בהמשך לכתבות שפרסמנו בדבר ראשון בחודש האחרון בנושא ההונאה באופציות הבינאריות ביקשנו להבין איך פועלות רשויות החוק כנגד תעשיית ההונאה. בשבועות האחרונים פורסם כי בכירי חברת "אייטריידר" נעצרו לחקירה ושוחררו בתנאים מגבילים. עם זאת, ידוע לכל כי תעשיית הענק של האופציות הבינאריות ממשיכה להעסיק אלפי עובדים ולפעול בשיא המרץ כאן על אדמת ישראל. פנייתנו למשטרה נענתה בתשובה הלקונית כי "ככל שעולה חשד לביצוע עבירה פלילית ובכלל זה בתחום נשוא הפניה, משטרת ישראל פועלת במישור המודיעיני, החקירתי והמבצעי, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות בארץ ובעולם ובדגש על רשויות שסוגיית המסחר ואופי העבירות הנלוות לה מצויות בליבת עיסוקן."

כשביקשנו משרת המשפטים להתעדכן האם היא פועלת לעצירת ההונאה שהיקפה נאמד במיליארדי שקלים לא קיבלנו מענה מלבד אישור לכך שמכתבנו התקבל בלשכה. פנינו גם למשרד האוצר, שם טענו כי הנושא לא נמצא במגרש שלהם. תשובה זו נראית חלקית בהתחשב בעובדה שמדובר בתעשייה בעלת מחזור עסקים ענק, שלסגירתה השפעות משמעותיות הן בפיטורי עובדים והן באבדן הכנסות למדינה ממיסוי.

הרשות היחידה שהסכימה לשתף בפעולות שהיא מבצעת כנגד ההונאה הייתה הרשות לניירות ערך. למעשה מדובר במלחמה שהרשות החליטה לנהל ויעידו על כך המעצרים שבוצעו בתחילת החודש באחת מחברות האופציות הבינאריות, לצד הביטויים ההולכים ומחריפים בהם משתמש יו"ר הרשות בכל פעם שהוא נדרש להתייחס לנושא בתקשורת בחודשים האחרונים. עו"ד שרה קנדלר, היועצת המשפטית של הרשות לניירות ערך הסכימה להתראיין ולשפוך מעט אור על הנושא.

מה המדיניות שלכם ברשות ביחס לתעשיית האופציות הבינאריות?

"ב-6 למאי 2015 עבר החוק המקנה לרשות לניירות ערך את האפשרות לטפל בנושא של זירות מסחר אינטרנטיות. אז הצענו לחברות המנהלות זירות מסחר להגיש בקשה לקבלת רישיון לניהול זירת מסחר. 21 חברות שהגישו את הבקשה לרישיון נדרשו לתאר את הפעילות שלהן. באילו סוגי נכסים הם סוחרים ובאילו שיטות. מי הם בעלי החברה ואיזה הון עצמי יש להן וכו'. דרך הבקשות האלה נחשפנו לפעילות הזו של האופציות הבינאריות. תוך מספר חודשים הבנו את הרעיון של האופציות הבינאריות והחלטנו ש'לא בבית ספרנו'. ב-2 במרץ 2016 הוצאנו את החלטה שאנחנו לא נותנים רישיון מסחר לחברות העוסקות באופציות בינאריות."

מדוע זו הייתה ההחלטה שקיבלתם?

"לנגד עיננו עמדו מספר שיקולים. קודם כל מדובר במכשיר מאוד מורכב. לקוח צרכני לא יכול לתמחר את מה שמציעים לו לעשות ניתוח כלכלי מושכל ולקבל החלטות. העניין השני הוא שמדובר במכשיר שבו הלקוח פועל מול הזירה ולא מול השוק. בעצם המאפיינים של הדבר הזה דומים יותר להימורים מאשר להשקעה בשוק. אגב יש מספר מדינות בעולם שהפיקוח על אופציות בינאריות נעשה בהן על ידי רשויות ההימורים. ולכן למעשה דחינו את כל הבקשות שבוצעו ע"י זירות מסחר העוסקות באופציות בינאריות וסגרנו את השוק הזה מלפעול מול לקוחות ישראלים.

"אח"כ התחלנו גם לקבל פניות מאנשים שנפגעו על ידי ישראלים שפועלים מחוץ לגבולות המדינה. שם אנחנו מוגבלים משפטית כרגע מאחר וכל חוק ניירות ערך מדבר על הצורך לשמור על ציבור המשקיעים בישראל. ההסדרה שלנו חלה גם על מצב שבו הזירה יושבת בחו"ל, בקפריסין למשל, ומוכרת לישראלים. יש לנו סמכות לפעול נגד חברות שיושבות לחו"ל כשמדובר במשקיעים ישראלים אבל לא להיפך."

