כלי התקשורת בישראל זעמו השבוע, ובצדק, על ניתוק החשמל בבית משפחתו של אשר נתן מרלי ז"ל, בן ה-14 שנרצח בפיגוע בנווה יעקב בירושלים בשישי האחרון, עקב אי תשלום לחברת החשמל. כך, לרגע אחד, נחשפה המצוקה של כ-300 אלף משפחות בישראל, שעבורן חיבור רציף לחשמל אינו דבר מובן מאליו, עקב חובות וקשיים כלכליים.

חברת החשמל הסבירה ש"לא מדובר בניתוק". למשפחה, שמשתמשת במונה חשמל נטען בתשלום מראש (מת"מ), נגמר הכסף במונה. בהסדר המת"מ, שאליו מנותבות בעיקר משפחות עם חובות לחברת החשמל, הלקוח נדרש לשלם מראש סכום שמאפשר צריכת חשמל מסוימת, ובסופה החשמל מתנתק עד שמשלמים סכום נוסף. אם ללקוח יש חוב, חלק מהסכום שמוטען במת"מ מנותב לתשלום החוב.

החברה גם הודיעה שמיד עם קבלת הדיווח הופקדו לטובת המשפחה 600 שקלים לטובת צריכת חשמל שוטפת. שר האנרגיה ישראל כ"ץ אפילו התערב בעצמו, והנחה את מנכ"ל משרדו להורות לחברת החשמל לחדש באופן מיידי את אספקת החשמל ולהעניק את מלוא השירות הנדרש למשפחה. הוא גם הורה למנכ״ל חברת החשמל לבטל את המת"מ, ולחבר את המשפחה לאלתר באופן מלא לרשת החשמל.

ההתגייסות לטובת המשפחה שחוותה את האובדן הנורא מכל ראויה וחשובה. אבל לצדה ישנן כ-300 אלף משפחות שמחויבות להתחבר למת"מ, כביכול כחלופה לניתוק החשמל, למרות שבפועל מדובר ב'ניתוק חשמל בתחפושת'. זאת מכיוון שהסדר המת"מ כולל בתוכו את האפשרות שהחשמל בבית ינותק, אם ללקוח אין באותו הרגע כסף זמין לשלם. באותו הרגע יימנעו ממנו פעולות בסיסיות כמו חימום או קירור הבית, חימום מזון, הפעלת מכשירים רפואיים ותקשורת עם העולם הסובב.

בג"ץ קבע שהזכות לחשמל היא זכות חוקתית, אך אפשר את הסדר המת"מ

בינואר שעבר קבע בג"ץ שחיבור לרשת החשמל היא חשמל הוא זכות חוקתית, ואסור לנתקו בגלל קשיים כלכליים המובילים לאי יכולת לשלם עבורו. בעתירה שהגישו שורת ארגוני זכויות אדם ואזרחים שהחשמל בביתם נותק עקב חובות, נקבע שחיבור לחשמל הוא חלק מהזכות לקיום מינימלי בכבוד, וההגנה עליה היא במסגרת הזכות החוקתית לכבוד האדם. בעקבות הפסיקה, רשות החשמל נדרשה לשנות את מדיניות הניתוקים שלה, ולאסור ניתוק עקב חוב לאדם שחי בעוני קשה או נמצא בקשיים כלכליים המשולבים במחלה.

מנגד, שופטי בג"ץ התייחסו בפסיקתם רק לניתוק מוחלט מרשת החשמל. הם דחו את בקשת העותרים לפסול את הסדר המת"מ, בטענה שבפועל גם הוא טומן בחובו אפשרות לניתוק, גם אם זמני, מרשת החשמל.

גם הנוהל החדש הוא "ניתוק חשמל בתחפושת"

בעקבות החלטת בג"ץ פרסמה רשות החשמל בנובמבר האחרון את טיוטת הנוהל החדש למניעת ניתוקים שאותו נדרשה לקבוע. לפי הנוהל, צרכני חשמל בעלי חובות שיוכיחו שהם במצב כלכלי ורפואי קשה לא ינותקו מחשמל. רשות החשמל העריכה שהמדיניות החדשה נוגעת לכ-300 אלף בתי אב.

הנוהל קבע שקבלת הפטור מותנה בהתקנת מונה תשלום מראש, בו מוטען קרדיט מוגבל של 400 קוט"ש לחודש. אם המשפחה תעבור את הצריכה של 400 קוט"ש, החשמל מתנתק. המשפחה תוכל לטעון לעצמה עוד חשמל באמצעות המת"מ, אבל מתוך הסכום שייטען, 20% ילך לכיסוי חוב עבר. כלומר, מתוך כל 100 שקלים שיוטענו, 20 ילכו לכיסוי החוב.

