דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ט באב תשפ"ב 16.08.22
27°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 20°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ויקי קנפו

תקציב 2018-2017 / ח"כ, פרופסורים, פעילים חברתיים ו-ויקי קנפו אחת דורשים שינוי

בכינוס בבת-ים, בהשתתפות ויקי קנפו ופעילים חברתיים, אמר ח"כ יונה: "המאבק הוא על הגדלת ההוצאה הציבורית". "הממשלות קיצצו 140 מיליארד שקלים מהתקציב" אמר פרופ' דהאן. ובוסקילה ממאבק הנכים שאל "מי מסוגל לחיות מקצבה של 2,324 ש"ח?"

ח"כ יוסי יונה, ויקי קנפו ואביה ספיבק בכנס כלכלנים ופעילים חברתיים בבת ים, אמש (צילום: דבר ראשון)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ויקי קנפו הצועדת מבית ראש הממשלה בקיסריה לביתו בירושלים בדרישה לתקציב חברתי לשנים 2017-2018, נפגשה אתמול (ראשון) בערב עם פעילים וכלכלנים, במטרה לדון על האופן שבו יכול תקציב לצמצם את הפערים החברתיים בישראל.

קנפו, שהובילה את מאבק האמהות החד הוריות מול גזירות תקציב 2003, אז צעדה ממצפה רמון לירושלים, הסבירה כי הפעם המחאה שלה לא נובעת מתוך מצוקה אישית. "אני כבר לא חד הורית, ואני עובדת בעבודה מאוד מסודרת כמנהלת במלון בראשית. מחזיקה את הראש מעל המים. אבל אני לא יכולה לשבת בשקט ולחשוב על השכנים שלי ממול – קשישים ונכים – לא ישנים בלילה".

ויקי קנפו בכנס כלכלנים בבת ים, אמש (צילום: דבר ראשון)

ויקי קנפו ואבי דבוש מ"תנועת הפריפריות" בכנס כלכלנים ופעילים חברתיים בבת ים, אמש (צילום: דבר ראשון)

"כשויקי מדברת על תקציב חברתי – המאבק הוא על הגדלת ההוצאה הציבורית" אמר ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני). לדבריו ההוצאה הציבורית הנמוכה היא אחת הסיבות המרכזיות ביותר למצוקות האזרחים בישראל. "כדי להגיע לממוצע ההוצאה הציבורית ב-OECD חסרים בתקציב השוטף של מדינת ישראל בין 80 ל-100 מיליארד שקל. והכסף נמצא, זה מה שגנבו לנו, שלקחו לנו" אמר.

עם זאת ציין יונה כי העובדה שמסגרת התקציב כבר עברה בכנסת מצמצמת באופן משמעותי את היכולת להילחם על הגדלה משמעותית של ההוצאה האזרחית בתקציב הקרוב. "יכולים להיות מאבקים לחלוקה שונה של הכסף שכבר אושר, עם תוספת כזו או אחרת. צריך לחשוב אילו מאבקים אנחנו עוד יכולים לעשות שיש בהם העלאה מסוימת, אבל מאוד משמעותי לתת את ההעדפה החד משמעית לפריפריה" אמר. על מנת להרחיב את התקציב בשלב זה אמר נחוצה התעקשות של אחת מסיעות הקואליציה על העניין, בגיבוי האופוזיציה.

פרופ' דהאן: "כשמסתכלים על החלוקה בין מעבידים לעובדים בעוגה הכללית, רואים שלאורך השנים החלק של המעבידים הולך וגדל ושל העובדים הולך וקטן, זה אחד על חשבון השני. כשמדברים על צדק חלוקתי – גם כאן צריך לשנות את הפרופורציות"

"למשרד האוצר יש כל מיני קופות קטנות, אם האוצר רוצה להוציא עוד מיליארד שקל על הנכים הוא יכול למצוא איך לשלם את זה, עדיין בתוך מסגרת התקציב" אמר פרופ' אביה ספיבק אשר הוביל יחד עם פרופ' יונה את צוות המומחים של המחאה החברתית ב-2011. על דבריו אלו התלוצץ יונה וכינה את אותן קופות "קופות משברים קואליציוניים".

ספיבק קרא למאבק פוליטי, ואמר כי אחת הטעויות של תנועות המחאה הגדולות, בישראל, בספרד ובמקומות נוספים הייתה הרתיעה מן הפוליטיקה. "הפוליטיקה היא חלק מהסיפור, והמאבק הוא מאבק פוליטי" אמר, "כשהציבור מפגין הפוליטיקאים מקשיבים. הם כל הזמן מקשיבים מה קורה ברחוב. לא היו ממנים את ועדת טרכטנברג אם נתניהו לא היה מפחד מהמחאה". לדבריו בלחץ המחאה בלמה ועדת טרכטנברג את הכוונה להוריד את מס החברות ל-16%. "הדבר החשוב הוא דברים כמו שויקי עושה. זה מתחיל לתפוס בציבור, ברדיו ובטלוויזיה".

ערן קליין מארגון שתיל הדגיש שבישראל אם לא מדברים על משהו – הוא לא קיים. "אנחנו במצב של דעיכת העוני – לא שהעוני לא קיים, הוא פשוט נעלם, לא מדברים עליו". לפיכך סימן קליין מספר נקודות אסטרטגיות למאבק לתקציב חברתי: מאבק ליישום דו"ח ועדת אלאלוף למאבק בעוני; מאבק להכנסת נושא העוני כסעיף לתוכנית האסטרטגית הבאה המתגבשת בימים אלו, כיעד מרכזי של הממשלה.

