חוק חדש במדינת קולורדו יחייב יצרניות ציוד חקלאי, כגון ג'ון דיר, לספק לכל דורש אמצעים מספיקים לאבחון ולתיקון של ציוד חקלאי כמו טרקטורים וקומביינים. החוק מכסה חלפים, כלי עבודה, מדריכים כתובים ותוכנה ואין בו השמטות שמאפשרות ליצרני ציוד חקלאי לשמר את המדיניות הקיימת.
החוק נחתם ביום שלישי השבוע על ידי מושל קולורדו, ג'ארד פוליס. החקיקה מהווה ניצחון חשוב לתנועת 'הזכות לתקן', הנאבקת ביצרני ציוד אלקטרוני הפוגעים בצורה הולכת וגוברת ביכולת של צרכנים לתקן את המכשירים בכוחות עצמם.
מאחורי פוליס במעמד החתימה, ניצב טרקטור אדום מסוג רד שטייגר 370, של החקלאי דני ווד, עם דגל ארצות הברית ועליו הכיתוב "חקלאים לפני הכל". פוליס אמר: "החוק יחסוך לחקלאים וחוואים זמן וכסף ויתמוך בשוק תחרותי לתיקונים".
קולורדו היא המדינה הראשונה להגן על הזכות לתקן ציוד חקלאי בחוק, אולם חקיקה במתכונת דומה מקודמת בעוד 10 מדינות בארצות הברית. במקרה דומה חקיקה לגבי הזכות לתקן רכבים מחוץ למוסך מורשה במסצ'וסטס ב-2013, הפכה ב-2014 לנורמה מקובלת בכלל מדינות ארצות הברית.
מאמצי חקלאים שונים בארצות הברית לשפר את מעמדם מול יצרנים כמו ג'ון דיר, נמשכים קרוב לעשור. ברגע שתיקון הטרקטור מחייב הפעלת תוכנה של היצרן, מדובר ביותר מרק מונופול תיקונים יקר, אלא בעיקר בזמני השבתה ארוכים של הטרקטורים, לעתים כמה שבועות, שעולים לחקלאים סכומי כסף גדולים ואובדן תוצרת רבה.
לטענת החקלאים, החלופה ההגיונית היא חזרה למדיניות שהייתה מקובלת עשרות שנים, בה החקלאי יכול לתקן בעצמו את הכלי או להיעזר בטכנאי מקומי, במקום הובלת הטרקטור למוסך של היצרן ובחזרה.
דוגמה משמעותית לעצמת השליטה של ג'ון דיר כנגד לקוחותיה התרחשה בפלישה הרוסית לאוקראינה, אז החברה השביתה מרחוק טרקטורים שנגנבו מאוקראינה לצ'צ'ניה. מדובר במקרה יוצא דופן בו ההשבתה לא פגעה במי שרכש את הטרקטור, אלא בגנבים. מרבית הפגיעה ממוקדת בטרקטורים שנמצאים ברשות החקלאים שקנו אותם כחוק, אך לא יכולים לתקן אותם מחוץ לסוכנות המורשית מטעם היצרן. בשל כך, יש חקלאים שמעדיפים לקנות טרקטורים ישנים, ללא מנעולי תוכנה אלקטרונים ולהוסיף עליהם טכנולוגיה מתקדמת שלא מתוצרת החברה.
לואיס רוסמן, טכנאי אלקטרוניקה ופעיל בתנועה למען "הזכות לתקן", הסביר כי מדובר בחקיקה פורצת דרך, שהתגברה לראשונה על מאמצי הלוביסטים של ג'ון דיר לטרפד או לרוקן מתוכן חקיקות קודמות. טקטיקה נוספת בה נקטו היצרנים הוא הסכמים וולנטריים עם ארגוני חקלאים, שאמורים להחליף חקיקה, אך כאלו שהיו מבוססים על "קנייה" של נציגי ארגוני חקלאים כדי שיסכימו להסכם נחות וריק מתוכן ממשי.
בהמשך הבטיח רוסמן כי היעדים הבאים של התנועה יהיו ציוד רפואי ומכשירים אלקטרוניים ביתיים כמו מחשבים וטלפונים. כיום, ליצרני הציוד יש שליטה מוגברת בשרשרת הייצור, בחלפים, במדריכים והן במנעולי תוכנה, אשר מגבילים או מונעים תיקונים שלא באמצעות היצרן.
פרט לרוסמן, מאחורי מאמץ החקיקה עומד הארגון USPIRG לזכויות הציבור. לפי הערכת הארגון, החוק עשוי לחסוך כ-4.2 מיליארד דולר לחקלאים ברחבי ארצות הברית בכל שנה. מנהל הקמפיין מטעם הארגון, קווין אוריילי, אמר: "סוף סוף מגיעה הזכות לתקן לחקלאי קולורדו. אין שום סיבה שמשהו יהיה מנוע מלתקן את הציוד של עצמו, ובמיוחד מי שמגדל את המזון שכולנו אוכלים. במשך עשורים, החקלאים נאלצו לבחור בין טרקטורים חדישים, מגבירי יעילות, לבין הזכות לתקן אותם בעצמם. החוק הזה יבטל את הבחירה הכפויה הזו, ויעניק לחקלאים זכות בעלות מלאה על הציוד שהם קנו ונשענים עליו. זהו צעד ענק ל-2 מיליון חקלאים ולתנועת הזכות לתקן".
