שליח בשירות "גט דליברי" של חברת Gett הגיש בקשה לתביעה ייצוגית כנגד החברה בדרישה להכיר בשליחים כעובדים שכירים ולא כ'עצמאים'. התביעה הוגשה שלשום (שני), לאחר שבשבוע שעבר אישר בית הדין האזורי לעבודה תביעה דומה כנגד חברת וולט, וקבע כי "יש סיכוי סביר" שייקבע שבינה לבין שליחיה היו יחסי עובד-מעביד.

את התביעה החדשה כנגד Gett הגיש אלכסנדר ליברמן, באמצעות עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ואייל וייס ממשרד קלעי, רוזן ושות'. ליברמן, על פי כתב התביעה, עבד בחברה כשליח בין השנים 2018-2019, בהיותו בן 25 כשהוא מוגדר כ'עצמאי' על אף שלטענתו שימש בפועל כשכיר.

כתב התביעה טוען כי החברה, המספקת שירותי, שליחויות ביקשה להשתמש בכסות של הכינוי 'חברת פלטפורמה' להעסיק אלפי עובדים מבלי לסווגם ככאלה, "תוך שהיא מאלצת את השליחים, שעל פי רוב הם עובדים צעירים ולא מנוסים בעולם העבודה, לעבוד כ'נותני שירותים' שזכויותיהם מקופחות".

"באמצעות כסות זו של חדשנות טכנולוגית, החברה, יחד עם חברות אחרות, ניסו שלא כדין לבצע שינוי עומק במבנה ההעסקה בענף השליחויות, שהתאפיין במשך עשורים ארוכים בעובדים שכירים שעובדים עבור חברות שליחויות או עבור בתי עסק הזקוקים לשירותי שליחויות", נכתב בכתב הבקשה. "אין מדובר אלא בגלגול מתחכם של פרקטיקה המוכרת היטב לבית הדין הנכבד, במסגרתה מעסיקים המעוניינים להתנער מחוקי המגן מבקשים להתנות על מעמד העובדים ככאלה".

מונית בשירות "גט טקסי" (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

במסגרת ההליך הייצוגי מבקשים ליברמן ועורכי הדין מבית הדין להכיר בכלל השליחים שעבדו או עובדים בחברה כשכירים, ולהורות לחברה לשלם להם את מלוא זכויותיהם לרבות תגמולים לפנסיה, הפקדות לקופת פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, זכויות המוערכות בשלב הראשוני זה בכ-30.37% מסך הכנסתם. בנוסף, מבקשים להכיר בתשלום בגין גמול עבודה ביום המנוחה השבועית, גמול עבודה בשעות הוספות, תשלום בגין זמני הנסיעה חזרה מיעדים מרוחקים ותשלום בגין שעות זמינות שלא שולמו להם עד היום.

עוד דורש כתב הבקשה, סעד כספי לשליחים שהסתיימה העסקתם בגין הפגיעה באפשרות לקבל דמי אבטלה בשל ההגדרה הפיקטיבית לכאורה שלהם כ'עצמאים', השלמת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, ופיצויים על סך 20 אלף שקלים בגין אי-קיום שימוע כדין. 

בנוסף, כוללת הבקשה לראשונה גם דרישה תקדימית לקבוע לשליחים פיצוי גם בגין 'נזק לא ממוני' בסך 10,000 שקלים לכל שליח, בגין כל שנת עבודה, בהתאם לפסיקה האחרונה בנושא הכרה בדיעבד ביחסי עובד מעביד (פסיקה שלא הייתה קיימת בעת שהוגשה התביעה המקבילה כנגד וולט). פיצוי זה עשוי להינתן כנגד פגיעה בזכויות שאינן ניתנות לכימות כספי כגון הפגיעה בביטחון התעסוקתי או בזכות ההתארגנות של עובדים שהוגדרו באופן פיקטיבי כעצמאים.

כזכור, בשבוע שעבר אישרה השופטת אריאלה גילצר-כץ מבית הדין האזורי לעבודה בבת ים, לדון בתביעה מקבילה כנגד חברת וולט כתביעה ייצוגית, כשהיא מציינת כי לאחר סקירת המבחנים לקביעת יחסי עבודה. "ניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".

התביעה נגד וולט, על סך כ-24 מיליון שקלים, הוגשה לפני כשנתיים על ידי גולן חזנוביץ', שליח שעבד בוולט ותבע הכרה ביחסי העסקה ובזכותו לתשלום זכויות סוציאליות באמצעות עורכי הדין עמית עידו, אחיה רבינוביץ' ויעקב שפיגלמן ממשרד עו"ד יעקב שפיגלמן. וולט כבר הודיעו כי בכוונתם לערער על החלטת בית הדין האזורי, ותוצאות הערעור ישפיעו ככל הנראה גם על ההליך בעניינה של חברת Gett.

שליחי וולט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בג"ץ הפך לפני כחודש החלטה של בית הדין הארצי לעבודה וקבע שניתן לדון בתביעה של עובדי רשת האופנה קסטרו כנגד הרשת כתביעה ייצוגית. בכך הרחיב באופן משמעותי את גבולות השימוש בכלי זה בתחום יחסי העבודה, לאחר שלאורך שנים מיעטו בתי הדין לעבודה לאשר תובענות ייצוגיות בטענה כי אלו יחייבו ביצוע 'חישובים מורכבים' של זכויות העובדים.

שופטי בג"ץ: ענת ברון, ניל הנדל ויוסף אלרון הבהירו בהליך זה כי העובדה שהליכים ייצוגיים בתחום העבודה הם מורכבים אינם הופכים אותם ל'בן חורג' בשדה המשפטי, וכן הבהירו כי נקודת המוצא של בית המשפט היא שהעובד הבודד הוא צד מוחלש ולכן יש להרחיב את אפשרות השימוש בכלי של תביעות ייצוגיות.

מחברת Gett נמסר בתגובה: "בקשת האישור טרם הומצאה לגט. לכשתתקבל אצלה, תלמד גט את הבקשה ותגיב לה בבית הדין".