שימוע של רשות הגז יאפשר להגדיל את יצוא הגז מישראל בהיקף של כ-60% בשנים הקרובות, זאת למרות הדלות היחסית של המאגרים נכון להיום, שתספיק למשק הישראלי רק עד אמצע העשור הבא.
לפי השימוע, הייצוא יגדל מהיקף של עד 13 BCM כיום לעד 23 BCM בשנים הקרובות. קו ירדן-צפון, שמאפשר כיום יצוא של 6-7 BCM ישודרג לעד 10 BCM בשנה, בעזרת הכפלת אחד הצינורות בישראל והתקנת מדחסים בירדן. קו יצוא חדש יונח בין רמת חובב לניצנה ומשם לרשת המצרית, בהיקף יצוא של כ-6 BCM בשנה. צנרת EMG הפרטית הקיימת תגדיל את קיבולתה מ-6 BCM ל 7-BCM בשנה, בעזרת הקמת קו חדש של חברת נתג"ז מאשקלון לאשדוד.
חברות הגז המייצאות משתתפות במימון ההשקעה בפרויקטים שנתג"ז מבצעת, ונהנות לאחר מכן מדמי הולכה מופחתים, בהתאם לחלקן במימון המקדים של הפרויקט הציבורי. כך, נתג"ז מגדרת את הסיכון לפגיעה עתידית בהסכמי הגז או שינויי מדיניות שעלולים להביא לידי הנחת צנרת ללא שימוש מספיק כדי לממן את עלותה.
עוד מוצע בשימוע לקבוע מכסה אחוזית בקיבולת היצוא לכל אחד ממאגרי הגז: לוויתן עם 54%, תמר עם 32% וכריש עם 14%. סעיף נוסף בשימוע מתייחס לאפשרות של היפוך הכיוון של צינורות הגז, במידה ותימצא אפשרות לייבא גז לישראל במחירים משתלמים ביחס לשוק המקומי. אם יתקבל, הוא עשוי לשמש כמרסן של מחירי הגז בשוק המקומי, אך רק במידה ואכן יתקיים ספק גז שיוכל להציע גז מוזל לישראל בצינור, מצב שסביר להניח שלא יקרה.
לחברת הגז ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים לשעבר) שאיפות רבות בתחום יצוא הגז, מעבר להגדלת היצוא בצינור. החברה עובדת על הגדלת כושר ההפקה של מאגר לוויתן, וכן מקדמת הקמת מתקן הנזלה צף בשטח הימי של ישראל. מתקן כזה, יאפשר לחברה יצוא גז במחירים הגבוהים של השוק העולמי, תוך עקיפת פערי התיווך של חברות הגז במצרים.
האצה ביצוא הגז תביא להקדמת רווחים, אך תייצר בעיה בטווח הבינוני והארוך
פלישת רוסיה לאוקראינה טרפה את הקלפים בשוק הגז האירופי, בתוך ניסיון לבצע גמילה מהירה ככל האפשר מגז ומציאת ספקים חלופיים לתקופת הביניים, שיחליפו כ-140 BCM של גז בשנה שרוסיה סיפקה למדינות האיחוד. כחלק ממגמה חזו, חתם האיחוד על מזכר הבנות עם מצרים וישראל לגבי הגברת יצאו הגז מהמזרח התיכון לשוק האירופי.
כיום, מכירת גז לייצוא משתלמת לחברות הגז על פני מכירת גז בשוק המקומי, בפער של עשרות אחוזים לטובת היצוא. לפי ועדת המחירים, יצוא מואץ של גז מישראל הפחית את התחרות בשוק המקומי ותורם בעצמו להתייקרות מחיר הגז בישראל כבר היום.
קידום מהיר של יצוא הגז מישראל, יביא בטווח הקצר להקדמת רווחים ממכירת הגז. הקדמה זו, בהתחשב בסוגיית ההיוון, היא גם הגדלתם. למרות זאת, להגברת היצוא יש השלכות שליליות בעתיד, מפני שכמות הגז השמורה למשק הישראלי צפויה לאזול באמצע העשור הבא ואילו הביקוש המקומי לגז צפוי לגדול באופן דרמטי.
במשרד האנרגיה הדעות חלוקות בין מי שרואה את הגברת היצוא כהצלחת המדיניות, לבין מי שחושש מהתרוקנות הגז בתקופה שהמשק הישראלי עדיין יהיה תלוי בו במידה רבה. עוד בטרם התרוקנות הגז, תיאלץ ישראל לייבא גז כבר במהלך העשור הבא, אלא אם הממשלה תחליט להגדיל את שמירת הכמויות למשק המקומי, ולקבוע סדרי עדיפויות בהולכה, המבטיחים עדיפות תמידית לשימוש בגז במשק המקומי.
מתוך שימוע רשות הגז: קיבולת ייצוא הגז בצינורות צפויה לעלות ל-23 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, כפול מהביקוש המקומי. זה יקל מאוד על חברות הגז לרוקן את המאגרים הלאומיים ויקרב את היום בו ישראל תלויה בייבוא. ואף לפני זה: זה מדגיש את חוסר ההיגיון הטוטאלי בכוונותיהם להקים מתקן להנזלת גז. pic.twitter.com/DP1HqM9dtW
— Ariel Paz-Sawicki (@ArielSawicki88) March 30, 2023
המדיניות הנוכחית של הממשלה, בעקבות "ועדת אדירי 2", היא לקדם חיפושי גז נוספים כדי להגביר את אמינות האספקה בשנים הבאות, אך אין ודאות כי חיפושים נוספים יניבו גז בכמויות מספיקות ובריכוז שמאפשר הפקה מסחרית.
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר בתגובה: "הדהרה של מדינת ישראל להגברת ייצוא הגז, שעה שהרזרבות המוכחות מספיקות לה לפחות משני עשורים, תמוהה. לו הייתה ממשלת ישראל מגלה להיטות כזו לגבי קידום משק האנרגיה המתחדשת, יתכן והיינו במצב טוב בהרבה ויכולים לייצא את הגז ללא חשש. יתר על כן, נציין כי מאגר כריש שבעבר הוגדר כמאגר קטן לצרכי המשק הישראלי בלבד, נוטל חלק בייצוא על פי הצעת משרד האנרגיה. מדובר בשינוי מדיניות שמצריך הליך אישור מסודר בפני עצמו".
לשימוע של רשות הגז ניתן להגיב עד ה7 במאי, בהתאם להנחיות משרד האנרגיה.
