משרד התקשורת מבקש להעניק הטבה משמעותית לבעלי השליטה בבזק, שעשויה להיות שווה להם בין עשרות למאות מיליוני שקלים. הצעת תיקון צו הבזק ורישיון החברה שעלתה לאתר תזכירי החקיקה מבקשת לפתור את בעלי בזק מדרישת גרעין השליטה, מה שממילא מבטל בעקיפין את דרישת הישראליות למחזיק בשליטה בבזק.

דרישה זו הושתה על בזק בשל היותה בעלת תשתית תקשורת חיונית, שלאחזקה יש משמעויות אסטרטגיות גם בתקשורת האזרחית וגם בעבור מערכת הביטחון. תזכיר החקיקה פתוחה להערות הציבור עד ה-25 לספטמבר ולאחר מכן רשאי שר התקשורת יועז הנדל לחתום על תיקון לצו התקשורת, ללא צורך באישור נוסף.

על פי דברי ההסבר, "בעלת השליטה בבזק פנתה למשרד התקשורת בבקשה לאפשר לה למכור את החזקותיה בבזק באופן הדרגתי לציבור, כך שבסופו של התהליך לא תהיה עוד בעלת שליטה בבזק".

בהמשך לכך מוצע, לאפשר העברת אמצעי שליטה לאחר, "בכפוף לקבלת אישור ראש הממשלה ושר התקשורת לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון". במקום דרישה ישראליות של בעלי השליטה בבזק, לבחינה של הצורך המקצועי העומד בבסיס דרישות הישראליות, מוצע "לקבוע הוראות חליפיות לדרישת הישראליות, אשר יושתו על החברה באמצעות הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת".

בניין בזק בתל אביב (צילום: דבר)

סעיף זה מסמיך את מערכת הביטחון ו/או הממשלה לקבוע הוראות במצב חירום משברי בעניין התקשורת, שבהם מחויב בעל הרישיון לעמוד – דרישה פחותה בהרבה משמירת השליטה בידי גורם ישראלי מראש, שאושר ע"י גופי הביטחון.

השינוי מגיע בהמשך לשינויים דומים, שצמצמו את הדרישות הישראליות לגבי שליטה בחברות סלולר ומפעילי תקשורת פנים ארציים אחרים, אך הולך הרבה יותר רחוק, שכן מדובר בפירוק גרעין השליטה עצמו ולא רק הקלה בהגדרה של שליטה ישראלית.

החלטות שעוברות במחשכים

השימוע הקודם לביטול דרישות השליטה הישראלית בחברות תקשורת עבר גם הוא בזמן ממשלת מעבר בשנת 2020, בדיוק כמו ההצעה הנוכחית. בשניהם המהלך זכה לברכת שר התקשורת יועז הנדל תוך שהוא מעניק הטבות לבעלי הון זרים. הפחתת דרישות הישראליות ושיעורי האחזקה הנדרשים לא ביטלו את העובדה שפטריק דרהי שולט בהוט למרות שהוא איננו ישראלי, בדיוק כמו אדוארד אלשטיין בזמנו ששלט בסלקום – בשני המקרים ללא כל אכיפה מצד משרד התקשורת.

זה אינו המקרה היחיד בו גוף שלטוני יוזם מהלך של התאמה של החוק למציאות, במקום לאכוף את החוק הקיים, אך הנהנים מהמהלכים הללו בתחום השליטה בחברות תקשורת בישראל הם אך ורק בעלי הון זרים, ולא אזרחי ישראל.

בזק כחברה ללא גרעין שליטה 

במצב החדש כל גוף יוכל לרכוש מניות בבזק ללא אישור שר התקשורת עד רמת אחזקה של 5%. גופים מוסדיים יוכלו להחזיק עד 7.5% לעומת 5% כיום. ההשפעה עיקרית של המהלך באופן מיידי היא תרומה אפשרית של בין עשרות למאות מיליוני שקלים לאקזיט של קרן סרצ'לייט האמריקאית ושותפה הישראלי דוד פורר. השקעתם בחברת ביקום היא 63.67% לסרצ'לייט, ו-12.05% לדוד פורר, אשר מחזיקה כנכס יחיד 26.7% ממניות בזק המהוות גרעין שליטה.

השותפים השקיעו 630 מיליון ש"ח בלבד בעבור השליטה בבזק, כששווי אחזקותיהם קרוב ל-1.45 מיליארד ש"ח כיום – הבדל של מעל 800 מיליון ש"ח. לו היו נדרשים למצוא רוכש יחיד לאחזקתם, שנדרש להיתר שליטה משר התקשורת וראש הממשלה, הרי שמספר המועמדים יורד באופן דרמטי, ואיתו מתבקשת גם מתן הנחה במחיר. השינוי יאפשר לסרצ'לייט ופורר לבצע את ה"סיבוב" על השליטה בבזק, תוך רווח עצום של מעל 100% ב-4 שנים בלבד.

העלייה במניית בזק גם היא באדיבות משרד התקשורת

הסיבה העיקרית לרווחיות ההשקעה איננה איכות ניהול יוצאת דופן של בעלי השליטה, אלא החלטות רגולציה של משרד התקשורת – הפחתת מחירים מאוחרת מאוד במחירי שירותי הטלפוניה, בשעה שהשירות עצמו כבר דועך ממילא ומתן רשות לבזק לספק אינטרנט בנחושת ובסיבים בשירות מלא (תשתית וספק). החלטה זו היוותה מקפצה לחברת בזק, שמצליחה למכור אינטרנט בסיבים בשיעורי חדירה יפים, לאחר שמשרד התקשורת מנע ממנה להשיק שירות סיבים ואספקת שירות מלא באינטרנט במשך שנים ארוכות.