הצבא הרוסי נלחם באוקראינה משך שבועיים, זורע הרס משמעותי, מייצר משבר הומניטרי ומיליוני פליטים, ולמרות זאת לא מצליח להביא להישגים משמעותיים בתחום המדיני. פוטין הכריז שיצא למלחמה בשביל לפרז את אוקראינה מנשק ולהרחיקה מהמערב, אבל כרגע נראה שנסוג מחלק מדרישותיו ומוכן להתפשר על הישג מוגבל יותר: הכרה בסיפוח חצי האי קרים, מתן עצמאות פורמלית למחוזות הבדלניים במזרח והתחייבות לאי הצטרפותה של אוקראינה לנאט״ו. גם לדרישות האלה, אחרי הפלישה הרוסית, האוקראינים מסרבים נכון לעת הזו.

למה טעו הפרשנים הצבאיים

למרות האזהרות הרבות של הממשל האמריקאי לפיהן רוסיה מתכוונת לפתוח במלחמה, חלק גדול מהפרשנים הצבאיים ברחבי העולם העריכו שלא צפויה מלחמה של ממש. אחד מהפרשנים האלה הוא פרדריק קגן, סופר והיסטוריון צבאי יהודי-אמריקאי, נאו-שמרן, המשמש כיום חוקר בכיר ב"מכון היוזמה האמריקאית לחקר מדיניות ציבורית" (AEI).

לפי קגן, ההיערכות הצבאית הרוסית היתה לא מתאימה לניהול מלחמת הכיבוש שמתנהלת כיום. בפודקאסט ״בית ספר למלחמה״ ("School Of War") אמר קגן שתשומת הלב שלו הופנתה לאזור כבר לפני מספר חודשים, לאחר שהבית הלבן הזהיר מפני תחילת ריכוזי הכוחות של הצבא הרוסי.

פרדריק קגן, "הכוחות הכי טובים שיש לרוסים נמצאים מסביב למוסקבה" (צילום: Yagil Henkin Pics from COIN Conference / Alamy Stock Photo)

״כשהרוסים בנו את הכוח הצבאי בבלארוס ובמערב רוסיה״, אמר קגן בשבוע שעבר, ״הם לא הציבו את כוחות העילית שלהם על הגבול. הכוחות הכי טובים נשארו מסביב למוסקבה. כשחיפשנו אינדיקציות לכך שהם רציניים בקשר לפלישה, המשכנו לחפש סימנים לארמייה הזו, והאם הדיביזיות הללו נוסעות דרומה ומערבה, וראינו שהן לא. זה היה נראה תמוה בעיני״.

קגן מספר שחלק ניכר מהכוחות הגיעו מיחידות פחות מאומנות ומצויידות המוצבות במרחק של אלפי קילומטרים בגבול עם סין, בשילוב כוחות מאומנים קצת יותר ממרכז המדינה. המהלך הזה התפרש כהפגנת כוח, ולא היערכות לכיבוש.

סימן נוסף לתרחיש 'הפגנת הכוח' היה ליקוט כוחות מדיביזיות שונות והרכבתם לכדי יחידות חדשות. אין בקרב הכוחות האלה שדרת פיקוד ותיקה ומסודרת. ״טנקים שותים דלק, אפילו טנקים רוסים. הם בשום צורה לא גרועים כמו טנקים אמריקאים, אבל אפילו טנקים רוסים שותים המון דלק״, אומר קגן, ״חיילים צריכים לאכול. אז הערכנו שהם ישקיעו זמן בבניית בסיסים בדרום מזרח בלארוס והם לא עשו אפילו את זה.

״ברור שטעינו בהערכה שהם לא יפלשו, כי הם פלשו", אומר קגן, ״בכל מקרה, הבעיות שאנחנו רואים היום הן כולן בעיות שצפינו מראש שיתרחשו, אם הם באמת ינסו לעשות משהו משוגע כמו מה שהם מנסים לעשות״.

