האוצר מקדם הגדלה של תקציבי הניקוז פי 2.5 בחמש השנים הקרובות, אבל בשלב המיידי יסתפק בהסטת תקציבים מסעיף שוטף לסעיף פיתוח.
האוצר מתכוון להגדיל את תקציבי הניקוז פי 2.5 בחמש השנים הקרובות, כך אמר גלעד קצר, רכז מים וחקלאות באגף התקציבים, בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדת הכלכלה בכנסת. הדיון עסק בסעיפי הניקוז בפרק ט' בהצעת חוק התכנית הכלכלית, כחלק מחוק ההסדרים.
לדבריו, הצעת החוק הממשלתית שמקודמת כעת היא חלק ממהלך מאוד גדול בעולם הניקוז, עם הקצאה תקציבית משמעותית לעומת שנים קודמות.
לדברי ערן אטינגר, סמנכ"ל משרד החקלאות, בנוסף לפגיעה בשכונות ותיקות וחדשות בערים, מיזמי פיתוח רבים מתעכבים בגלל חוסר ניקוז ראוי. חברות הביטוח שילמו בשנים האחרונות 2.5 מיליארד שקלים על נזקי שיטפונות. הבינוי המתרחב בארץ הופך שטחים מחלחלים לשטחים אטומים ומגביר את הבעיה.
לפי דו"ח מבקר המדינה נדרשים כ-6 מיליארד שקלים לכל מיזמי הניקוז הנדרשים בארץ.
בשבת הקרובה הציבור עלול לשלם את המחיר
אטינגר הוסיף שמערכת הגשם הגדולה שצפויה להתרחש בשבת הקרובה עלולה לגרום להצפות משמעותיות ולגבות מחיר על הזנחה רבת-שנים. לדבריו, ב-2021 התקציב השוטף ותקציב התחזוקה עמדו על 269 מיליון שקלים, שלדבריו, אינם יכול להספיק לטיפול במערכות הניקוז.
אף שבאוצר מדברים על הגדלת התקציב, הצעת החוק הנוכחית לא מקצה מקור תקציבי חדש, אלא מציעה הגדלה של תקציבי הפיתוח: סמכות להעביר עד 20% ממכסות רשות מקרקעי ישראל מהתקציב השוטף לתקציבי הפיתוח.
עמיחי דרורי מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני במרכז השלטון המקומי טען: "אנו רואים שימוש בדרך עקיפה כדי להקים מפעלי ניקוז על חשבון הרשויות. גם 6 מיליארד שקלים לא יפתרו את כל הבעיות".
בחורפים האחרונים חוותה מדינת ישראל סופות קשות שכללו ממטרים רבים בפרק זמן קצר, מה שהציף את בעיות הניקוז הקשות מהן סובלות ערים רבות בישראל, ואף עלתה בחייהם של שלושה בני אדם, דין שושני ז"ל וסתיו הררי ז"ל שנהרגו באסון המעלית בדרום תל אביב, ומוטי בן שבת ז"ל שטבע כשניסה להציל משפחה שנסחפה בשיטפון בנהריה. שר החקלאות הקודם, אלון שוסטר, כבר פעל להוספת מימון לתחום הניקוז בערים, אך גם התוספת ההיא מועטה לעומת הצורך המתגבר
משבר האקלים מצריך השקעות גדולות
תכנון מערכות ניקוז מבוסס על חישובי הסתברות. אירוע גשם שגרתי, שקורה בכל שנה או כל כמה שנים, אמור להכתיב את הקיבולת של המערכת. לעומת זאת, אירוע גשם נדיר במיוחד, שאמור להתרחש בכל 100 שנה או יותר, לא מחייב את המתכננים להתאים את התשתיות עבורו.
כיום, משבר האקלים מגביר משמעותית את התדירות של אירועי אקלים קיצוניים ובהם סופות גשם חזקות. לכן, החישובים שעל בסיסם נבנו תשתיות כבר אינם בתוקף ונדרשים להתאמות בעקבות שינוי ההסתברות לאירועים הצפות ושטפונות קשים יותר.
החברה להגנת הטבע: לעבור לפתרונות מבוססי טבע
עו"ד אסף בן לוי, יועץ משפטי מהחברה להגנת הטבע טען שיש לקדם פתרונות מבוססי טבע ולא פתרונות הנדסיים. לטענתו, החוק צריך להתחשב בסביבה ולמצות פתרונות סביבתיים טבעיים.
לפי נייר העמדה של החברה צפויה התגברות של אירועי הקיצון כמו גשמים כבדים, בשל שינוי האקלים וההיערכות הנכונה צריכה להיעשות בגישה שונה מהמקובלת עד כה.
"ההתייחסות לנחלים הייתה כאל תעלות ניקוז שנועדו להוביל כמות מים גדולה ככל האפשר בזמן הקצר ככל האפשר, לצורך פינוי כמויות המים מאגן הניקוז לים", נכתב בנייר העמדה. "פתרון זה הוכח כלא מספק ואף הרסני. יכולת הובלת המים טובה עד כמות מסוימת והיא מייצרת כשלים אחרים, כמו זרימת מים בקצב ומהירות גבוהה יותר, מה שמסכן יותר את מי שנתקל בשיטפון. פתרון זה גם גרם להרס המערכות האקולוגיות של הנחלים וסביבתם".
בחברה מציעים להגביל את הפיתוח ולשקם את הנחלים, כדי להתמודד עם התקפות גשם כבדות יותר. "יש למצוא פתרונות מבוססי טבע כגון שימור ושיקום הנחלים, החזרת פיתולי הנחלים, שטחי ההצפה של הנחלים, שימור בתי גידול לחים שמשמשים מערכות איגום טבעיים למי גשמים חזקים ועוד. פתרונות אלו ימזערו את הסכנות מההצפות ובנוסף גם ישקמו מחדש את הטבע באופן שישמור עלינו טוב יותר".
נעמי צור, מייסדת הפורום הישראלי לעירוניות, הציגה בועידת גלזגו את עמק הצבאים בירושלים, כפתרון מבוסס טבע, למניעת הצפות. בעמק טופחו כמה אגמים, שמאפשרים לאגור מי גשם ונגר למנוע הצפות בשכונות סמוכות.
