ממשלת ישראל נמצאת בעודף תקציבי, וכבר אי אפשר לראות בזה מצב זמני. הגרעון בישראל, נכון לחודש מאי, עומד על אפס, לראשונה מ-2008. זו יכולה להיות הזדמנות עבור הממשלה, לבצע תיקונים חברתיים חשובים. בפעם האחרונה שנרשמו עודפי גבייה חריגים, ניצל זאת שר האוצר, משה כחלון, למספר מהלכים, שהמרכזי שבהם היה הגדלת קצבאות הנכות. אם לשפוט על פי התנהלות הממשלה והאמירות שיוצאות ממשרד האוצר, הפעם, למרבה הצער, זה לא הכיוון.
***
בחמישה חודשים שחלפו מתחילת השנה, ישראל נמצאת בעודף תקציבי. לא רק שהמדינה חוצה את יעדי הגבייה ממסים, ההכנסות גדולות מההוצאות. ביחס ליעד הגבייה המקורי, מדובר בעודפים של 40 מיליארד שקלים תוך חמישה חודשים. זה יכול להגיע ל-100 מיליארד שקלים תוך שנה.
ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, כבר הבהיר מה יחסו לעודפי הגבייה: ״אני שומע הרבה קולות שאומרים בואו נחלק את העודפים שנצברו בקופת המדינה. גייסנו 200 מיליארד שקלים חוב לפני שנתיים על חשבון הדורות הבאים, צריך להחזיר אותם״.
השימוש בעודפים להקטנת החוב משול לוויתור על הכסף. לישראל יש חוב של טריליון שקלים. את החוב הזה צריך לנהל בחוכמה, אבל אף כלכלן רציני לא חושב שצריך להחזירו. עלות החוב היחסית של ישראל קטנה השנה, והיחס בין החוב לתוצר מצטמצם מהר מכל התחזיות.
הדורות הבאים יהנו פחות מצמצום של שתי עשירות אחוז ביחס החוב תוצר, ויותר מתחבורה נוחה, מערכות חינוך ובריאות מתפקדות, תשתיות חברתיות הולמות ואוויר נקי לנשימה.
***
כחלון הוא שר האוצר האחרון שהתמודד עם דילמה כזו של עודפי גבייה. שר האוצר מכולנו, החזיק באג׳נדה חברתית אבל גם תמך באופן נלהב בהסרת רגולציה, הפרטה ושוק חופשי. כחלון פעל אחרת מהרוחות המנשבות בממשלה הנוכחית.
הדומה בין מדיניות כחלון למדיניות הממשלה הנוכחית היא התכנית ׳נטו משפחה׳, שנקראת בפי הממשלה הנוכחית ׳התכנית להפחתת יוקר המחייה׳. התכניות משלבות הורדת מכסים, הורדת מסים למעמד הבינוני גבוה ומענק עבודה למרוויחי שכר נמוך. צעדים כלכליים אלה הביאו כלי תקשורת לכנות את כחלון 'פופוליסט', בממשלה הנוכחית, ובשינוי לוגו, הם לא גוררים תגובה דומה.
ההבדל הוא שכחלון קידם צעד נוסף במדיניות המסים: הורדת המע״מ מ-18% ל-17%. מהלך זה היטיב עם השכבות החלשות, שהמס על רכישת מוצרים נוגס בחלק גדול יותר מהכנסתם. באחד מנאומיו כינה כחלון את המע״מ ׳מס מרושע׳, שמוטל על העני והעשיר באותה מידה.
שר האוצר כחלון קידם גם מספר הוצאות תקציביות חדשות, שהמרכזית שבהן היא העלאת קצבת הנכות. באופן אבסורדי, בגלל שהמהלך נדחה שנים, להרבה שרים וחברי כנסת היתה הזדמנות להתהדר בהחלטה, אבל השר שהחליט במקור להגדיל את תקציב המדינה ב-4 מיליארד שקלים על מנת להגדיל את קצבת הנכות היה כחלון, וגם ההגדלה בפועל החלה בתקופתו.
כחלון קידם מספר מהלכים נוספים בעלי משמעות תקציבית: תשלום חוב לשוטרים; העברת עובדי קבלן להעסקה ישירה; הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי; ותכנית מחיר למשתכן, שבמרכזה ויתור על הכנסות המדינה ממסים.
***
שר האוצר בין השנים 2015 ל-2020 לא דגל במדיניות כלכלית מרחיבה. כחלון זיהה את ההזדמנות הכלכלית שנוצרה כתוצאה מנתוניה המצוינים של מדינת ישראל, והוביל מהלכים חברתיים שחרגו מיעד הורדת החוב תוצר.
לממשלה הנוכחית יש הזדמנות לטפל בבעיות כלכליות וחברתיות גדולות. ויש הרבה כסף בקופה. השאלה היא אם יהיה מי שינצל את ההזדמנות.