הלחימה האוקראינית הפתיעה את הרוסים

״אני לא מבין למה יש בכלל מטוסים אוקראינים באוויר כעת״, אומר קגן, ״אני הייתי מעריך שהרוסים יכולים לקרקע את חיל האוויר האוקראיני תוך 24 שעות, אם לא פחות מזה. אני לא מבין איך יש מל״טים אוקראינים מתוצרת טורקיה שעדיין פעילים. הייתי מעריך שהרוסים יכולים למנוע את הטיסות הללו, אבל הם לא״. קגן מתאר כיצד האוקראינים הצליחו להדוף מספר מתקפות של כוחות צנחנים רוסיים באזור קייב ומדגיש, "הצנחנים הם חיילי העילית של הצבא הרוסי, ולא הייתי מהמר שהאוקראינים יצליחו לרסק אותם ככה, אבל הם הצליחו. אם הצנחנים מפסידים זה אומר שיש הרבה בעיות בצבא הרוסי".

אם בעבר, חלק גדול מהאוכלוסייה באוקראינה תמך בשמירה על אוקראינה כמדינה חצי עצמאית הנשענת על רוסיה, תמיכה זו לא הפכה עד כה להתגייסות לטובת המאמץ הצבאי הרוסי. השינויים מאז ההפיכה באוקראינה בשנת 2014, שכללו את סיפוח קרים ומרד בשני המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה, גרמו לשינויים משמעותיים באוקראינה, שנראה שרוסיה המעיטה בחשיבותם.

מטה FSB במוסקבה. הבכירים היו רק חלק מהמבוקשים (צילום ארכיון: roundex/Shutterstock)

מעבר להרחבה של צבא אוקראינה ואימונו, וצבירת ניסיון בלוחמה מול המורדים במזרח, ניתן לציין גם שינוי חברתי. לפי ההיסטוריון הישראלי מרכוס זילבר, בשנים האחרונות התגבשה באוקראינה תודעה לאומית אזרחית, שהתחזקה על חשבון גורם הזיקה האתנית. דבר זה בלט בבחירת היהודי דובר הרוסית ולדימיר זלנסקי, לנשיא המדינה.

לעומת האופן המגושם בו התנהלה התקיפה הרוסית בשבוע וחצי הראשונים, קגן טוען שהאוקראינים מנצלים את כוחם הצבאי הנחות באופן יעיל, תוך שימוש ביחידות קטנות וניידות, שלא עוסקות רק בבלימת המתקפות הרוסיות, אלא יוצאות גם להתקפות נגד שמעכבות את התקדמות הרוסים. כיום, האוקראינים נערכים למערכה על קייב, באופן שעשוי לעלות לרוסים בקורבנות רבים ומאבק על כל רחוב.

בכירים בסוכנות הביון הרוסית, ה-FSB נעצרו בימים האחרונים, על פי דיווח של הטיימס הלונדוני. על פי הדיווח, בקרמלין לא היו מרוצים מההערכות המקדימות של בכירי הביון ביחס למלחמה וההתנגדות האוקראינית. סרגיי בסדה, ראש תחום מודיעין החוץ בסוכנות הביון הרוסית, וסגנו, אנטולי בוליוק, הפכו פתאום למבוקשים במבצע מעצרים במוסקבה.

"למלחמה הרוסית יש התנגדות מבית"

הפלישה לאוקראינה לוותה במספר גדול של הפגנות המוניות בערים הגדולות ברוסיה, בהם השתתפו עשרות אלפי אזרחים, אשר אלפים מתוכם נעצרו על ידי המשטרה. אי שקט אזרחי מסוג זה נדיר ביותר ברוסיה, בשל היד הקשה שנוקטת המשטרה כנגד מפגינים באופן שגרתי. ברוסיה אין אהדה ציבורית רבה לברית נאט"ו או למערב, אך הקרבה החברתית והמשפחתית בין רוסים לאוקראינים רבים הינה מחסום בפני תעמולת הממשל הרוסי, לפיה אוקראינה מנוהלת על ידי "נרקומנים ונאצים".

