דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

במקום צינור גז מישראל: ממשל ביידן תומך בצנרת חשמל בין אירופה לאפריקה 

משרד החוץ האמריקאי הודיע שהוא מסיר את תמיכתו מפרויקט האיסטמד להולכת גז מישראל לאירופה דרך יוון וקפריסין: "אנחנו מעבירים את המיקוד שלנו לחיבורי חשמל שיכולים לתמוך גם בגז וגם במקורות אנרגיה מתחדשים"

מאגר הגז לוויתן. הכדאיות הכלכלית של פרויקט האיסטמד הייתה מוטלת בספק מיומו הראשון (צילום: פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הממשל האמריקאי תומך בפרויקטים לחיבור רשתות חשמל בין אירופה לאפריקה, במקום בפרויקט האיסטמד להולכת גז מישראל לאירופה. מדובר בשינוי גישה כלפי טורקיה, שהתנגדה לכל פרויקט גז במזרח הים התיכון ללא שיתוף פעולה עמה.  

משרד החוץ האמריקאי הודיע השבוע שחדל לתמוך בפרויקט האיסטמד, שנועד להוליך גז מישראל לאירופה דרך קפריסין ויוון. "נותרנו מחויבים לחיבור אנרגטי פיזי בין מזרח הים התיכון לאירופה. אנחנו מעבירים את המיקוד שלנו לחיבורי חשמל שיכולים לתמוך גם בגז וגם במקורות אנרגיה מתחדשים". 

מדובר בשינוי כיוון משמעותי לעומת ממשל דונלד טראמפ, שפעל לחזק ציר אמריקאי ואנטי-טורקי במזרח התיכון, שבו היו חברות יוון, קפריסין וישראל. בתחילה תמכה ישראל גם בשילוב טורקיה בפרויקט, אבל היחסים עמה התדרדרו. טורקיה מצדה הכריזה פעמים רבות שכל פרויקט תשתית במזרח הים התיכון שלא יכלול אותה נידון לכישלון.

האיסטמד הוא פרויקט בתכנון ציבורי אבל בהשקעה פרטית, שסומן כ'פרויקט מיוחד' של האיחוד האירופי, אבל הכדאיות הכלכלית שלו הייתה מוטלת בספק מיומו הראשון. גם כיום, כשמחירי הגז באירופה גבוהים מאוד, האיחוד האירופי לא פרסם עמדה אחרת.

בכיר באיחוד אירופי אמר לאתר יורואקטיב שמעבר לסיכונים הכלכליים וההנדסיים בפרויקט, ראייה ארוכת טווח של משק הגז באירופה יוצרת חוסר ודאות, ומעניקה עדיפות לטכנולוגיות 'חסינות אקלים', בעוד צריכת הגז באירופה צפויה לרדת בעשרות אחוזים לקראת 2050. הבכיר הוסיף שביחס לצריכת הגז שתיוותר, יש להעדיף שימוש במימן, ביו-גז וגז סינטטי, ולא גז מחצבים תת-קרקעי.

תוואי צינור הגז יורו-מד. עדיפות לטכנולוגיות 'חסינות אקלים' (עיצוב: אידאה)

אישור האיסטמד על ידי ממשלות קפריסין, יוון וישראל היה צעד בעל משמעות גיאופוליטית שלא נוגעת רק לאנרגיה. בקונגרס האמריקאי עבר חוק "שיתוף הפעולה במזרח הים התיכון בנושאי אנרגיה וביטחון", שהוא יוזמה דו-מפלגתית, בהובלת הסנאטורים מרקו רוביו מהמפלגה הרפובליקנית ורוברט מנדז מהמפלגה הדמוקרטית. החוק מתאר שינוי במדיניות האמריקאית כלפי מדינות האזור, שמורכבת מהסרת האמברגו האמריקאי לגבי אספקת נשק ואימונים ליוון ולקפריסין, ותמיכה במיזמים משותפים של ישראל, יוון וקפריסין בתחומי האנרגיה.

אם יוקם, יהיה האיסטמד פרויקט צינור הגז הימי הארוך בעולם, ובעל מורכבות הנדסית גדולה מאוד, אבל קיבולת של 10 BCM בשנה בלבד בשלב הראשון. לשם השוואה, צינור נורד סטרים 2 להולכת גז בין רוסיה לגרמניה, עשוי להוליך 55 BCM בשנה, והוא עומד כעת שומם וממתין לאישורי הפעלה רגולטוריים בגרמניה, בעוד אירופה משוועת למשלוחי גז, שמחירו זינק בחדות.

כך, גם כוונתה של אירופה להגדיר את הגז כטכנולוגיה חיונית לביצוע מעבר אנרגטי לכלכלה נטולת פחמן, לא מבטיח תמיכה בצנרת להולכת גז מחצבים מישראל.

במקום האיסטמד, ארצות הברית תתמוך כעת בפרויקטים כמו יורואפריקה, להנחת כבלי חשמל בים, שיחברו בין מצרים לקפריסין. גם בישראל מקדמים חיבור חשמלי לקפריסין, מה שיאפשר חיבורי חשמל בין ישראל לאירופה דרך יוון.  

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!