ח"כ הכנסת נעמה לזימי (עבודה) הגישה מחדש את החוק למניעת התעמרות במקומות העבודה. לזימי ל'דבר': "לא ייתכן שעובדים כה רבים יספגו בעבודתם באופן קבוע השפלות וצעקות והדבר יעבור בשקט, אסור לנו להשלים עם זה כחברה".
"למרות שרבים סובלים מהתעמרות במקום עבודתם, החוק הישראלי לא מכיר בסוגיה ולא ממש מבדיל בין התעמרות הלכה למעשה לבין מנהל קשוח", היא מוסיפה. "עובדים רבים סובלים בצורה קיצונית מהתעמרות בעבודה וגם סוחבים איתם טראומות ממקומות עבודה שבהם התעמרו בהם, ואין להם היום לאן לפנות".
לדבריה, "החוק יגדיר מהי התעמרות בעבודה ויעניק לעובדים שנפגעו ממנה אפשרות לתבוע מעסיקים שפגעו בהם ולקבל פיצויים".
ההצעה שהגישה לזימי מבוססת על הצעת חוק בנושא שהגישה שרת התחבורה, אז חברת הכנסת, מרב מיכאלי בכנסת ה-20. הצעת החוק מגדירה התעמרות בעבודה כ"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה".
ההצעה כוללת שורת דוגמאות להתנהגות מסוג זה, בהן התייחסות מבזה ומשפילה באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא או הפצת שמועות מזיקות והכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים. דוגמאות נוספות הן שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות הצבת דרישות בלתי סבירות, ייחוס עבודתו והישגיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של אדם או פגיעה בלתי סבירה בפרטיות.
במסגרת החוק המוצע תוגדר התעמרות בעבודה כעוולה אזרחית, עליה יהיה ניתן לתבוע עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. בדומה למודל הקיים בחוק למניעת הטרדה מינית, מעסיקים יחויבו לקבוע ולפרסם תקנון למניעת התעמרות בעבודה, לקבוע מנגנון להגשת תלונות בנושא ולטיפול באירועי מסוג זה.
לדברי לזימי בכוונתה להעלות את הצעת החוק לוועדת השרים לחקיקה רק אחרי דיונים מקדימים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, וביצוע התיקונים הנדרשים בהצעה לצורך השגת תמיכה ממשלתית.
את ההצעה מקדם גם הפורום למניעת התעמרות בעבודה, ולפני מספר שבועות הביעה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן (העבודה) תמיכה בחקיקתו. יו"ר סיעת העבודה, ח"כ רם שפע, תומך גם הוא במהלך.
55.4% מהעובדים בארץ חוו לפחות פעם אחת הצקה
הצעת החוק שנוסחה על ידי מיכאלי בשיתוף משפטנית אורית קמיר, שניסחה בעבר את החוק למניעת הטרדה מינית, עברה בכנסת ה-20 בקריאה טרומית אך הליך חקיקתה נתקע שנים ארוכות.
עם זאת, בתי הדין לעבודה השתמשו בהגדרת ההתעמרות בעבודה שהוצעה בשורה של פסיקות, בהן נקבעו פיצויים לעובדים בגין עגמת נפש.
לפני פיזור הכנסת ה-20 עלתה ההצעה פעם נוספת לדיון בוועדת העבודה והרווחה במאמץ להשלים את חקיקתה, אבל משרד המשפטים הערים אז קשיים על קידומו ודרש לחייב את קורבן ההתעמרות להוכיח שלמתעמר הייתה 'כוונת זדון' על מנת להיות זכאי לפיצויים.
המשרד התנגד אז גם להכוונה להטיל על המעסיק אחריות לטפל בתלונות של עובדים על התעמרות מצד לקוחות או ספקים.
לפי דו"ח בנושא שפרסם משרד הכלכלה ב-2016, כ-30% מהעובדים במדינות מערביות דיווחו שחוו לאורך חייהם הצקות כלשהן במקום עבודתם, לרוב מצד הממונים עליהם. בסקר שערך המשרד, 55.4% מהעובדים בישראל דיווחו שחוו לפחות פעם אחת הצקה במקום עבודתם.
"השפעתה של העסקה פוגענית על העובד עלולה להיות הרסנית ביותר, היא עלולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית", נכתב בדו"ח, " היא גורמת לביצועים ירודים, פוגעת במוטיבציה וגורמת לאיכות חיים ירודה. דרכי ההתמודדות של עובדים עם העסקה פוגענית עלולות להוביל להיעדרויות תכופות ואף לגרום לעזיבת מקומות עבודה".
