חברות דירוג שונות יעניקו ציוניESG (המעידים לכאורה על שמירה על הסביבה, הוגנות חברתית וממשל תאגידי תקין) שונים לאותם תאגידים, כך לפי מחקר שפורסם לאחרונה במגזין "Review of Finance" של אוניברסיטת אוקספורד. חוסר העקביות של התוצאות מטיל ספק נוסף בכלי שאמור לנתב את הכסף לחברות שפועלות לפי ערכים חברתיים וסביבתיים.
החוקרים, רוברטו ריגובון, ג'וליאן קולבל ופלוריאן ברג ממכוני מחקר בMIT- ובציריך בחנו את כמות השונות בין הסטנדרטים של חברות דירוג שונות לגבי ה-ESG, בהשוואה עם השונות בדירוגים פיננסי סטנדרטי יותר.
הקורלציה בין דירוגי הESG- השונים של 6 חברות דירוג נעה בטווח הנמוך של 0.38 עד 0.71. בהשוואה, הקורלציה בסוגיית דירוג האשראי לתאגידים גבוהה בהרבה ועומדת על 0.92.
החברות שנבדקו הן KLD, Sustainalytics, Moody’s ESG (Vigeo-Eiris), S&P Global (RobecoSAM Refinitiv (Asset4), and MSCI על בסיס הבולטות שלהן בתחום יצירת דירוגים אלו.
דירוגי ESG הם שקלול שלא אומר הרבה
דירוג ESG אמור לשקף את ההפקדה על הגינות כלפי הסביבה (E), הגינות חברתית כלפי עובדים ולקוחות (S) והגינות בתחום הממשל התאגידי (G). מדובר בתחומים קשים להגדרה מתמטית מיסודם ואין שום סטנדרט מחייב בתחום. ממצאי המחקר מראים סטיות מהותיות בין שיטות הדירוג והדירוג בפועל שמקבלות החברות השונות, מה שבפועל גורם לכך שכמעט כל תאגיד יוכל למצוא את הסוכנות שתספק לו דירוג ESG גבוה.
המטרה של הבסיסית של דירוגי ESG איננה לשפר את היחס לסביבה או לעובדים, אלא לצמצם את הסיכון למשקיעים שנובע מדו"חות כספיים אופטימיים שלא כוללים התייחסות לאפשרות שמקרי שחיתות, פגיעה בסביבה או בעובדים יפגעו בשווי הכלכלי של התאגיד.
ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, קראה בשנה שעברה לאמץ דירוגי ESG באופן וולנטרי לתאגידים בישראל – "סיכוני ESG כחלק מתחום האחריות התאגידית, הפכו בשנים האחרונות לחלק משמעותי בהתנהלותם של ארגונים. מדובר על שינוי תפיסה בעולם ההשקעות ולא במגמה חולפת".
ללא סטנדרטים מחייבים, דירוגים וולנטרים הופכים בקלות למסע יחסי ציבור בלבד, שמנותק מההשפעה הממשית של התאגיד על סביבתו. מנהלת ההשקעות אורית לוין אמרה ל"דבר" כי "גם חברות מזון כמו קוקה קולה ופפסיקו בפנים. מחליקים עוד דברים והם נכנסות למדדים. הביקוש להשקעות ירוקות עלה אז הורידו סטנדרטים".
חלק גדול מפופולריות סוגיית הESG- קשורה לדאגה ממשבר האקלים, אלא שקרנות השקעה ממנפות את הטרנד לצורך משיכת לקוחות בעזרת שינוי מאוד קטן במדיניות ההשקעות עצמה. מחקר צרפתי משנה שעברה, שבחן קרנות השקעה המשווקות עצמן כקרנות "פחמן נמוך", "שינוי אקלים", ו"מותאמות להסכמי פריז" מצא שהן משתמשות באסטרטגיות סינון השקעות בלתי אפקטיביות להקצאת הון בעבור גופים עסקיים שבאמת תורמים להפחתת פליטות פחמן ואף כאלו שעשויות אפילו לפגוע במאמץ למיתון משבר האקלים. לפי ממצאי המחקר, רק 12% ממשקל המניות בקרנות סל "ירוקות" נקבעות לפי שיקולי אקלים.
האיחוד האירופי רוצה דירוגים סטנדרטיים, אך גם הם שנויים במחלוקת
באיחוד האירופי הבינו מזמן את הבעיות שנובעות מסטנדרטיים וולנטריים שנקבעים על ידי גופים פרטיים, ונמדדים בפועל בעיקר ברווחיות שלהם ולא במדדים הלא כלכליים שהם אמורים לייצג.
לכן, באיחוד עמדו על סיווג השקעות וולנטרי לפי סטנדרט אחיד, אלא שהפקתו היא נושא ששרוי במחלוקת עמוקה. לאחר ויכוחים פוליטיים קשים בין מדינות האיחוד, הוחלט בנציבות האירופית לסווג חלק מההשקעות בגז מחצבים ובהפקת חשמל מאנרגיה גרעינית כהשקעות נדרשות לצורך המעבר הירוק לאנרגיות מתחדשות. הכרעה זו דורשת אישור נוסף של המדינות בעוד כמה חודשים.
מתכונת זו היא רק צעד ראשון, שכן גיבוש הסטנדרט לא מכתיב את ההשקעות, ומשקיעים שרכשו מניות בתחומי הדלקים הפוסיליים המזהמים סמוך לחודש מרץ 2020 נמצאים כיום ברווח עצום, ללא כל דרישה בעתיד הנראה לעין להגביל את הפעילות בתחום זה. להיפך, לאור הפלישה של רוסיה לאוקראינה חברות דלקים מתבקשות שוב ושוב להגדיל את ההשקעה בהפקת דלקים, אך מסרבות לעשות זאת כדי להגביר את הרווחיות בטווח המיידי והקצר.
