מחיר החשמל שמופק מאנרגיה מתחדשת נמצא בעלייה משמעותית ברחבי בעולם, אבל בישראל הוא קפוא. זה יכול להיראות כמו סימן טוב, אבל כשמחירי הציוד מזנקים ובהיעדר השקעה ממשלתית, התלות בדלקים מזהמים כמו פחם, נמשכת, ומחיר החשמל לציבור ימשיך להיות יקר לאורך זמן.
אייל בהרב, מבעלי חברת ׳גולן סולאר׳ המתמחה בייעוץ וליווי פרויקטים סולאריים, מתריע מפני נטייה גוברת של קבלנים סולאריים להוריד את איכות הציוד. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, מעריך שהכדאיות הכלכלית היורדת תפגע גם בקצב ההתקנות של פרויקטים סולאריים בישראל, לפחות עד 2025.
״מחירי הציוד וההובלה של פנלים סולאריים התייקרו בכ-50% לעומת התקופה שקדמה למשבר האנרגיה״, אומר בהרב, ״זה גורם לחברות לדחות התקנות בכל מיני תירוצים כדי לחכות למחיר טוב יותר בעתיד. אומרים שהזמינו, והפנל לא במלאי, וכאן מתחיל המשחק״.
המצב של שוק המערכות הסולאריות בישראל נראה עגום. ״המחירים עולים, האספקה קשה, התחרות בין קבלנים אינטנסיבית, הרשת חסומה ואין תכניות ברורות איך לצאת מזה. אין הקלות ברגולציה ובוודאי שאין תקציבים״.
איך אפשר לפתור את זה?
״אם היה תמריץ לאגירת חשמל זה היה יכול לפתור את בעיית הרשת באופן מיידי. אבל כרגע הכל תקוע״.
נורית גל, מומחית למשק החשמל, אומרת ששימוש במתקני אגירה במיקומים אופטימליים ברשת החשמל, יכול לאפשר הספק גדול פי 2.5 של מתקני ייצור סולאריים על בסיס אותם משאבי רשת. אפשרות נוספת לפתרון חסימת רשת החשמל הישראלית.
מעגלים פינות בפנלים הסולארים
תופעה נוספת שמדאיגה את בהרב היא הנטייה הגוברת של קבלני התקנות סולאריות "לעגל פינות" באיכות הפרויקטים. "אני מקבל כל כמה ימים פניות מלקוחות שמתקינים פנלים, ומבקשים שאעבור על ההסכמים בינם לבין הקבלנים. רואים שם תופעה של שימוש בציוד נחות ויש אנשים שלא מכירים את הסיכונים בחוזים כאלה.
״אם ההסכם מתחיל ונגמר בדף אחד, שהכל פתוח שם, זה משחק לטובת הקבלן ולפעמים יש יזמים שנופלים בפח. מעבר לזה, אני רואה גם תופעה של יבוא מקביל של ציוד, תוך ויתור על אחריות היצרן. גם זה יכול להסב נזק בעתיד״.
ירידה בכדאיות הכלכלית של אנרגיה סולארית, פועלת לרעת הציבור
אחד החסמים הגדולים בפיתוח תחום האנרגיות המתחדשות הוא הפיגור בפיתוח הרשת. ייצור שמבוזר להרבה יצרנים קטנים מחייב פיתוח מואץ של רשת החשמל, וכן קליטה נרחבת של מתקני אגירה. שני אלו לא מקודמים בקצב הנדרש כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה. כעת, עליית המחירים יוצרת בעייה חדשה ונוספת, בעיית כדאיות כלכלית בפרויקטים חדשים.
״בשנה האחרונה יש מחסור בעולם בפנלים סולאריים ובסוללות לאגירה״, אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO ל׳דבר׳, ״המחירים זינקו, ויש קשיים באספקה״.
אלה לא "צרות טובות" של אימוץ מוגבר של אנרגיות מתחדשות בעולם?
״לכאורה כן, אבל החשש הוא שאם ישראל לא תשנה מדיניות, היא תרד לסוף התור. התשלום ליצרן אצלנו נקבע מראש במכרז ולא מושפע מתנאי השוק.
״בארצות הברית הוא כן מושפע מתנאי השוק, בטח בהשוואה לחלופות של גז ופחם שהתייקרו מאוד. בגלל שהתשלומים המובטחים ליצרן במכרזים הם במחירי טרום המשבר, אז יש כבר פרויקטים פחות כלכליים. בעייה שניה היא מחסור בפנלים״.
איך נוצר המחסור?
