נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צפוי להודיע היום (שני) על העלאת ריבית שמינית ברציפות. השווקים צופים העלאה של רבע נקודת האחוז, אבל לאור נתוני הצמיחה המרשימים של הכלכלה הישראלית והרטוריקה הניצית של נגידי הבנק המרכזיים בארצות הברית ובגוש האירו, עולה הסבירות להעלאה חדה יותר של חצי נקודת האחוז, שתביא את הריבית לשיא של 11 שנים.

הרקע להעלאות הריבית הוא שיעור האינפלציה (שינוי מדד המחירים לצרכן) הגבוה. בחודש ינואר נרשם שיעור אינפלציה שנתי של 5.4%, כשיעד בנק ישראל, בדומה לסטנדרט בכלכלות המפותחות, עומד על 2%. העלאות הריבית הן הכלי של בנק ישראל להשיב את שיעור האינפלציה ליעדו. הן מייקרות את עלות ההלוואות לעסקים ולמשקי בית, ודרך כך אמורות לפגוע ברמת הביקושים, ולהביא לירידת מחירים.

בינתיים הפגיעה ברמת הביקושים לא נצפית בשטח, הכלכלה הישראלית צמחה בשנת 2022 בקצב מהיר במיוחד. בעוד ממוצע הצמיחה לשנת 2022 ב-OECD עומד על 2.8%, צמחה הכלכלה הישראלית ב-6.5%. מצד אחד, נתון זה צפוי להדאיג את הוועדה המוניטרית בקבלת ההחלטה היום ולדחוף אותה להעלאת ריבית חדה. מצד שני, הוא מעלה שאלה על היעילות והנחיצות של העלאות הריבית.

העלאות הריבית מבקשות לבלום את האינפלציה דרך צד הביקוש למרות שמקורה בצד ההיצע, בעלויות הייצור. בחודש ינואר, למשל, שני שלישים מעליות המחירים הגיעו מהעלאת מחירי החשמל שנבעה מעלייה עולמית במחירי הפחם. ככלל, פרק האינפלציה העולמי הנוכחי מגיע מבעיות בשרשראות אספקה, שנוצרו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, ומעליות מחירי מזון ואנרגיה עולמיות, שהחריפו עם הפלישה הרוסית לאוקראינה.

הכלכלן, ג'וזף שטיגליץ. "העלאות הריבית גורמות לנזק רב" (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

ישנם כלכלנים שמבקרים את הקונצנזוס של הבנקאים המרכזיים. הכלכלן זוכה פרס הנובל, ג'וזף שטיגליץ, אמר שאין תועלת בהעלאות הריבית ושהן גורמות לנזק רב. זאת מכיוון שלטענתו, העלאות הריבית מייצרות נזק רוחבי בכלכלה מבלי לפתור את הבעיות שבשורש עליות המחירים. מנגד, הן פוגעות ברוב משקי הבית, לדוגמא דרך המשכנתא, ובעסקים, בעיקר הקטנים.

הגישה של הבנקאים המרכזיים, וגם של בנק ישראל, אומרת שגם אם האינפלציה נולדה בצד ההיצע, היא יכולה להיהפך 'דביקה' בגלל ביקוש עודף. לפי גישה זו, עליות מחירים מביאות את העובדים לדרוש העלאות שכר שחוזרות ומעלות את המחירים. לכן, נדרש הבנק המרכזי לפגוע בפעילות הכלכלית כדי למתן את דרישות העובדים.

בינתיים, למרות הצמיחה המהירה, הכלכלה הישראלית לא מראה סימנים של ספירלת שכר-מחירים. לפי נתוני הלמ"ס, בין נובמבר 2021 לנובמבר 2022 ירד השכר הריאלי ב-0.7% כתוצאה מכך שעליות המחירים היו מהירות מעליות השכר. לפי מחקר של קרן המטבע הבינלאומית, מקרי העבר מראים שבמצב כזה לא מתפתחת ספירלה אינפלציונית.

גורם נוסף שעלול להביא להעלאת ריבית חדה הוא ההיחלשות האחרונה של השקל אל מול הדולר. היחלשות השקל מייקרת את הייבוא ובכך מוסיפה לחץ על המחירים. העלאת הריבית מונעת ממשקיעים להעביר את הונם לחו"ל כדי ליהנות משיעורי ריבית גבוהים יותר, ובכך יכולה להפחית את הלחץ על שער המטבע.