אספקת הגז הרוסית לאירופה מקוצצת בעיתוי שכולל גל חום קיצוני והשבתה נרחבת בייצור החשמל הגרעיני בצרפת. בעוד רוסיה טוענת לבעיות תפעוליות, באירופה מאשימים את פוטין בהפחתה פוליטית מכוונת.
זרימת הגז מרוסיה לגרמניה בצינור נורד סטרים 1 קוצצה ב-40% מאמצע השבוע שעבר. קיצוץ זה מצטרף לגדיעת האספקה לפולין ולבולגריה, שלא הסכימו למתכונת התשלומים הנדרשת ברוסיה, שמחייבת את הלקוחות לרכוש רובלים רוסיים.
גם האספקה לאוסטריה, איטליה, סלובקיה וצ'כיה קוצצה, מסיבות לא ברורות. האספקה לצרפת שותקה לחלוטין מאז 15 ביוני. על פניו, צרפת היא אחת המדינות הפחות פגיעות לחרם גז רוסי, אלא שעיתוי ההפסקה הנוכחית יוצא דופן – במהלך גל חום קיצוני, שמגביר את צריכת החשמל, ומתרחש במקביל לסדרת תקלות בכורי הגרעין במדינה.
לפי הניו יורק טיימס, רוב הכורים הצרפתיים נבנו בשנות ה-80, ואמינותם נפגעה, בהיעדר השקעות גדולות מאז. בלי השקעות חדשות, כוח האדם המקצועי הלך ופחת, בעוד משימות התחזוקה הנדרשות הולכות ונערמות. כושר הייצור הגרעיני הנוכחי בצרפת הוא ברמתו הנמוכה ביותר מאז 1993, פחות מ-50% מההספק המותקן התיאורטי, שעומד על 61.4 ג'יגה-ואט.
במקביל, סדרת כשלים במתקן ייצוא גז פריפורט בטקסס הפחיתה את כושר ייצוא הגז מארצות הברית ב-20%. השבתת המתקן תרמה לעליית מחיר הגז באירופה בכ-16%, אבל גם להוזלתו בשוק המקומי בשיעור דומה.
גם האספקה לטורקיה, דרך צנרת הטורקסטרים, אמורה להיות מופסקת לצורך תחזוקה ב-21-18 ביוני, מה שיפגע באספקה לחלק ממדינות מזרח אירופה.
באירופה מאשימים את פוטין בשימוש בגז כנשק פוליטי
רוסיה מאשימה את חברת סימנס הגרמנית בירידה באספקת הגז, בטענה שלא הצליחה להחזיר רכיב הדרוש למדחס הגז שנשלח לשיפוץ בקנדה בגלל הסנקציות המערביות. בגרמניה טוענים שעבודות התחזוקה הרלוונטיות היו מיועדות בכלל לסתיו, והעיתוי הנוכחי בצמצום האספקה הוא פוליטי.
מומחית האנרגיה סוריה ג'איאנטי טענה במאמר במגזין טיים שאירופה תלויה ברוסיה לצורכי אנרגיה, ואילו רוסיה תלויה באירופה מבחינה כספית. אירופה כבר שילמה 59 מיליארד דולר לרוסיה על גז, נפט, תזקיקים ופחם מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, אבל האירופאים רוצים לצמצם דרמטית את הכמויות והסכומים בחודשים ובשנים הבאות. לפי ג'איאנטי, פוטין סבור שאם הוא יכה ראשון, אירופה תספוג נזק כבד יותר מאשר רוסיה, ותתמודד עם חורף קשה במיוחד ב-2023.
בינתיים, מחיר הגז במסוף TTF בהולנד זינק לשיא של כמעט 150 יורו למגה-ואט, וירד אתמול (שבת) ל-125 יורו (כ-41 דולר ליחידת חום, לעומת 6-5 דולר בישראל). בתחילת החודש, המחיר נע בטווח שבין 80 ל-90 אירו, כך שההתייקרות צפויה להעלות עוד יותר את המחירים הנגזרים ישירות מעלות הגז – מחיר החשמל, מחיר הדשנים, גזים תעשייתיים וכימיקלים כמו אמוניה.