״באירופה החליטו על מדיניות חדשה בחודש מאי בשם Repower Europe. הם משנים סדרי עדיפויות. בארצות הברית עוברת חקיקה חדשה עם תמריצים להאצת אנרגיות מתחדשות. כל זה מגביר את הביקוש ומקטין את ההיצע״.
באירופה וארה״ב משקיעים מיליארדים במעבר לאנרגיה חלופית
זה מבוסס על מימון מתקציבי המדינות?
״באיחוד האירופי יקצו 128 מיליארד יורו, ב-5 שנים הקרובות, לעידוד אנרגיות מתחדשות ותחבורה חשמלית. בארצות הברית יוקדשו מאות מיליארדים בעשור הקרוב לנושאים האלה. ואצלנו בעצם ממשיכים להתנהל כאילו לא הייתה מלחמה באוקראינה. אין שינוי במדיניות״
״העובדה שמחירי הפנלים בעולם עלו ב-25%, הסוללות עלו ב-25%, זה צריך להגאיג את היזמים. הם בנו על ירידה במחירים, אף אחד לא צפה את המלחמה, אבל יש מלחמה, והמחירים עלו. לאף אחד לא היו 25% שולי רווח.
״אם הכל מתייקר והשוק הסולארי ממשיך לפעול בתעריפים ישנים, אז יש בעיה. פרויקטים שכבר הוזמנו והציוד בדרך לארץ, צריכים להמשיך, אבל מי שצריך היום להזמין פנלים נמצא בבעיה. לדעתי זה ימשיך עד 2025״.
מה הפתרון?
״כיוון אחד שכבר התחיל, זה הנושא של המעבר למחירי שוק. כמו בעולם. במקום תעריף מובטח. צריך איכשהו לשקף בתעריפים את האירוע שקרה, או בהעלאת תעריפים, או לאפשר לפרויקטים לפעול במנגנון שוק. אפשרות משולבת, לפיה המכרז קובע את מחיר הרצפה, עם הצמדה כלפי מעלה לתעריף החשמל לצרכן, אפשרית גם היא״.
במקום ויתור על מס פחם, היו צריכים לעודד מעבר לאנרגיה מתחדשת
הרצוג מאמין גם הוא שהפתרון בטווח הארוך, לזיהום האוויר ולכיס של הצרכן, מצוי בעידוד המעבר לאנרגיות חלופיות. ״אם היצרן הסולארי מחליף פחם, שהתייקר הרבה יותר, אז זה לא מייקר את החשמל לציבור. המדינה ויתרה על מס פחם. אם היו גובים אותו בכל זאת, ומקדישים את ההכנסות להאצת פרויקטים סולאריים, היינו מגיעים, תעריפית, בערך לאותה נקודה, אבל מקדמים בדרך שימוש באנרגיות מתחדשות״.
היום יש למדינה הכנסות מגז שמוגבלות רק להשקעות בחו"ל.
״אני מסכים שקרן אזרחי ישראל, אליה מגיע הכסף, יכולה לשמש מקור לחשמל דל פליטות לדורות הבאים. זו לדעתי השקעה נאותה וכבר יש לנו שם כסף״.
תגובת רשות החשמל
״הרשות פרסמה לאחרונה תכנית עבודה מפורטת לעמידה ביעדים שנקבעו לשנת 2025, אשר כוללת את כל הנתונים וההנחות ביחס לקצב ההתקנה בשנים הקרובות.
״בכל הנוגע למחירי הפנלים – נכון להיום, מרבית הפרויקטים מוקמים בהמשך להליכים תחרותיים רבים שפרסמה הרשות בשנים האחרונות, במסגרתם מציעים המתמודדים השונים את המחיר למכירת החשמל. על מנת לעמוד בהתחייבות להקמת המתקנים, מצרפים המציעים גם ערבות כספית שמחולטת במקרה של ביטול הפרויקט. נכון להיום, שיעור ביטולי הפרויקטים הוא זניח ועל אף העלייה הזמנית במחירי הפנלים, הרשות אינה סבורה כי צפויים ביטולים רבים, ובוודאי שלא נדרשת התערבות מיוחדת בדיעבד שמשמעותה ייקור תעריף החשמל ופגיעה בעיקרון השוויון של ההליכים התחרותיים.
״בכל הנוגע להסדרי השוק – החל משנת 2023, בהמשך לשימוע שפרסמה הרשות, מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות יוכלו לקום באופן חופשי על בסיס מכירה ישירה לצרכנים, דרך מספקים פרטיים. בשיטה זאת, ההכנסה ממכירת החשמל על ידי אותם מתקנים מתואמת יותר עם תעריפי החשמל הכלליים.
