ישראל חזרה לצמצום תקציבי מהיר אחרי מגפת הקורונה ומשקל הוצאות הממשלה בתוצר ירד לשפל, כך לפי דו"ח בנק ישראל ל-2022 שמתפרסם היום (שלישי). משקל ההוצאה הציבורית ירד באופן חד ב-3.2% מהתוצר, והחוב הציבורי ירד דרמטית ב-7.2% בשנה אחת בלבד ל-60.7% אחוז מהתוצר, קרוב לגודלו ערב מגפת הקורונה.

הירידה בהוצאה האזרחית משקפת בעיקר ירידה בתמיכות שניתנו בשנה שעברה בשל מגפת הקורונה, אך גם בניכוי הוצאות הקורונה מדובר בשפל חדש משקלה של המדינה.

לפי הבנק, צמצום ההוצאה הציבורית נבע בעיקר מצמיחה איטית של השכר במגזר הציבורי. בבנק ישראל מציינים לחיוב שהוצאה ציבורית קטנה מצמצמת ביקושים במשק ומסייעת למנוע לחצים נוספים לעליית מחירים במשק. עם זאת בדו"ח עצמו נכתב שלחצי השכר לא שיחקו תפקיד מרכזי באינפלציה.

עודף של 52 מיליארד שקלים בקופה לעומת התכנון 

קיצוץ עמוק זה בהוצאות חל למרות גידול משמעותי בגביית המסים הישירים שתרמו לעליית ההכנסה הציבורית ב-0.7%. במדינות ה-OECD, הנתח החציוני של סך גביית המסים הוא 34.5% מהתוצר. סך גביית המסים בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 15 שנה ועמד על 32.8% מהתוצר, עדיין נמוך יחסית ל-OECD. כתוצאה מעלייה זו בגביית מסים, תקציב המדינה הסתיים בעודף של 0.6% מהתוצר, כ-10 מיליארד שקלים. הגירעון המתוכנן עמד על 3.9% מהתוצר – עודף של כ-52 מיליארד שקלים בין התכנון לביצוע.

גם "גירעון הממשלה הרחבה", שכולל גם את הרשויות המקומיות, הביטוח הלאומי וגופים לאומיים חוץ-תקציביים ירד בחדות – מ-5.5% מהתוצר ב-2021, ל-1.6% מהתוצר ב-2022.  המספרים מעידים שהממשלה השתמשה בעודפי הגבייה כדי להאיץ את החזרי החוב הממשלתי, ולא כדי להשקיע את הכסף בחזרה באזרחים.

גיוסי החוב הממשלתי הגדולים בתקופת הקורונה והעובדה שחלק מהחוב הממשלתי צמוד למדד ולדולר העלו את נתח תשלומי הריבית על החוב. שיעורם עלה מ-2.8% מהתוצר ב-2021 ל-3.3% מהתוצר ב-2022, תוספת של 0.5%. 0.5% מהתוצר הוא גם גובה התמיכות שהעניקה הממשלה הקודמת להתמודדות עם יוקר המחיה בסדרה של הפחתות מסים על דלק, הפחתת מס הכנסה להורים, והגדלת מענק העבודה לעובדים בשכר נמוך.

ההוצאה האזרחית בשפל

ההוצאות של מדינת ישראל על אזרחיה במגמת ירידה. בהשוואה לשנים עברו, מדובר בירידה מתונה, אך בחישוב שמכליל את התמיכה הכלכלית שהעניקה הממשלה בשל מגפת הקורונה, מדובר בירידה מהירה מאוד. ב-2020 ההוצאה עמדה על 45.9% מהתוצר, לעומת 42.3% ב-2021 ו-39.1% ב-2022. בניכוי תקציבי הקורונה, ההוצאה האזרחית עמדה בשנה שעברה על שפל של 38.7% מהתוצר. מגמה זו צפויה להחריף ב-2023, עקב מסגרת תקציב בעלת הגירעון הנמוך ביותר מזה עשרות שנים.

ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר (מקור: הלמ"ס, משרד האוצר ועיבוד בנק ישראל)

הסכמי השכר יצמצמו פערים בין המגזר הציבורי לפרטי 

בדו"ח נכתב שאחת הסיבות לגידול המתון של ההוצאה הציבורית בשנים האחרונות (ללא הוצאות הקורונה) היא גידול איטי של השכר במגזר הציבורי, על רקע הקפאת המשא ומתן על הסכם מסגרת חדש בתקופת הקורונה.

רכיבי הגידול בחוב הציבורי (מקור: עיבודי בנק ישראל)

מ-2017, שנפתח בה הפער בשכר בין המגזרים, עלה השכר הריאלי במגזר הפרטי ב-3.6% לשנה בממוצע, לעומת כ-0.5% במגזר הממשלתי. אחד הגורמים להאצת עלייתו של השכר במגזר הפרטי הוא התפתחות מהירה של מגזר ההיי-טק, במיוחד בתקופת הקורונה, שבה גדלו הביקושים למוצרים ושירותים דיגיטליים. אולם גם ללא מגזר ההיי-טק, קצב עליית השכר במגזר הפרטי בשנים האחרונות היה גבוה משמעותית מאשר במגזר הממשלתי.

לפי הדו"ח, הסכם השכר החדש שנחתם במארס 2023 צפוי להגדיל בהדרגה את ההוצאה האזרחית. הסכם השכר עם הסתדרות המורים שנחתם באוקטובר שיפר את תנאי ההעסקה של מורים מתחילים, הוסיף תמריצים במערכת השכר והגדיל במידת מה את הגמישות הניהולית של בתי הספר. עלות ההסכם מסתכמת בכ-4.9 מיליארד שקלים לשנה, שרובה תחול כבר בתקציב 2023. עם זאת, ההסכם נותן מענה מוגבל לסוגיות מבניות חשובות. הטיפול בהן יוכל לסייע לשיפור הישגי מערכת החינוך.