"אנחנו גם קצת מזניחים את השדה של השלטון המקומי" הוסיף, "ראשי ערים לא נתפסים כמי שצריכים לפעול לצמצום העוני. אפשר למשל לקדם שכר מינימום מקומי כמו בארה"ב, אפשר להעלות את שכר עובדי העירייה. אפשר לחתום חוזים עם מי שמשלם שכר הוגן, יותר משכר המינימום ולא עם מי שמשלם שכר לא הוגן".

למסעה של קנפו הפעם מתלווה אלי בוסקילה, דובר מטה המאבק למען הנכים, שסיפר על החיים מקצבה בסך 2342 שקלים. " מי מסוגל לחיות מסכום כזה? אני נוסע ברכבת ומקבל בסך הכל עשרה אחוז הנחה – שני שקלים. את היתר אני צריך לממן. מאיפה?", שאל בוסקילה המרותק לכיסא גלגלים.

ויקי קנפו ואלי בוסקילה ממטה מאבק הנכים אמש בכינוס כלכלנים ופעילים חברתיים בבת ים. "מי מסוגל לחיות מ-2,342 ש"ח לחודש?" (צילום: דבר ראשון)

ויקי קנפו ואלי בוסקילה ממטה מאבק הנכים אמש בכינוס כלכלנים ופעילים חברתיים בבת ים. "מי מסוגל לחיות מ-2,342 ש"ח לחודש?" (צילום: דבר ראשון)

פרופ' יוסי דהאן יו"ר מרכז אדוה הדגיש שאסור להתייאש מקצב השינוי. "הם רוצים שאנשים יתייאשו ואסור להתייאש. דברים לא נמדדים רק מהיום למחר אלא לטווח הארוך". לדבריו על פי מחקר של ה-OECD, קיצצו ממשלות ישראל כ-140 מיליארד שקלים במהלך העשור האחרון. "נכון שלא נגיד עכשיו בדיוני התקציב 30 מיליארד שקלים, אבל חשוב מאוד להגיד כל הזמן – אני יודע שגנבת, אני שם עין ואני רוצה שתחזיר לאט לאט".

"אותי בעיתון מעניינים המדורים הכלכליים. לפני שלושה ימים מבקר המדינה פרסם דו"ח על רשות המסים: 40 מיליארד שקל נעלמים בתכנוני מס והלבנת הון. תארו לעצמיכם כמה קצבאות נכות וזקנה אפשר היה לממן".

דהאן ציין כי כשליש מהעובדים בישראל משתכרים שכר מינימום בלבד. "כשמסתכלים על החלוקה בין מעבידים לעובדים בעוגה הכללית, רואים שלאורך השנים החלק של המעבידים הולך וגדל ושל העובדים הולך וקטן, זה אחד על חשבון השני. כשמדברים על צדק חלוקתי – גם כאן צריך לשנות את הפרופורציות" אמר.

פרופ' ספיבק: "למשרד האוצר יש כל מיני קופות קטנות, אם האוצר רוצה להוציא עוד מיליארד שקל על הנכים הוא יכול למצוא איך לשלם את זה, עדיין בתוך מסגרת התקציב"

"יכולת ההשתכרות היא הצד השני של כמה המדינה משקיעה בשירותים החברתיים. רוב האנשים רוצים להרוויח בכבוד את קיומם ולא לאכול מהיד של מישהו" הסביר גיורא ואלה המרכז את נושא המאבק להעסקה ישירה ולמען עובדי קבלן בהסתדרות. לדבריו עם היחלשות העבודה המאורגנת נחלשו גם העובדים בישראל, וכך נפוצו צורות העסקה פוגעניות. "לשמחתי הרבה, והרבה בזכות פעולות כמו הפעולה הזו וכמו הרבה מחאות חברתיות אחרות, ההסתדרות החליטה לאמץ את הסיפור הזה. והראיה לכך היא שהתפקיד שלי, להתעסק יום יום בעובדי קבלן, לא היה קיים" אמר.

לדברי ואלה, ההסתדרות פועלת הן לקליטת עובדי ליבה בתחומה הרווחה, הבריאות והחינוך להעסקה ישירה על ידי המדינה והגופים הציבוריים, והן לשיפור תנאיהם של העובדים שלא ניתן כעת לקלוט להעסקה ישירה. התוצאה היא כי קליטת עובדי הקבלן להעסקה ישירה הופכת גם לטרנד שמעסיקים נוספים מבקשים ליישם. "לא סתם אנחנו עושים טקסים גם על קליטה של 30-40 עובדים, כי אחרי טקס כמו בבית החולים פוריה שבו קלטנו 50 עובדים, קיבלתי טלפונים מכמה וכמה בתי חולים שאמרו לי – אני רוצה להיות הבא בתור. כל אחד מהאינטרס שלו. מבחינתי שכל אחד יגזור את הקופון כל עוד הרכבת מתחילה לנסוע לכוון הנכון. אם הטרנד מגיע לוועדים חזקים בהסתדרות שמבינים שצריך לדאוג לחלשים, כמו ועדת רשות שדות התעופה שחתמו הסכם קיבוצי שמעביר עובדים להעסקה ישירה, אני את שלי עשיתי".

קנפו: "אני כבר לא חד הורית, ואני עובדת בעבודה מאוד מסודרת כמנהלת במלון בראשית. מחזיקה את הראש מעל המים. אבל אני לא יכולה לשבת בשקט ולחשוב על השכנים שלי ממול – קשישים ונכים – לא ישנים בלילה"

לשיחה הגיעה קנפו עם הצועדים עימה לאחר שבמהלך סוף השבוע ובבוקר ביקרה במאהל מחוסרי הדיור בארלוזורוב-נמיר, בשכונת גבעת עמל ובשכונות דרום תל אביב. היום צפויה קנפו להמשיך לכיוון העיר לוד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!