דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
28°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 37°אילת
  • 29°טבריה
  • 24°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / הריבית מוציאה את האוויר החם משוק ההון, וחושפת ממה מורכב הקריפטו

הטכנולוגיה ששווקה בתור אמצעי תשלום עתידני ובלתי תלוי מתחילה להתגלות ככלי לאגירת כסף זול, שמתרוקן ברגע שהחגיגה מפסיקה | במקום לתייג אותו כנכס בסיכון גבוה, ניסיונות הלגיטימציה נמשכים

פסל של שור דמוי רובוט, חיקוי של פסל השור בוול סטריט בכניסה לוועידת הביטקוין 2022 במיאמי, ארצות הברית (צילום אילוסטרציה: AP Photo/Wilfredo Lee)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

עידן הכסף הזול הולך ומסתיים, והפדרל ריזרב צפוי להחליט הערב על העלאה נוספת של הריבית, משמעותית יותר מקודמותיה. הפסקת מדיניות הריבית האפסית שתידלקה עליות אדירות בשווקי ההון בעשור האחרון גורמת לטלטלה רוחבית, אבל בקריפטו הירידה מהירה וחזקה יותר.

מדוע דווקא החברות שהתיימרו להשתמש בטכנולוגיות שאמורות להיות בלתי תלויות בבנקים מרכזיים ולספק להם חלופה, מושפעות מהם הרבה יותר?

האוויר החם זרם לקריפטו

חלק משמעותי מההון שזרם לשווקים בשנים האחרונות היה בסך הכל "אוויר חם", כתוצאה מהדפסות כסף, ריבית נמוכה בבנקים המרכזיים וריביות שליליות בחלק גדול מאגרות החוב לטווחים קצרים. צעדים אלו סייעו לצמצם את הפגיעה במשקים המתאוששים מהמשבר העולמי ומגיפת הקורונה, אך רק באופן מוגבל, כ"מכשיר הנשמה" שפועל בעקיפין.

בזמן שהכלכלה הריאלית קיבלה רק פירורים, מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן זינקו. שפע הכסף שהסתובב בשוק ההון, בתוספת הירידה הדרמטית בהוצאה האזרחית על שירותים ובילויים בתקופת הקורונה, אפשרה זרימה קלה וחסרת אחריות של סכומי עתק להשקעות בקריפטו.

מגביר סיכונים במקום תעודת ביטוח

כעת הבנקים המרכזיים משנים את המגמה, נסוגים ממדיניות ההרחבה הכמותית ומעלים את הריביות. שווי המניות ואגרות החוב בשווקים יורד, משום שיותר יקר ללוות כסף כדי להשקיע אותו בשוק ההון.

הייתה תקופה שמאמיני הביטקוין הציגו אותו כ"כלי לאצירת ערך" ו"הגנה נגד אינפלציה", אך כיום מסתבר שהוא יותר "כלי לאצירת אינפלציה" ו"הגנה נגד ערך". מדוע בעצם ?

מטבעות קריפטו כמו ביטקוין היו אמורים לשמש כאמצעי תשלום ישיר ללא תיווך בנקאי, אך בפועל הם בנויים בהכרח עם אינסוף מתווכים אחרים, ללא כל רגולציה וללא אפשרות לביטול תשלומים – מה שהופך אותם למסורבלים, יקרים ונחותים מאוד בהשוואה לתשלומים דיגיטליים מקובלים.

במקום כסף חדש, מטבעות הקריפטו שגשגו כאמצעי להימורים פיננסיים בזירות למסחר בקריפטו, ללא כל אסדרה ופיקוח, תוך שהם מהווים גן עדן לספקולנטים, רמאים ופשעי סייבר.

ג'רום פאוול, נגיד הפדרל ריזרב. העלאות הריבית חושפות את רמת המינוף של הקריפטו (AP Photo/Andrew Harnik)

יועצים זהירים נוהגים לומר שבגלל שקריפטו זו השקעה מסוכנת לא מומלץ להשקיע במכשירים אלו כסף שאי אפשר להרשות לעצמנו להפסיד. אם זהירות הייתה מאפיין של ההשקעה בקריפטו, הוא לא לא היה מתרומם כה מהר וגם לא מתרסק כל כך עמוק.

