הממשלה אישרה היום (ראשון) הצעה למימון הקמת המשמר הלאומי באמצעות קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי כל משרדי הממשלה. לפי הצעת ההחלטה , בסיס התקציב החל משנת 2023, יקוצץ ב-1.5%, זאת בעוד תקציב 2023 עדיין לא אושר סופית בכנסת.
הקיצוץ מגיע בעקבות ההסכמה בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לראש הממשלה בנימין נתניהו על עצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית עד אחרי יום העצמאות. השר בן גביר דרש את קבלת ההחלטה על הקמת המשמר הלאומי בתמורה להסרת התנגדותו להקפאת החקיקה.
הקיצוצים הבולטים הם במשרד הביטחון (285 מיליון ש"ח), 100 מיליון מתקציב ההשכלה הגבוהה במשרד החינוך, 100 מיליון במשרד התחבורה ו34.8 מיליון ש"ח במשרד העבודה. 29.5 מיליון שקל יקוצץ מתקציב משרד הכלכלה. תקציב משרד התחבורה צפוי להיות מקוצץ ב-103.2 מיליון שקלים וגם תקציב המשטרה ושירות בתי הסוהר צפוי להיות מקוצץ בכ-5.4 מיליון שקלים.
משרד שתקציבו צפוי שלא להיפגע הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, זאת לאחר שהשר יעקב מרגי התנגד נחרצות לקיצוץ במהלך ישיבת הממשלה, מה שהוביל ליציאה להפסקה ולהתייעצות, בסופה הסכימו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' כי יימצא פתרון לתקציב משרדו של מרגי עד להעברת תקציב המדינה.
על-פי הצעת ההחלטה שאושרה היום, השר לביטחון לאומי יקים ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, שלמה בן אליהו, ובהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר, משטרת ישראל, צה"ל ונציגים נוספים, לצורך מימוש החלטה זו. הוועדה תגיש לשר לביטחון לאומי, בתוך 60 ימים ממועד הקמת הוועדה, את המלצותיה ביחס לאופן יישום החלטת הממשלה, ביניהם קביעת ייעוד תפקידי המשמר הלאומי, כפיפותו, סמכויותיו, כח האדם בתוכו ועוד.
הצעה זו מרחיבה ומשנה החלטות קודמות להקמת משמר לאומי, שיהיה כפוף למג"ב, כחלק מלקחי מערכת הביטחון מהמהומות בערי ישראל בתקופת מבצע "שומר חומות".
מקצצים מתקציב שעוד לא אושר
לפי דברי ההסבר להצעה, הקיצוץ מחויב מכוח החוק, שכן לא ניתן לתקצב הוצאה חדשה שחורגת את תקרת ההוצאה ללא קיצוץ הוצאות אחרות. עם זאת, יש לציין כי תקרת ההוצאה עוד לא אושרה סופית בחוק, ונמצאת כרגע על שולחנה של ועדת הכספים.
תקצוב גוף חדש כמו המשמר הלאומי ללא קיצוץ, מחייב את הגדלת תקציב המדינה כולו. דווקא בעת הזו, בטרם עבר חוק התקציב בכנסת לשנים 2023 ו2024, מאפשרת לקבוע תקרת תקציב גבוהה יותר בקלות יחסית. במשרד האוצר לא מעוניינים בכך, כדי להימנע מתקדים שיכול להוביל לדרישות נוספות להגדלת תקציב המדינה. זאת על אף שהמדינה סיימה את 2022 בעודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקלים.
זוהי הפעם השנייה שהממשלה מאשרת קיצוץ רוחבי בתקציבי השנים הללו, שכאמור, כלל לא אושרו בכנסת. הקיצוץ הקודם, בסך 12.5 מיליארד שקלים, אושר כהחלטת ממשלה עם אישור התקציב בממשלה בסוף פברואר, בכדי לממן את דרישות המפלגות בהסכמים הקואליציוניים. לפי אותה החלטת ממשלה, 5.3 מיליארד שקלים יקוצצו מהתקציב באופן חד פעמי בשנת 2023, ו-7.2 מיליארד שקלים יקוצצו באופן חד פעמי בשנת 2024. עם זאת, הצעת התקציב שהונחה על שולחן הכנסת בחמישי שעבר לא מבהירה במדויק מה מתוך הסכומים הללו אכן הופנה בפועל למימוש ההסכמים, ומהם הסכומים שקוצצו בפועל מתקציבי המשרדים כקיצוץ רוחבי.
תקציב המדינה המוצע קובע את הגירעון התקציבי המתוכנן הנמוך ביותר מאז חקיקת חוק הפחתת הגרעון ומגבלת ההוצאה התקציבית ב-1992. לפי השר סמוטריץ, החששות מפגיעה כלכלית במדינה בשל הרפורמה המשפטית היא צידוק לקביעת תקציב קטן ושמרני, מהלך עליו ביקש השר גיבוי מהתקשורת, כשהציג את התקציב. לפי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, העברת הרפורמה המשפטית עלולה לגרום לנזק של מאות מיליארדי שקלים למשק הישראלי בתוך 5 שנים.
