דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
19.2°תל אביב
  • 16.7°ירושלים
  • 19.2°תל אביב
  • 19.1°חיפה
  • 19.9°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 27.3°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 16.6°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

מנכ"ל קבוצת חיפה, מוטי לוין: ״הרעיון לייבא פוספט הוא הרבה פחות טוב מבחינה סביבתית״

״ייבוא פוספט מעביר את הבעיה למקום אחר ובכך מגדיל את טביעת הרגל הפחמנית של המוצר״, אומר לוין, ״תעשיות המזון, החקלאות והמים בישראל - כולן צריכות את החומר הזה״ | השרה להגנת הסביבה זנדברג דורשת לעצור את כריית הפוספטים של רותם אמפרט בנגב

מנכ"ל קבוצת חיפה מוטי לוין: ״כריית פוספטים היא אינטרס תעסוקתי וסביבתי״ (צילום: קבוצת חיפה)
מנכ"ל קבוצת חיפה מוטי לוין: ״כריית פוספטים היא אינטרס תעסוקתי וסביבתי״ (צילום: קבוצת חיפה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מוטי לוין, מנכ"ל "קבוצת חיפה" (לשעבר חיפה כימיקלים), מזהיר שלהפסקת כריית הפוספטים בישראל יהיו השלכות שליליות לא רק על המפעל הכורה אותם ״רותם אמפרט״, אלא גם על תעשיות ההמשך שפועלות בישראל, המעסיקות אלפי עובדים.

מפעל הדשנים שמנהל מוטי לוין בנגב, הוא לקוח מרכזי של הפוספטים מרותם אמפרט. לדבריו, ייבוא זה מהלך קשה ליישום, ואין לו עדיפות ברמה הסביבתית. "המשך הפקת הפוספט בישראל הוא אינטרס של מדינת ישראל״ אומר לוין, ״גם תעסוקתית וגם סביבתית״.

דבריו של לוין נאמרים על רקע המאבק שמתנהל סביב הקמתו של מכרה פוספטים בשדה בריר, על ידי מפעל רותם אמפרט.

עתודות הכרייה בהם משתמש מפעל רותם אמפרט קרובות למיצוי, ולחברה יש תכניות להתחיל בפיילוט כרייה באזור שדה בריר ליד ערד. תכנית זו עוררה התנגדות, והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) הגישה לאחרונה ערר על קידום תכנית המתאר, במטרה לעכב את הליך האישור ואולי אף לבטלו מנימוקים סביבתיים.

"הפוספטים משמשים תעשיות ישראליות רבות"

קבוצת חיפה היתה אחת החברות המובילות בעולם להפקת דשנים מיוחדים, עד לסגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה בצו בית משפט ב-2017. הדשנים של קבוצת חיפה מאפשרים הזנה איכותית המצמצמת שימוש עודף ולא מבוקר בחומרי דישון. סגירת המפעל גרמה לנסיגה בנתח השוק העולמי של החברה, נתח שהיא מעוניינת להשיב לעצמה.

מפעל פוספטים בנגב. ״ניסינו למצוא חלופות יותר מפעם אחת״ (צילום: Shutterstock).
מפעל פוספטים בנגב. ״ניסינו למצוא חלופות יותר מפעם אחת״ (צילום: Shutterstock).

"כל הרעיון של הקמת החברה בשנות ה-60, על ידי ממשלת ישראל, היה לתת ערך מוסף גבוה יותר למינרלים של ארץ ישראל – אשלג מים המלח, והפוספטים. אנחנו תעשיית ההמשך של המינרליים האלה ומייצרים מהם דשנים איכותיים.

״זה מאפשר להפיק מקסימום תוצרת במינימום שטח ופגיעה סביבתית, תוך חיסכון במים והפחתת זיהומי קרקע. הפוספט, כמו אשלג, נמצא בנתיב הקריטי של קבוצת חיפה, אבל גם של תעשיות ישראליות חשובות נוספות, בין היתר, המים, המזון והאספלט".

