דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
20°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 17°באר שבע
  • 27°אילת
  • 21°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / 100 מיליארד שקלים עודפים: ההחלטה לאן יזרום הכסף היא של חברי הממשלה

נתוני התקציב שפורסמו אתמול אמורים להקשות על האוצר לטעון שהעלייה בהכנסות המדינה היא זמנית | האם הכסף ילך לכיסוי חוב, להורדת מיסים לעשירונים גבוהים או לצרכים חברתיים בוערים 

ראשי סיעות ממשלת בנט-לפיד (צילום ארכיון: רענן כהן)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

נתוני תקציב המדינה שפורסמו אתמול (שלישי) אמורים להקשות על משרד האוצר להמשיך ולטעון שהכנסותיה הגבוהות של ישראל ממיסים הן תופעה זמנית. בארבעת החודשים האחרונים זינקו הכנסות המדינה ב-25% בהשוואה לשנה שעברה, בעיקר בגלל עלייה בגביית מיסים.

אם המגמה תמשיך כפי שהיא, הכנסות המדינה יהיו גדולות בכ-100 מיליארד שקלים בהשוואה להערכה לפיה נבנה תקציב המדינה. גם אם הסכומים יהיו פחותים יותר, עדיין מדובר יהיה בעשרות מיליארדי שקלים מעבר לצפי ההכנסות. השאלה: מי יקבע מה יעלה בגורלם של המיליארדים העודפים. אלו יכולים להיות אנשי האוצר, או נבחרי הציבור, שזה תפקידם.

***

166.6 מיליארד שקלים ממיסים נגבו מתחילת השנה, כ-34 מיליארד שקלים יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. קשה בשלב זה לנתח לעומק את הגורם לעלייה, אבל נראה שלזינוק של 28.9% בהכנסות ממיסוי על הכנסות (שכר) יש תפקיד מרכזי בכך.

מיסים אלה הם מקור תקציבי תנודתי פחות ממיסים על עסקאות נדל״ן, שאמנם זינקו בתקופה האחרונה, אך עדיין מהוות חלק קטן מהתמונה הכוללת (כ-9 מיליארד שקלים). הם גם פחות תנודתיים ממיסים על רכישות, שייתכן ועלו בקצב מוגבר עם היציאה מהקורונה. אם לא יהיה אירוע חריג, מי שקיבל משכורת באפריל, יקבל משכורת דומה גם במאי, יוני ויולי.

ישנן סכנות לפגיעה בגדילה המתמדת של ההכנסות. ירידות שערים בשווקי ההון בעולם, לדוגמה, יכולות להתגלגל לפגיעה בהייטק שאחראי לחלק לא מבוטל מהגידול בהכנסות המדינה. ובכל זאת, אפשר להעריך שבבסיס הגידול מהכנסות, עומדת מגמה יציבה של עלייה בבסיס המס הנגבה מכלל מקבלי השכר.

***

תקציב המדינה לשנת 2022 נבנה סביב הנחת העבודה שהכנסות המדינה יעמדו על 396.9 מיליארד שקלים, 33 מיליארד שקלים בחודש ממוצע. אלא שבארבעת החודשים האחרונים נגבו 41 מיליארד שקלים בממוצע בחודש, ואם המגמה תימשך יכנסו השנה 499 מיליארד שקלים לקופת המדינה. השאלה הקריטית היא היכן יושקע הכסף.

כשהוצאות המדינה גדולות מהצפוי הפעולה הכמעט אוטומטית שנהוגה בממשלות ישראל היא קיצוץ רוחבי. במקרה של עודפי גבייה, המצב שונה. תקציב משרדי הממשלה לא גדל בהכרח באופן יחסי לגידול בהכנסות. משרד האוצר צפוי להעדיף להשתמש בתקציב העודף לטובת הקטנת יחס החוב תוצר של ישראל. אלא שהנתון הזה גם כך קטן מהצפוי, וקשה יהיה להצדיק את הגברת קצב הורדת החוב תוצר, כשבכל מדינות המערב המגמה הפוכה.

אפשרות נוספת היא ״העלמת״ העודף התקציבי על ידי הורדת מסים. שר האוצר וראש הממשלה כבר מקדמים תכנית להטבות מס באמצעות תוספת נקודות זיכוי, שתיטיב בעיקר עם המשתכרים שכר בינוני וגבוה.

אפשרות שלישית היא הזרמת הכסף לציבור הרחב. אפשר לדוגמה להרחיב את הסבסוד לחינוך הגיל הרך, דבר שיגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחות רבות באלפי שקלים; אפשר להגדיל את המלאי המצטמק של הדיור הציבורי, דבר שיכול לאזן את העליות הפרועות במחירי הדיור; אפשר להתמודד עם משבר המתמחים או לסייע ללולנים בצפון.

***

המקומות אליהם יוזרם הכסף הם החלטה של השרים וחברי הקואליציה. עד כה, נהנה שר האוצר ליברמן מחופש פעולה כמעט מלא בעיצוב פניה של הכלכלה הישראלית. מצבה השברירי של הקואליציה נותן בידיהם של חברי הממשלה כוח רב להשפיע על סדר היום הכלכלי. השאלה האם יהיו מוכנים להשתמש בו למטרות הללו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!