את מדברת על ההבחנה שבין השקעה להימורים, בעוד שהעדויות שמגיעות מעלות את החשד שבכלל מדובר בהונאה.

"זו באמת חלק מהבעיה. אנחנו מבינים שהאופציות הבינאריות הן בכלל כיסוי לפעילות עבריינית. זו יכולה להיות הונאה שפועלת תחת כל כסות אחרת, אבל כנראה מדובר בעניין שהוא באופנה וקל לשכנע אנשים להיכנס אליו. בתחום הזה אנחנו פועלים בכמה מישורים. קודם כל אנחנו מסייעים לרשויות המקבילות אלינו בעולם שיש לנו הסכמי שיתוף פעולה איתן. במסגרת ההסכמים הללו אנחנו נותנים סיוע משפטי ומעבירים מידע לרשויות המקבילות אלינו. כך לדוגמה ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית) פרסמה לאחרונה מכתב תודה על הסיוע שסיפקנו להם בשני תיקים נגד חברות שפעלו מישראל. תיקים שהסתיימו בקנסות של מיליוני דולרים."

אז אני מבין שאם מגיע אליכם מידע על חברות ישראליות שמבצעות הונאה נגד אזרחים בריטים לדוגמה, אתם מעבירים לרשות הבריטית את המידע.

"לא. אין לנו סמכות כזו אלא בעקבות בקשה להעברת מידע שהגיע מהרשויות בחו"ל. אנחנו לא יכולים ליידע אותם על דעת עצמנו. וזו בדיוק הנקודה שאנחנו רוצים לפתור. בנושא הזה יו"ר הרשות פנה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת להרחיב את הסמכות שלנו על זירות שפועלות אל מחוץ לישראל. עובדים על התיקון הזה בימים אלה. יש צוות בין משרדי עם היועמ"ש שעובד על זה.

"לשוק ההון הישראלי יש מוניטין מאוד טוב בעולם ואנחנו רוצים לשמור עליו. ובדיוק בגלל זה חשוב לנו לפעול כנגד התופעות האלה. לצד הפגיעה באנשים התמימים הפעילות הזו מייצרת לנו שם רע, מלבה את שנאת ישראל ופוגעת בתעשיית ההיי-טק הישראלית."

בואו נחזור רגע למצב שבו מגיע אליכם מיידע על הונאה בתחום הזה. מה אתם עושים איתו?

"אנחנו מפנים אותו למשטרה."

והעברתם חומרים למשטרה?

"אני לא יכולה לדבר על מקרים ספציפים אבל בהחלט יש שיתוף פעולה."

את חושבת שאנשים יוכלו לראות את כספם חוזר אליהם?

"אנחנו לא עוסקים בלהחזיר לאנשים את הכסף שלהם. המטרה שלנו היא לעצור את הפעילות הזו ובתקווה לעשות זאת לפני שאנשים מאבדים כסף. אנחנו יכולים להפעיל סנקציות מנהליות (סגירת חברה ביטול רישיון וכו') או לתבוע בדין פלילי על עברה על חוקי רשות ניירות ערך. כדי לקבל את הכסף בחזרה האנשים שהשקיעו יצטרכו לתבוע את החברות הללו תביעה אזרחית."

בשורה התחתונה ניתן לומר כי ברשות לניירות ערך החליטו לפעול, אבל הם צריכים שיניים יותר חדות כדי להגיע להשפעה של ממש על תעשיית ההונאה. כשמדובר בעשרות חברות הפועלות לעיני כל ומעסיקות אלפי עובדים במתחמי המשרדים היקרים והבולטים בישראל, קשה להבין מדוע המשטרה הפרקליטות והממשלה נותנות להן להמשיך לפעול כל בוקר במחדש ללא הפרעה. הפעילים החברתיים המחזיקים עדויות של קורבנות רבים חשים כי הרשויות בישראל פועלות לאט מדי אם בכלל ושהנזק מצטבר מיום ליום. הם כבר התחילו לאסוף כסף במימון המונים כדי להגיש את הבג"ץ שיורה ליועמ"ש לפתוח בחקירה. יש לקוות כי מאחורי התשובה הלקונית של המשטרה החוקרים כבר פועלים במרץ והמעצרים של בכירי חברת אייטריידר בשבוע שעבר היו רק תחילת הדרך.