״הרבה מהציבור הרוסי לא מאמין לתזה של אוקראינה הנאצית״, אומרת ל׳דבר׳ ד״ר דינה זיסרמן-ברודסקי. היא קיבלה את שני תאריה הראשונים מהאוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה, עשתה דוקטורט באוניברסיטה העברית בלימודים סלאביים וכיום מרצה בהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון.

הפגנה נגד המלחמה בסנט פטרסבורג. "מה שמפתיע זו ההתנגדות בקרב קבוצות מאוד ממסדיות" (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky)

״אולי חלק מהציבור הרוסי התרגל להאמין ולהגיד מה שאומרים לו״, אומרת זיסרמן-ברודסקי, ״יש כאלה שמפחדים להביע את דעתם, אבל מה שמפתיע זו ההתנגדות בקרב קבוצות מאוד ממסדיות. המורים ברוסיה הם אחת מהקבוצות שמקבלות שכר מהמדינה, הם משתתפים בכל הזיופים בבחירות, הם אנשים תלויים לחלוטין במדינה, ובכל זאת קבוצת מורים גדולה חתמה על עצומה נגד המלחמה. ייתכן שעדיין אי אפשר לדבר על שינויי עומק, אבל אולי זה מסמל משהו. בחודשים הקרובים נוכל לראות לאן זה מתפתח״.

בתגובה למחאה הרוסית, השלטון צמצם באופן דרמטי את שאריות חופש הביטוי במדינה, אך לצעדים הללו יש השפעה פחותה על הדור הצעיר. ״יש להם אינטרנט למרות כל הניסיונות לחסום את הרשת״, אומרת זיסרמן-ברודסקי, ״למי שכן רוצה להשיג אינפורמציה, ללא ספק יש איך לעשות את זה, ואלו בעיקר צעירים. רוב האזרחים פחות חושבים על מקורות אלטרנטיביים למידע, אלא על איך לגמור את החודש. רמת החיים יורדת באופן קטסטרופלי״.

הסנקציות פוגעות ברוסיה באופן חריף ומהיר מהמצופה

לפי העיתונאי יאיר נבות, לסנקציות שהטיל המערב יש השפעה רבה על הכלכלה הרוסית. הבורסה תישאר סגורה לפחות עד ה-21 במרץ. ערך הרובל יירד באופן דרמטי בשווקים הבינלאומיים, בכספומטים נראים תורים ארוכים לצורך אגירת מזומן, ובמקומות מסוימים ישנו אפילו מחסור בסחורות יסוד.

1. עוד קצת על כמה מההתרחשויות בתוך רוסיה. הבנק המרכזי הודיע שהבורסה במוסקבה תישאר סגורה גם בשבוע הקרוב, דהיינו לפחות עד ה 21 במארס. יום המסחר האחרון שם התקיים ב 25 בפברואר, יממה לאחר תחילת הרחבת הפלישה הרוסית. בימים האחרונים נשמעים אט אט יותר ויותר קולות גם מקרב איילי ההון של

— Yair Navot (@Ynav) March 12, 2022

היקפן ועומקן של הסנקציות המוטלות כיום על רוסיה הוא יוצא דופן בהיסטוריה, ומזכיר משטרי סנקציות חריפים שהוטלו על איראן וצפון קוריאה. לא במקרה הכריז הממשל הרוסי על הסנקציות המערביות כ'הכרזת מלחמה'. גם אם תושג הפסקת אש מהירה, ואפילו יבוטלו כל הסנקציות, הכלכלה הרוסית תספוג נזק כבד בטווח הארוך.

