דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

דעה / מדינה בפלוס נשמע חדשות טובות, זו תעודת עניות

בעוד שהכסף נערם בקופת המדינה, יוקר המחייה מטפס, השכר נשחק והפערים הכלכליים מעמיקים | אי אפשר להאשים בהכול את המשבר הפוליטי. שנת 2022 מתנהלת עם תקציב מסודר, ומאושר. הבעיה היא המדיניות

ראש הממשלה לפיד ושר האוצר ליברמן (צילום: יואב דודקויץ/פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

מה היו אומרים אנליסטים בשוק ההון על חברה בורסאית ששומרת על רווחיות, אבל סובלת מבעיות מבניות קשות? ויתר על כן, לא מצליחה לנתב את הכסף כדי לפתור את אותן בעיות? הגדרה קולעת למצב כזה יכולה אולי להיות ׳מיזם מוצלח עם ניהול כושל׳.

זו גם הדרך לתאר את הכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים. מיליוני ישראלים מרגישים את הניהול הכושל הזה במחירי הדיור, הקניות, במערכות הציבוריות הרעועות ובשכר הנשחק.

***

משרד האוצר הודיע ביום ראשון שישראל עברה לעודף תקציבי ב-12 החודשים האחרונים. לראשונה מאז 2007, המדינה הכניסה יותר משהוציאה, ואין גרעון. העודף עד כה עומד על 6.4 מיליארד שקלים, אבל זהו רק קצה הקרחון. בהשוואה ליעד המקורי שסביבו נבנה התקציב, הכנסות המדינה גבוהות בכ-43 מיליארד שקלים.

לפי תחזיות האוצר העדכניות, שעד כה פספסו כלפי למטה, שנת התקציב 2022 תסתיים עם עודף של כ-3-2 מיליארד שקלים, כלומר עשרות מיליארדי שקלים מעל הסכום המקורי בו תוכנן התקציב.

מדינה בפלוס נשמע אולי כמו חדשות טובות, אבל מדובר בתעודת עניות. מטרתה של המדינה לא לחסוך כסף, אלא להשתמש בתקציב על מנת לאפשר חיים טובים יותר לתושביה. אוכלוסיית ישראל גדלה מדי שנה, וכך גם הפעילות הכלכלית והצורך בשירותים ובתשתיות.

בעוד שהכסף נערם בקופת המדינה, יוקר המחיה מטפס, השכר נשחק והפערים הכלכליים מעמיקים. היעדר ההשקעה בתשתיות יוצרת פקקי ענק בכבישים, כיתות צפופות וחדרי מיון עמוסים.

***

אי אפשר להאשים בהכול את המשבר הפוליטי. שנת 2022 דווקא מתנהלת עם תקציב מסודר, ומאושר. אלא שהתקציב סובל מתת ביצוע. אחרי מחצית שנת תקציב, 45.5% מהתקציב יצא, ורק 38.8% מתקציב הקורונה. גם אם התקציב ימומש במלואו, עדיין מדובר בתקציב קטן מדי לצורכי הכלכלה הישראלית.

אנשי משרד האוצר, שמנהלים את כלכלת ישראל, רואים עצמם אחראים בראש ובראשונה לשמירה על ריסון תקציבי. במקום לנצל את ההזדמנות התקציבית כדי לקדם שורת תיקונים נדרשת בחברה בישראל, הם חוזרים על המנטרה לפיה יש לשמור את הכסף ולהימנע מהוצאות, כהערכות ליום סגריר.

על פי העמדה הזו, חוסנה של מדינת ישראל נקבע אך ורק דרך נתון אחד: יחס החוב תוצר; ולא דרך החוסן של מערכת הבריאות או איכות החינוך לדוגמה. ההתנהלות הזו מביאה לכך ששוטרים, מורים ועובדי המגזר הציבורי נאלצים להיאבק בשביל למנוע את שחיקת שכרם. בשביל להסביר לעובדים מדוע אי אפשר לעלות את שכרם, למרות שיש עודפים של מיליארדי שקלים, גייסו במשרד האוצר אפילו את שד האינפלציה.

באוצר גם חוזרים ואומרים שאין תשתיות בישראל שאפשר להשקיע בהן את הכסף, למרות פער התשתיות הגדול בין ישראל למדינות המפותחות בעולם. צודקים אנשי האוצר שהמלאי התכנוני בישראל מדולדל, אבל הם משמיטים את העובדה שמי שמנהל את הנושא ביד רמה הוא החשב הכללי, תפקיד שהתנפח מרואה החשבון הלאומי למנהל בפועל של ההשקעה הציבורית בישראל.

***

למרות כל זה, הבעיה האמיתית היא לא בפקידי האוצר, שמבצעים את תפקידם בהתאם לתפיסת עולמם, והתחנכותם. הבעיה שהמערכת הפוליטית, שממונה עליהם, לא מובילה סדר יום חברתי יותר. בבחירות הקרובות, אין שאלה דחופה יותר, לכל פוליטיקאי שמתכוון להנהיג את ישראל, מזו: מה תעשה עם כ-50 עד 100 מיליארד שקלים פנויים בתקציב המדינה?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!