העובדה היא שמספיק אנשים מכרו נכסים חיוניים, חסכונות פרישה או אנשים חסרי הון שפשוט לוו כסף כדי לקנות איתו קריפטו. כלומר, הם מוכרחים להרוויח כדי להתקיים או כדי להחזיר הלוואות.

זירת מטענים ממולכדת

כאשר הבנקים המרכזיים מנקזים את "האוויר החם" משוק ההון, מתגלה התלות הגדולה של שווקי הקריפטו בכסף הזול והרגיל. בנוסף, בשוק הקריפטו עצמו קיימות מכפלות סיכונים – זירות מסחר והשקעה שנבנות זו על גבי זו; השקעות ממונפות, בהן ירידת ערך של המטבע מחייבת את המשקיע להגדיל את העירבון או לאבד את ההשקעה ומספר נכבד של מטבעות ביטקוין שנכרו בהשקעה עצומה של אנרגיה חשמלית וזיהום סביבתי, אך ללא דולרים חדשים בזירות שיכולים לאפשר את המכירה שלהם ברווח מספיק.

שוק הקריפטו הגיע למצב של 'זירת מטענים ממולכדת' שלא ברור מי המטען הראשון שיתפוצץ, אבל ברור שכל קריסה של שחקן גדול מגדילה את הסיכון לקריסות של שחקנים אחרים.

לכך יש להוסיף את הבסיס הרעוע במיוחד של קריפטו, שלא קיים בשוק ההון המסורתי – אין מאחורי הקריפטו שום פעילות כלכלית שיכולה להניב רווחים בדומה לדיבידנדים שמחלקת חברה לבעלי המניות. כך "הכסף החדש" היא רגיש בהרבה לשינוים זעירים ב"כסף הישן", המונפק על ידי מדינות ובנקים וזה שבאמת נהנה משימושיות בסיסית – אפשר לקנות בו מוצרים ושירותים.

פלטפורמת צלסיוס החלה אתמול למנוע ממפקידים למשוך מטבעות קריפטו, מה שמסכן את הלקוחות בסיכון חמור. צלסיוס לא מקבלת כסף, אלא רק מטבעות קריפטו, ולכן גם אם יתאפשרו משיכות בעתיד, המשך מגמת ירידות השערים בקריפטו היא סיכון שאיש לא יפוצה עליו לעולם. הטרגדיה איננה רק של יחידים שהימרו בחסכונותיהם על קריפטו, אלא שגם משקיעים מוסדיים מעורבים בתחום. קרן פנסיה קנדית ביצעה השקעה של 150 מליון דולר בצלסיוס ולא ברור האם הכסף הזה ירד לטמיון כולו, או שהקרן תוכל להציל את חלקו בעתיד.

פוליטיקאים אמריקאים, חלקם מושקעים בקריפטו בעצמם או נתמכים על ידי כספי הלובינג של התעשייה, מייחצנים את השקעת כספי חוסכים במכשירי ההשקעה המסוכנים והתרמיתיים ביותר הקיימים בשוק, פעילות שמקטינה את הסיכוי ללמוד לקח.

הגישה המתבקשת היא גישה הפוכה – הגדרת כל החשיפה לקריפטו מכספי חוסכים בגופים מוסדיים כהשקעה שיש לרשום אותה במאזן החברה בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, ולהתייחס אליה כאילו מדובר בכספים אבודים ולא בנכסים. גורמים בנקאיים עולמיים כבר ביצעו מהלכים דומים ביחס להשקעות כספי בנקים, אך כדי להציל את הכלכלה ממשבר עתידי יש לבודד את כלכלת הקריפטו מכל חשיפה לתחומים חיוניים לתפקוד החברתי והכלכלי והיכן שמתקיים "גשר פיננסי" בין כלכלת הקריפטו לכלכלה המסורתית יש להטיל מיסוי כבד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!