דוגמה לכך היא הכוונה האירופית להפחית במהירות האפשרית את התלות באספקת גז ונפט מרוסיה, מה שיהווה פגיעה ישירה ומשמעותית בהכנסות של רוסיה, ויהפכו אותה לתלויה בסין הרבה יותר.

הרוסים מעדיפים לסיים את זה מהר, אבל ללא השפלה

״פוטין רוצה לגמור את המלחמה הזו כמה שיותר מהר״, אומר צבי מגן, לשעבר השגריר הישראלי באוקראינה וברוסיה, וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ״מי שמנצח לא ממהר לגשת למשא ומתן״. בין אוקראינה לרוסיה נערכו לפחות 4 סבבי משא ומתן רשמיים עד היום, לרבות ניסיונות התיווך הישראלים. עד כה ללא תוצאות.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ״מי שמנצח לא ממהר לגשת למשא ומתן״ (צילום: Mikhail Metzel, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

רוסיה מחזיקה בחצי האי קרים כבר מ-2014, אבל ויתור אוקראיני רשמי על חבל הארץ הזה, יאפשר למוסקבה לדרוש הסרה של סנקציות שהוטלו עליה על ידי המערב עוד מאז. בלוהנסק ודונייצק כבר התרחשו בפועל חילופי אוכלוסין במהלך השנים, אבל האוקראינים מסרבים לוויתור על הערים הללו לטובת רוסיה. מבחינתם המשמעות של זה יכולה להיות פירוק של המדינה ב"ביסים קטנים" נוספים בעתיד. למרות שאוקראינה לא מסוגלת להצטרף לנאט"ו במצבה הנוכחי, הכוונה לצרף אותה בעתיד מהווה קלף מיקוח משמעותי בעבורה, ונכון לעכשיו היא איננה ששה לוותר עליו.  בינתיים, לא נראה מוצא למשא ומתן בין הצדדים.

״אולי אנחנו נמצאים בתחילת סופו של משטר פוטין״

״ההתפרקות של האימפריה הרוסית תמיד הייתה קשורה למלחמות״, אומרת זיסרמן-ברודצקי. לדבריה, מלחמת קרים ב1854-5, הביאה לשחרור הצמיתים. ההפסד במלחמת רוסיה-יפן ב-1905 הוביל לניסיון הפיכה שכשל, ולדיכוי מוגבר בדגש על פרעות אנטישמיות ביהודים. ב-1914 התקבלה מלחמת העולם בהתלהבות ותמיכה גורפת, אבל בתחילת 1917 האימפריה התפרקה והמשטר נפל כמעט ללא התנגדות. ״אפילו חברים במשפחת הצאר יצאו עם הסרט האדום להפגין נגד המשטר ובעד הרפובליקה״.

הניצחון הסובייטי במלחמת העולם השנייה תרם להתעצמות ברית המועצות והביא אותה לשיא כוחה וללגיטימציה בינלאומית, ואף הערצה במפלגות השמאל במערב. גם במלחמת אפגניסטן, בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, רואה זיסרמן-ברודצקי חשיבות.

״המלחמה באפגניסטן הייתה לכאורה רחוקה מהאדם הסובייטי, אבל היא תרמה לנפילת האימפריה הסובייטית, והמצב הזה מאוד דומה להיום. אולי אנחנו נמצאים בתחילת סופו של משטר פוטין, ושינוי בגבולות של רוסיה כפי שאנחנו מכירים כיום״.

קגן מנסח את זה קצת אחרת. ״בשורה התחתונה״, הוא אומר, ״כשאתה בוחן את זה על בסיס סדרי הכוחות (מספרי טנקים, קני ארטילריה, מטוסים, טילים), אתה מגיע למסקנה שהרוסים הולכים לנצח. גם היום תגיע לאותה מסקנה. אבל תלמידי ההיסטוריה הצבאית יודעים שיש מקרים שבהם החישובים הללו הם פשוט מוטעים לגמרי״.