ניסיתם למצוא חלופות למוצר של רותם אמפרט ?
"ניסינו יותר מפעם אחת לאתר חלופות, אך לאחר בחינות שביצענו הסתבר שהרעיון לייבא פוספט הוא הרבה פחות טוב מבחינה סביבתית. זה לא רק קבוצת חיפה. בתעשיית המזון, בחקלאות, בסניטצית המים והאספלט יש צורך בחומר הזה. במידה ולא תהיה כרייה בישראל, התעשיות יצטרכו לייבא.

"לייבוא יש משמעויות סביבתיות – הובלה ימית, נמלים ועוד. בנוסף, יכולת האכיפה של תהליך הכרייה במדינות מחוץ לישראל לא קיימת. על המדינות מהן ניתן לייבא: ירדן, מצרים, טוגו, מרוקו, רוסיה, אין פיקוח של רגולציה ישראלית. אתה צריך להבין שפוספט זה שם כללי. המאפיינים המינרליים שלו משתנים ממקום למקום וכאן יש אתגר מאוד גדול".

מה המשמעות של זה ?
"ייבוא פוספט מעביר את הבעיה למקום אחר ובכך מגדיל את טביעת הרגל הפחמנית של המוצר. לכן, אני חושב שצריך להסתכל על הנושא בצורה הוליסטית גלובלית ואחראית. כרייה זה לא התחום שלנו ואין לנו עניין בהתמודדות על הזכיון של כי"ל. אנחנו לקוחות המשך וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. התלות שלנו בו היא מאוד גבוהה".

השקעה של חצי מיליארד דולר

כיום החברה פועלת להגדלת כושר הייצור של המפעל הדרומי במישור רותם, ׳חיפה נגב טכנולוגיות׳. היקף ההשקעה גדול בקנה מידה ישראלי ועומד על חצי מיליארד דולר, שאמורים לכסות הקמת מפעל לייצור אמוניה, תוספת מתקני ייצור דשנים, פרויקטים להפחתת פליטות לסביבה וגיוון סל המוצרים של החברה. בשנת 2019 החברה גם חידשה את ההסכם הקיבוצי במפעל וכיום אף מגייסת עובדים חדשים.

כמה עובדים יש היום בחברה ?
"חיפה כימיקלים מחזיקה במפעל קרוב ל-300 עובדים. יש עוד כ-150 עובדים בשאר חלקי המדינה, במעבדות ובמשרדים, שתלויים בפעילות הזו, ועוד 300 עובדים ברחבי העולם, שמוכרים את המוצרים שלנו ומשרתים חקלאים במעל 100 מדינות".

איך זה משפיע על העתיד התעסוקתי שלהם ?
"קבוצת חיפה נמצאת בעיצומו של מהלך השקעות דרמטי – חצי מיליארד דולר בשנים הקרובות. זה מהלך שקיבל את התמיכה של ממשלת ישראל דרך רשות ההשקעות. יש החלטת ממשלה שקבעה שאמוניה תיוצר בישראל, וקבוצת חיפה הרימה את הכפפה. 250 מיליון דולר זו ההשקעה להקמת מפעל אמוניה בחצרות המפעל שלנו במישור רותם. כל ההשקעות האלה – נותנות אופק תעסוקתי נפלא לעובדינו ולמעגל השני של ספקים וקבלנים. אני מאמין שממשלת ישראל מבינה את זה".

כל זה תלוי בשדה בריר ?
"אנחנו עוקבים אחר ההתפתחות של שדה בריר. כל מי שנוגע בעניין הזה, גם ברמה הממשלתית יודעים שקבוצת חיפה ותעשיות המשך נוספות מאוד תלויות בפוספט הזה, אבל לא אני מחזיק בזכיון ואני לא מתערב ישירות. אני מקווה שזה יאושר. החששות מהנושא הזה נראים לי מופרזים.

"כי"ל, כמונו, משקיעים הרבה מאוד בנושא עמידה בדרישות חוק אוויר נקי. אפשר לנהל את הכריה בשדה בריר בצורה בטוחה, שתועיל לקהילה וגם לתעשייה. אין לי ספק בכלל. רואים פה צל הרים כהרים, נזכרים בחוויות מהעבר. במשרד להגנת הסביבה יש יחידות פיקוח, אני לא רואה שום סיבה לעכב את מימוש הזכיון הזה לכי"ל או לכל אחד אחר. אני מעריך שהם הכי מיומנים בישראל לבצע את העבודה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!