אך עדיין, בשני המקרים ישנו ניתוק חשמל בפועל, בין אם רשות החשמל מנתקת את החשמל בגלל חוב, ובין אם החשמל במונה פשוט נגמר. ובהצעת ההסדר הנוכחית, סביר מאוד שהוא ייגמר, מכיוון ש-400 קוט"ש בחודש זה לא הרבה בכלל. לפי רשות החשמל, מדובר, לכאורה, בצריכה חודשית ממוצעת של משפחה בעשירונים התחתונים. אולם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים להוצאה על חשמל (ולא לצריכה בקוט"ש), שבתרגום למונחי עלויות החשמל של השנה הרלוונטית, מדובר בצריכה ממוצעת של למעלה מפי 1.5 מכך.

המגבלה החודשית ל-400 קוט"ש לא מתחשבת בשום נסיבות. לא בעונה בשנה, לא במספר הנפשות במשפחה, לא אם יש תינוק בבית, לא אם יש קשישים בבית ולא אם יש חולה שמשתמש במכשיר רפואי שפועל על חשמל. בטח שלא בדירות ישנות עם בידוד נמוך מהחוץ, או עם מכשירי חשמל ישנים שצורכים יותר חשמל. אגב, בנוהל מצוין שאי התקנת המונה תיחשב לסרבנות, מה שיבטל את הפטור מהפעלת כלי גביה וניתוק החשמל.

בשנה שחלפה מאז פסיקת בג"ץ עלה תעריף החשמל בישראל ב-24%. המשפחות העניות הן אלו שנאלצו לספוג את ההתייקרות הזו בצורה הקשה ביותר. עבורן, זה או חשמל או צורך בסיסי אחר.

"שמים אנשים במצוקה במצב בלתי אפשרי"

איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, האנשים שעוסקים בטיפול במשפחות הללו בדיוק, מתנגד נחרצות למהלך. בתגובה שפרסם האיגוד לנוהל נכתב ש"דווקא כאשר מדובר במי שכבר הוכר שמצבם הרפואי או הכלכלי מצדיק הגנה מפני ניתוקם מחשמל, רשות החשמל מציעה מודל פעולה שמשמש לניתוק החשמל 'בדלת האחורית'".

העובדת הסוציאלית עו"ד אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד, הסבירה בראיון ל'דבר' ש"המודל הזה הוא למעשה ניתוק חשמל בתחפושת. זה שם אנשים שמראש במצוקה, במצב בלתי אפשרי, בו אומרים להם 'אם לא תשלמו חלק מהחוב לא יהיה לכם חשמל. ואם למישהו אין עוד כסף לטעון, לא יהיה לו חשמל'. זו בדיוק המשמעות של ניתוק חשמל, ממנו בג"צ אמר שצריך להימנע".

באיגוד טוענים, ובצדק, שישנן דרכים אחרות לגבות מאנשים חובות, ואין כל הצדקה למנוע את הזכות הבסיסית לחשמל עקב חוב. ההתעקשות להשתמש בניתוק החשמל כאמצעי גבייה חושפת את האטימות של רשות החשמל והממשלה בכלל כלפי העניים והחלשים ביותר.

צעקות ה'בושה' המוצדקות ביותר על היחס למשפחה שעברה בעל כורחה אסון לאומי נורא, עוד מהדהדות ומביישות את הרשויות הרלוונטיות. לכן כל המי והמי רצו להסביר שלא ניתקו למשפחת מרלי את החשמל במהלך השבעה, אלא המונה פשוט נגמר, וקמו והכריזו שנותנים למשפחה הזו (ולמשפחה הזו בלבד) סיוע בסך 600 שקלים ושמורידים לה (ורק לה) את המת"מ, ומחברים אותה לרשת בחזרה. ואז מה?

אולי, רק אולי, כדאי שרשות החשמל תבין שהציבור רואה את האכזריות שבניתוק בפועל של 300 אלף משפחות, כנראה המשפחות הכי עניות בישראל, מתשתית חיים חיונית. אולי כדאי שממשלת ישראל תבין שהציבור רואה את האכזריות ביחס לאנשים ולמשפחות המוחלשות ביותר בחברה, ואת השקר בהבטחות הבחירות לסייע להם. אחת מהן הייתה, לגמרי במקרה, משפחתו של קורבן טרור. הרי ברור שבין 300 אלף המשפחות ישנן עוד משפחות רבות שמתמודדות עם שכול, בן משפחה חולה או משבר כלכלי.

באחד השבועות הקרים והסוערים השנה, ראוי שהממשלה ורשות החשמל יראו גם אותן, ותוריד מהפרק כל אפשרות לניתוק משפחה ענייה מרשת החשמל.