנוי ברשת החשמל, מה שמטיל צל גם על התוחלת של מכרזים נוספים.

כשהוא נשאל לגבי האפשרות שזינוק במחירי הפנלים הסולאריים יתקע פרויקטים בישראל, קצבוי דווקא אופטימי: "ברור שזו לא התפתחות שאני אדיש אליה, אבל עד עכשיו לא ראינו תופעה של ויתור על זכיות. ליזמים יש אפשרות להגן על עצמם, לגדר חלק ממרכיבי העלות ולגדר את מחירי הציוד. יש להם עוד שיקולים, ולא כל כך בקלות מקבלים החלטה על חילוט ערבות. בישראל יש פרויקטים בהליכי הקמה בהיקף של 4,500 מגה-ואט, ששמור להם מקום ברשת. הם לא יוותרו על זה כל כך בקלות. אני לא אדיש לחלוטין להתייקרות, אנחנו עוקבים אחרי המצב ואני מקווה שזה רגעי. נמשיך לעשות מכרזים וככל שההתייקרות משמעותית, התעריפים יעלו במסגרת המכרזים, וזה בסדר כי זה המצב בשוק".

שוק החשמל הסולארי מתבגר

אם בעבר יזמים סולאריים זכו לקבל מרשות החשמל חובת רכישה של 100% מהחשמל שהם ייצרו, בתוספת תעריף מובטח ל-20 או 25 שנה, במכרז האחרון התקופה הזו התקצרה ל-15 שנה. ייתכן שבעתיד היא תתקצר עוד יותר. בתום תקופת התעריף המובטח, מתקן סולארי יוכל למכור חשמל על בסיס מחיר החשמל בשוק, בהסדרה שהולכת ונרקמת בימים אלו. השיטה החדשה, שתפעל במקביל למכרזים, תאפשר ליצרני חשמל להתחרות זה בזה, כשיזמים סולאריים יוכלו להתחרות בגז ולהפך, במה שמכונה ניטרליות טכנולוגית.

"ניטרליות טכנולוגית זה אחד העקרונות של כללי השוק שפרסמנו במסגרת קול קורא לאחרונה", אומר קצבוי ומסביר: "כל יזם יוכל להקים מתקן ייצור ללא תלות במכסה או במכרז ולמכור חשמל למספק פרטי במחיר שייקבע ביניהם או למנהל המערכת בשוק הסיטונאי, ושם המחיר משתנה לפי שעה. יהיו גם תשלומי זמינות על העמדת הספק זמין בשעות שיא הביקוש. המחירים בצהריים יהיו יחסית נמוכים, אבל בערב, בשעות השיא, הם גבוהים, בין היתר כי זה יכול לחסוך הקמת תחנת כוח חדשה. אנחנו מצפים גם שזה יעודד אגירה".

ההסדרה החדשה אמורה לפצות על החסרונות בשיטת המכרזים, למקרה שבו רשות החשמל מתעכבת בפרסום שלהם, ומונע מצב שבו השוק נתקע. היזם יודע שלכל הפחות הוא יוכל למכור את החשמל בשוק. עם זאת, כדי שהחזון לייצור חשמל יעיל יתממש, ישנם עוד תהליכים שצריכים להבשיל.

ייקור בטווח הקצר לשם ייעול השוק בטווח הארוך

פערי המחירים בין החשמל בצהריים לבין החשמל בערב עובדים כיום בכיוון ההפוך. החשמל במגזר העסקי זול דווקא בערב. ברשות החשמל מתכוונים לשנות זאת באמצעות שינוי התעריפים לפי שעות, הליך שצפוי גם לייקר במעט את תעריף החשמל האחיד למשקי הבית, שתקף בכל השעות. השלכה נוספת של השינוי עלולה להיות ייקור המים, משום שחברת מקורות היא צרכן החשמל הגדול במשק, והיא כבר ביצעה היערכות הפוכה, להסטת הצריכה לשעות הערב. שינוי הפוך יוריד לטמיון חלק מההשקעה שנעשתה ויצריך השקעות חדשות, שצפויות להתגלגל על הציבור.

אחרי שזה יקרה, תיווצר האפשרות לבעלי תחנות כוח קיימות לרכוש מתקן אגירה, כך שיוכל להטעין אותו בשעות שפע החשמל בצהריים, אז המתקנים הסולאריים פועלים באופן מקסימלי ולספק אותו לרשת בשעות ביקושי השיא בערב. זו תוספת הגמישות שעשויה לאפשר צמצום בהקמה של תחנות כוח חדשות.

לגבי לוחות הזמנים למכירה חופשית של חשמל בשוק, מתאר קצבוי את התהליך לשנה הקרובה: "זו הסדרה שכבר הוצאנו בקול קורא ועשינו מפגש 'שולחן עגול' לאנשי שטח. תוך חודשיים-שלושה נצא לשימוע. ניתן גם זמן ליישום למנהל המערכת ולחברת החשמל. בסוף השנה הבאה זה כבר אמור להיות בתוקף".